תשע מגמות העל שישפיעו על הארגונים בעשור הקרוב, על פי דלויט

"תשע טכנולוגיות תשפענה על כל הארגונים בעשור הקרוב, וחייבים להתכונן אליהן", כך אומר האנס ואן גרייקן, מוביל המחקר בתחום הטכנולוגיה בדלויט-EMEA, בראיון לאנשים ומחשבים. ואן גרייקן הוא אחד ממחברי דו"ח ה-Tech Trends. יחד איתו השתתף בראיון גם טובי כוכב, CTO פרקטיקת הטכנולוגיה בפירמת הייעוץ וראיית החשבון דלויט, שהסביר את ההשלכה של הטכנולוגיות הללו על הארגונים בארץ, ולא רק על מחלקות ה-IT.

המגמות הן חוויה דיגיטלית, ענן, אנליטיקה, בלוקצ'יין, מחשוב קוגניטיבי, מציאות דיגיטלית, עסקי הטכנולוגיה, מודרניזציה של הליבה וכמובן סייבר. לדברי ואן גרייקן, המגמות אינן שווות בעוצמתן, ומידת השפעתן תשתנה מארגון לארגון וממחלקה למחלקה, אבל אין ארגון שיוכל לפסוח עליהן. כמו כן, הוסיף ואן גרייקן, כי למרות שאף אחת מהטכנולוגיות הללו איננה ממש טרייה, על המובילים העסקיים והטכנולוגיים בארגונים להבין כיצד ניתן לקצור ערך משילוב של אותם כוחות מאקרו.

האנס ואן גרייקן, מוביל המחקר בתחום הטכנולוגיה בדלויט לאזור EMEA. צילום: יח"צ

ואן גרייקן הביא כמה דוגמאות: ארגון מבוסס AI, חברות שהכניסו תבונה מלאכותית לתוך התהליכים העסקיים שלהם, ולא בתחומים תומכים כגון ניהול כספים.

"לדוגמה, שימוש ב-AI כדי לסייע למומחי רפואה לדייק באבחנתם. תבונה מלאכותית הצליחה לזהות גידולי סרטן במוח ב-87% מהמקרים בתוך 15 דקות. לרופאים המומחים נדרשו שלושים דקות, ואחוז הזיהוי היה 66% (כל הצילומים היו של חולי סרטן המוח שאובחנו כבר) יותר מאשר רופאים מומחים בתחום וגם הרבה יותר מהר. כמו כן, התבונה המלאכותית גם השתפרה ככל שראתה יותר דוגמאות. זו למעשה גרסה קלה של תבונה מלאכותית.

"השלב השני היא תבונה משולבת (Augmented AI). חלקים יותר ויותר מהניתוח ותהליך קבלת ההחלטות עוברים ל-AI. דוגמה לכך – חברת הביטוח Lemonade, בבעלות הישראלי דניאל שרייבר, מאפשרת הורדה של זמן הקליטה של לקוחות חדשים משלושה שבועות לשלוש דקות במהלך הרכישה באתר. דוגמה אחרת, גם הזמן שבו משלמים את התביעה יורד משבוע לשלושים שניות – הכסף כבר בחשבון הלקוח.

"בשלב השלישי, התבונה המלאכותית תהיה אוטונומית לחלוטין. כיום זה משמש בעיקר ליישומים צבאיים, אבל יש מקומות רבים שבהם AI יכול לקבל החלטות לבד".

מגמת המעבר לענן

המעבר לעננים ציבוריים הוא תופעה שתלך ותגבר, לדברי ואן גרייקן: "ארגונים שעד היום התעסקו בתשתיות – החל ברמת התקשורת, דרך האחסון, השרתים, הווירטואליזציה, מערכות ההפעלה, מערכות תווכה, run time appliation and function עוברים כעת למצב, שבו הארגון מייצא את כל הפתרון התשתיתי לענן עד לרמה שהוא אחראי רק על הלוגיקה העסקית. המעבר לענן מאפשר לארגון להתמקד באזורים שמהווים יתרון יחסי. רבים מלקוחותינו עוברים לענן כמו גוגל, אמזון, מיקרוסופט אז'ור, או עננים מקומיים. במקום להפעיל דטה סנטר עצמאי הם יכולים, למשל, להתאים את עוצמת המחשוב לפי שיאי עומס, ולא להחזיק קיבולת מיותרת רק בגלל אותן שעות שיא.

"מעבר זה משפיע בתחומים רבים. אחד החשובים שבהם הוא תחום התקשורת – אמינות התקשורת הופכת מרכיב חשוב. אנו רואים טכנולוגיות חדשות בתחום הדור הסלולרי החמישי, Wi-Fi 6, מחשוב בציוד הקצה – כל אלה טכנולוגיות שהמנמ"ר צריך להכיר".

ישראל מעצמת טכנולוגיה אבל זה לא מגיע לארגונים הגדולים

טובי כוכב, ה-CTO האחראי על פרקטיקת הטכנולוגיה בפירמת הייעוץ וראיית החשבון דלויט אומר: "אנחנו רואים פרדוקס נפלא. מצד אחד, אנחנו מדינת טכנולוגיה. צומחות כאן חברות סטארט-אפ בתחומים כמו סייבר, AI ביג דטה מהחזקות בעולם. מצד שני, ארגונים גדולים בישראל מאחרים מאוד באימוץ המגמות שדיברנו עליהן.

טובי כוכב, CTO פרקטיקת הטכנולוגיה בפירמת הייעוץ וראיית החשבון דלויט. צילום: יח"צ

"לדוגמה, המעבר לענן ציבורי – אחוז האימוץ באירופה ובארה"ב של ארגונים את פתרונות הענן הציבורי הוא 50%-80%. בישראל, בהשוואה – עד 20%, ויש גם ארגונים עם אפס. גם ה-AI נמצא בחיתוליו, גם כאן עדיין לא מדובר באזורי ליבה, אלא באזורים התומכים. ארגונים רבים עושים את הצעדים הראשונים בתחום של שילוב למידה עמוקה, לימוד מכונה ו-AI בכלל בתהליכי העבודה.

"דוגמה נוספת היא המעבר לפיתוח אג'ילי. כל העולם מדבר על אג'ייל ועושה אג'ייל לא רק ברמת הפרויקט הבודד, אלא ברמת הארגון – איך ארגון הופך את עצמו ליותר אג'ילי. בישראל אתה רואה ארגונים גדולים שרק מתחילים לעבור לשיטה זו ברמת הפרויקטים. יש כמה ארגונים שהתחילו לדבר על אג'ייל ברמת הארגון, אבל הקצב אטי מאוד. בישראל אנחנו פורחים מאוחר. מעט בהפרש פאזה ביחס לאימוץ של המגמות האלה בעולם.

"אפשר למצוא את אותן מגמות שמתממשות חזק בארגונים קטנים (טכנולוגיים, כמובן) ובינוניים, ובסטארט-אפים, אבל לא בארגונים הגדולים. שכבת המנמ"רים מאוד חזקה, אבל ארגונים בישראל לא עשו את הקפיצה שה-IT הוא לא ספק הטכנולוגיה שלך, אלא השותף לדרך של ההנהלה. כשארגון מבין, שהעולם הדיגיטלי זה לא משהו שנמצא לידי ואם אני רוצה אני לוקח ואם לא, אז לא, אלא שה-IT הוא חלק מהביזנס – בארגונים האלה רואים צמיחה גבוהה יותר, מיצוי גבוה יותר, רמת אימוץ גבוהה יותר.

"אחוז ההוצאה על IT בארגונים קטן משמעותית ממקומות אחרים בעולם. זה מסביר למה קשה לארגונים לעשות את הטרנספורמציות האלה. תוסיף לכך את העובדה, שלפעמים הרגולציה חוסמת אותך או לא מאפשרת לך. לדוגמה, חלק מהארגונים לא יכולים לצאת לענן ציבורי, כי הדטה סנטר ממוקם מחוץ לישראל, ואז הם לא נהנים מהעולם הנהדר הזה, ואם אני כורך את כל מה שעשינו, גם העובדה שה-IT לא שותף, שאחוז ההשקעה ב-IT נמוך, ולפעמים יש קשיים של רגולציה, עול ה-.LEGACY שלהם גורם להם סטגנציה. חברות סטארט-אפ ישראליות לא רואות את החברות הגדולות בישראל כלקוח פוטנציאלי.

"אני יודע שלכולם יש כוונות, מחשבות, מהלכים. זו הזווית הישראלית, הפרדוקס בין המופלאות בתחום הטכנולוגיה לבין האימוץ האטי יותר של הפתרונות הללו".