מי צריך דור 5?

בתחילת השבוע שחרר משרד התקשורת את המכרז הגדול לתדרי דור 5. למרות שלכאורה מדובר על תחום של תשתיות תקשורת, הרי שיש לו השלכה ישירה על כל תחומי החיים שלנו, אם וכאשר ייצא לפועל.

אין זה סוד, שלא מעט מיזמים, תהליכים ופרויקטים שנועדו לשפר את איכות החיים שלנו פה, לייעל מערכות ולחסוך כסף רב, מתעכבים בגלל מגבלת מהירות ונפח. זו אינה בעיה לוקאלית, אלא של כלל משתמשי הרשת בעולם. תשתיות תקשורת של סלולר הן אוטוסטרדה שעליה צריכים לרוץ הנתונים והמידע שמפעילים את המערכות והפעילויות. כדי שהמהירות תגדל, צריך להשקיע בתשתיות חדשות, שתאפשרנה גלישה מהירה מאוד.

פרסום המכרז, שהתעכב זמן רב, מגיע בעיתוי רע מאוד לחברות הסלולר, שמצויות בשיאה של תקופה, שבה הן צריכות למעשה להמציא את עצמן מחדש, בין היתר בגלל התחרות העזה בשוק הטלקום, שגרמה להורדת תעריפים דרסטית בשנים האחרונות, פגעה ביכולת של החברות לתת רמת שירות גבוהה וגם מנעה השקעות בתשתיות.

המכרז הזה אמור להכניס את החברות הגדולות להוצאות ענק, למרות המענקים הנדיבים שהמדינה מציעה להן, ונכון לעת כתיבת שורות אלו לא ברור מי מהחברות בכלל תרצה לגשת למכרז. בעיתונות הכלכלית פורסם לפני חודש, שסלקום שוקלת לקצץ בהשקעות בתשתית, בין היתר משום שהיא פוזלת יותר לשוק הטלוויזיה והאינטרנט המהיר שתתבסס על חברת IBC שרכשה לא מכבר מחברת החשמל ויזמים אחרים. גם עמדתן של החברות האחרות אינה ברורה.

כך, עלול להיווצר מצב, שבו הטכנולוגיה תהיה – אבל לאזרחי ישראל לא יוכלו ליהנות ממנה. לשם כך, צריכה הממשלה, כולל משרד התקשורת, להציף את הנושא לסדר היום הלאומי. שר התקשורת החדש בממשל המעבר עד הבחירו, חה"כ דודי אמסלם, אמר במסיבת העיתונאים, כי "חיינו ישתנו בעקבות יישום תשתית דור 5". אמסלם אף הרחיק לכת והשווה את זה למהפיכה התעשייתית. גם מנכ"ל משרד התקשורת, נתי כהן, שמוביל את המכרז ועוסק בזה מאז שנכנס לתפקידו, מאמין בחשיבותו, ולמעשה לא רואה שום דרך אחרת, שישראל לא תיכנס אליו.

אבל גם לאחר סיום מוצלח של המכרז, כדי שתהיה בתשתיות שלו תעבורה מתאימה יידרשו לא מעט גופים לערוך ניסויים הכרוכים בהשקעות כדי ליישם שירותים ופרויקטים רבים. בחודשים האחרונים נערכים מגעים עם רשות החדשנות, כדי שיימצאו מסלולים שיוכלו לעודד גופים שונים, קיימים או חדשים, שיבצעו ניסויים בתשתיות, לכשיהיו. האפשרויות הן כמעט בלתי מוגבלות, ויד הדמיון יכולה פה לחגוג שעות נוספות.

אחד המגזרים שממתין למהפכה הזאת הוא מגזר הבריאות. באמצעות דור 5 אפשר יהיה להאיץ תהליכים שכבר קיימים היום, אבל עם הטכנולוגיה החדשה הם יהיו הרבה יותר משמעותיים. לדוגמה, בדיקות רפואיות מתקדמות, ויש האומרים כי ניתן יהיה לבצע ניתוחים אונליין. זאת, בזכות היכולת להעביר נתוני דימות וצילומים בעלי נפחי עצומים, שכיום לא ניתן להעבירם בשום רשת, בוודאי לא במהירות ובקצב הנדרש. לכך אפשר להוסיף את כל מהפכת הרפואה המקוונת, כמו רופא בלילה או טיפול בחולים שאין חובה להחזיקם בבתי חולים, אבל הטכנולוגיה והרשת המהירה יכולים לתת להם את הטיפול הטוב ביותר בסביבה שלהם.

תחום אחר הוא הממשלה. בשנה הבאה ימלאו שני עשורים לתקשוב הממשלתי. נעשו לא מעט דברים בתחום, אבל המרחק ליעד הסופי – שיפור השירות לאזרח, שבגללו, בין היתר, הממשלה משקיעה בתחום, עדיין רחוק. אחת הסיבות היא העדר תשתיות תקשורת, שתאפשרנה לבצע פעולות אקטיביות, ברמה הרגישה ביותר, על גבי הרשת. אין צורך להגיע למשרדי ממשלה, לרשויות, לגופים ציבוריים ועוד. בשלטון המקומי הבאזז החם הוא ללא ספק הנושא של עיר דיגיטלית, שמהותה היא שירותים מתקדמים לתושבים מבלי שיקומו מהכורסה. זה כבר קיים היום, אבל תשתית מהירה של דור 5 יכולה לקדם שירותים, לייצר חדשים ולהפוך את המושג של האזרח במוקד למשהו אמיתי.

וכל אלה, נוסף על שיפור בסיסי שכל אחד מאיתנו ירגיש בעת גלישה ברשת, בנייד – במהירות שמתקרבת למה שמדינה מודרנית צריכה לספק.

כל הדברים האלו יקרו רק אם יקומו האנשים המתאימים, כגון שר התקשורת, ראש הממשלה ומשרדו ואחרים, ויעלו את הנושא לסדר היום, יגידו בקול רם, שזה נושא לאומי ממדרגה ראשונה, רחוק מכל מחלוקת פוליטית או אידיאולוגית. למרבה הצער, בימים אלו, כשאין באמת משילות ואין בית מחוקקים וכולם עסוקים במלחמת הישרדות, אין סיכוי שתקום מפלגה שתשים את הנושא כחלק מסדר היום שלה. החשש הוא, שאנו עלולים לאחר את הרכבת. האוטוסטרדה תיסלל בכל העולם, ואנחנו נשתרך מאחור בדורות הקודמים או בשולי המסלול המהיר.