אל תסתפקו בעיר חכמה – הפתרון נמצא במדינה חכמה

בעשור האחרון גובר העניין סביב הטמעת פתרונות חכמים לערים בארץ ובעולם. רבות מדובר על החשיבות של בניית ערים חדשות בפורמט חכם ומקושר, בהן ניתן לשלוט באמצעים דיגיטליים. השיח בנושא כולל גם דיון עקבי על היתרונות בעיר חכמה לרבות חיסכון באנרגיה, שיפור השירות לתושבים בזמן שגרה וחירום, שיפור העומסים בכבישים, מניעת מקרי פשיעה ואלימות והרשימה עוד ארוכה.

עשרות ערים בישראל כבר נמצאות בתהליכי הפיכה לערים חכמות. ההתעניינות המוניציפאלית הולכת וגוברת, אך למען ההגינות צריך לומר – הדרך לביצוע המשימה עוד ארוכה. כל עיר מתקדמת בקצב שונה (ואיטי) משלה, זאת על אף שהנתונים ברמה הגלובאלית מצביעים על גדילה כללית באוכלוסיית התושבים המיושבים בערים.

על פי נתוני האו"ם, כבר היום כ-50% מאוכלוסיית העולם חיה בערים, ועד 2050 אחוז אוכלוסיית כדור הארץ המתגוררת בערים צפוי לגדול ל-68%. הדבר מוסיף חשיבות לפתרון הערים החכמות, אשר אמור להיות חלק חשוב בניסיונות להקל על הקשיים והצפיפות שכולנו נחווה בקרוב.

בהסתכלות לוקאלית, אוכלוסיית ישראל גדלה, ועומדת כבר על מעל ל-9 מיליון אזרחים, רוב רובם כמובן מרוכזים בערים. משמעות הנתון היא שהעומסים מהם אנו סובלים כיום ילכו ויגדלו, בהיעדר טיפול ראוי. כך, לדוגמה: חדרי המיון וקופות החולים פועלים תחת עומסים כבדים, והחולים נאלצים להמתין שעות בבית החולים כדי לקבל טיפול רפואי ראוי. זאת עוד מבלי לדבר על תופעות כגון "הזקנה במסדרון", ותופעת הזיהומים שגורמת לתמותה רבה מדי שנה. דוגמה נוספת היא רשימת הפקקים אשר מתארכת בכל יום, וענף התחבורה הציבורית לא באמת מצליח לגבור על הנוחות שמספק הרכב הפרטי, ולהפוך לנחלת הכלל.

כל הקשיים שחווים האזרחים בישראל משפיעים על איכות החיים, אבל גם על היכולת לתפקד ולייצר הכנסה טובה. לפי נתוני ה-OECD, הפריון התעסוקתי בישראל נמוך ביחס למדינות רבות בעולם, לא רק ביחס למדינות מערביות. לשם המחשה, הפריון בישראל עומד על פחות ממחצית הפריון במדינות ה-OECD, ואי אפשר שלא לייחס חלק גדול מכך לזמן שלוקח להגיע לעבודה, או לקבל שירותי בריאות במהירות ובקלות.

כל אותם קשיים ובעיות יכולים להשתפר משמעותית על ידי אימוץ טכנולוגיות חכמות. ואכן, הניסיונות של הערים להתקדם ולהטמיע את הטכנולוגיות השונות ראויים לשבח. אולם, הדיון הציבורי כיום מתרכז בעיקר רק בערים חכמות, והשאלה היא: מדוע לא להפוך את כל מדינת ישראל למדינה חכמה? המחשבה המצמצמת של עיר חכמה, מונעת מאותן ערים להיות חכמות באמת. עיר חכמה חייבת להיות חלק מתפישה רחבה ולאומית. כלומר, לא רק חיבור מכלולים בתוך הערים, אלא חיבור בין הערים כולן ובין מערכות ברמה הארצית (מערכות חינוך, תחבורה, בריאות, רווחה ועוד).

עיר חכמה. אילוסטרציה: BigStock

ההפיכה של מדינת ישראל כולה למדינה חכמה, תוביל ליכולת שליטה מאוד גבוהה בהיבטים רבים, שכיום סובלים מבזבוז זמן ומשאבים. איך זה יבוא לידי ביטוי? השמיים הם הגבול: החל מצמצום השימוש בכסף מזומן, שיאפשר מעקב על הון שחור ואילוץ של כל המערכות הנלוות להפוך לדיגיטליות; דרך הקישור בין מערכות משלימות בין מערכת תחבורה למציאת חנייה, בשילוב עם אפשרויות תחבורה ציבורית, וניתוב עומסים על הכבישים; המשך במערכות מתקדמות בעולמות הרפואה, שיצמצמו את הצורך להגיע לבתי החולים וייעל את הטיפול; וכלה במערכות חכמות שיתריעו על מפגעים ויאפשרו טיפול מהיר מבלי להפריע לציבור.

החדשות הטובות הן שהניצנים הראשונים לכך אכן מתחילים להיראות במשרדים הממשלתיים. בחלק מהאגפים מתחילים להניע גלגלים ולאמץ טכנולוגיות דיגיטליות. כן, רבים לבטח יופתעו, אך מוסדות הממשלה, שנתפשו כארכאיים, הם למעשה החלוצים לפתרון הבעיה ולעצם הגדרתנו כמדינה חכמה ודיגיטלית.

עתה – עם חציית רף האזרח ה-9 מיליון של המדינה, והתקרבות לאוכלוסייה של 10 מיליון ישראלים, ועם התקרבותה של מערכת בחירות נוספת – יש לנו את כל הסיבות להמשיך ולדרוש המשך הטמעת פתרונות חכמים ארציים שיקדמו את המדינה כולה למדינה בה האזרחים מקבלים את כל הזכויות שלהם, ומבזבזים זמן מועט ככל הניתן.

הדבר אפשרי, אך ורק על ידי שילוב ידיים עם המגזר העסקי. בטריטוריה הקטנה שלנו מקובצים מומחי חדשנות בעלי הבנה טכנולוגית פורצת דרך, דבר המהווה תשתית מעולה להפיכתה של ישראל למדינה החכמה הראשונה. זה רק מתבקש שאומת הסטארט-אפ תדע לנצל את ההון האנושי שלה ועל ידי כך להפוך לאומה החכמה בעולם.

הכותב הוא מנכ"ל קבוצת טלדור