בחירות ממוחשבות – קדמה מתבקשת או סכנה לדמוקרטיה?
האם אפשר לעבור להצבעה אלקטרונית ולבחירות דיגיטליות גם בישראל? ואם כן - מתי?
הבחירות לכנסת ה-21 נערכו ב-9.4.19. תוצאות הבחירות הרשמיות ניתנו רק כשבוע לאחר מכן, בתאריך 16.4. יותר משבוע ימים לקח לוועדה לספור את הקולות הכשרים שהסתכמו ב-4,340,253 אנשים, שהצביעו בפועל. מדובר בפער זמן שלא רק שאינו נתפס בעידן הדיגיטלי, אלא גם כזה היוצר, כפי שראינו, חוסר אמון במערכת ובתוצאות הבחירות. כל יום שעבר הביא איתו שמועות נוספות – על קלפיות שהתגלתה בהן אי התאמה בין מספר המצביעים למעטפות, על מעטפות שלא נספרו. מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה הקימו צוותי חירום לקושש קולות. אמון הציבור בהליך הכל כך דמוקרטי הזה צנח פלאים.
אך יש פתרון לכך. פתרון שכבר נעשה בו שימוש במדינות אחרות – הצבעה אלקטרונית.
בהצבעה אלקטרונית כל אדם נכנס אל מאחורי הפרגוד, מקליד את הצבעתו, ובסיום יום הבחירות, התוצאות נשלחות, בצורה אנונימית לחלוטין, למחשב ועדת הבחירות המרכזית – אשר תוך דקות פולט מי לשבט ומי לחסד, מי יקים קואליציה ומי לא עבר את אחוז החסימה.
אז למה זה לא נעשה בישראל, מולדת הסטארט- אפ ניישן?
מתנגדי המהלך טוענים, כי האיום הגדול ביותר הוא התערבות של גורמים עוינים בתוצאות הבחירות. אין מדובר בדבר של מה בכך. בעידן שבו יכולות הסייבר של מדינות (וגורמים נוספים) מסוגלות להשפיע על מרבית המערכות הממוחשבות, נשאלת השאלה – האם ניתן באמת ובתמים לקיים בחירות ממוחשבות ללא סכנה להליך הדמוקרטי?
מצד אחד, מרבית תחומי חיינו הפכו לממוחשבים לחלוטין כבר לפני שנים ואנו נהנים מקדמה זו – אנחנו עובדים מהר יותר, באופן יעיל יותר, מספיקים הרבה יותר ומתאמצים הרבה פחות. אם בעבר נדרשנו להגיע פיזית לדואר או לבנק בשביל לבצע פעולות כספיות, כיום, מרבית האנשים מבצעים פעולות אלו דרך קבע באמצעות האינטרנט.
מצד השני, כמעט תמיד ישנו סיכון מסוים בהסתמכות על טכנולוגיה. בעוד הסיכון הנשקף לאדם בודד (או קבוצת אנשים), חמור ככל שיהיה – מהווה סיכון יחסית מצומצם, נשאלת השאלה – מהו הסיכון הנשקף למדינה שלמה המתבססת על טכנולוגיה?
כאשר משלבים סיכון טכנולוגי ברמה מדינית יחד עם התהליך אשר קובע את עתיד המדינה, אופייה ופעולותיה העתידיות האפשריות – מתקבל שילוב ייחודי במינו, המהווה אתגר חדש בקונפליקט שממילא קיים בין נוחות לבין סיכון בעולם הטכנולוגי.
את ההשלכות של קונפליקט זה ניתן כבר לראות במדינות אשר יישמו תהליך הצבעה ממוחשב, החל מהאשמות הדדיות בזיוף תוצאות ועד טענות להתערבות של מדינות זרות בתהליך. מעבר לפגיעה אפשרית בתוצאות ההצבעה עצמן, השלכות אלו עלולות לפגום גם בתדמית ההליך כולו ואף לפגום באמון העם במדינה ובממשלה.
אין ספק שמדובר באתגר. אך מדינת ישראל יכולה, וצריכה, לעמוד בו. ההשלכות של קיום הליך שכזה הן גדולות וחורגות הרבה מעבר להליך ההצבעה עצמו. דווקא לאחר המהלכים הפוליטיים האחרונים, מהירות קבלת התוצאות היא קריטית למניעת שמועות וקונספירציות – שבסופו של דבר רק פוגעות באמון הציבור.
אכן, הפתרון לסוגיה אינו פשוט. השילוב בין פוליטיקה, אינטרסים, כסף גדול וטכנולוגיה ימשיך להשפיע על חיינו ולהציב לנו אתגרים מורכבים. ניתן רק להניח, על בסיס מקרי העבר, שאנו נמשיך לצעוד קדימה לעבר עולם טכנולוגי יותר (גם בתחום הבחירות) ולהתמודד על האתגרים הנלווים לכך במקביל לתהליך.
הכותב הוא מרצה וראש תחום סייבר במכללת INT, המכשירה סטודנטים בתחומי הטכנולוגיה והסייבר
יפה כתבת. אין ספק שתחום הסייבר הוא עולם ומלואו ומי שלא שם לא יודע אפילו עד כמה זה נכנס לחיינו.. אני אישית מאוד ממליצה לכל מי שהנושא בוער בו ללכת לקורס סייבר של אליה בINT
בהחלט סוגיה מאוד מעניינת ומעסיקה. זיקקת בצורה מאוד טובה את הקונפליקט בין השניים. כראש תחום סייבר מעניין אותי לדעת עד כמה באמת ניתן לשבש את ספירת הקולות, האין דרך לקיים בחירות ממוחשבות ובטוחות? אני בטוחה שיש דברים מסוימים שמערכות הסייבר המתקדמות יכולות לאתר כל ניסיון לחבל ולשנות את התוצאות..