"הטכנולוגיה מביאה לשינויים דרמטיים במגזר הפיננסי הרבה יותר מבעבר"

"הטכנולוגיה משנה את המגזר הפיננסי, והיא גורמת לשינויים בו להתרחש הרבה יותר מהר מבעבר. אם פעם לקח להם זמן, כיום אין את הזמן הזה, וארגונים צריכים להתרגל לכך", אמר אוהד מימון, סמנכ"ל בכיר לפיתוח עסקי ואסטרטגיה ב-MAX מבית לאומי קארד.

מימון אמר את הדברים בכנס Fintech Junction 2019 של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה במרכז האירועים אווניו שבקריית שדה התעופה, בהשתתפות כ-1,500 מומחים בתחום. מנחה האירוע היה העיתונאי אליוט גוטקין.

בדבריו התייחס מימון למיתוג מחדש שלאומי קארד ביצעה לפעילות שלה, תחת המותג MAX, ולאסטרטגיית ה-API, שאותה כינה "השחור החדש". "אסטרטגיית ה-API היא תגובה לשינוי, והיא קיימת בשלל תעשיות. מגזרים שונים עוברים שינויים בגלל הטכנולוגיה, למשל הקניונים, בגלל האי-קומרס, עולם העבודה ותעשיית הנדל"ן, כתוצאה מהכלכלה השיתופית וממיזמים כמו Airbnb. התעשיות הפיננסיות אינן שונות", אמר.

"רבים מעמיתיי במגזר הפיננסים רואים בעין שלילית את ה-'שיבוש' הטכנולוגי שיש כאן. אלא שעליהם להבין שהוא כאן ושהם צריכים ללמוד אותו ולהתכונן אליו, כי אי אפשר לדעת מאין השינוי יבוא לכל אחד מהארגונים – בין אם זה מהרגולציה, מהפינטק, באמצעות ערוצים בנקאיים חדשים, דרכים חדשות לתשלומים או מקומות אחרים. מצב כזה מניב דילמה גדולה לכל ארגון בתעשייה הפיננסית – היכן להשקיע", ציין מימון.

באשר ללאומי קארד, הוסיף, "הבנו שהשינוי יבוא מבחוץ ושאנחנו צריכים להיות מוכנים להתמודד אתו, אחרת נהיה לא רלוונטיים. כתוצאה מכך עשינו מספר צעדים. למשל, אנחנו נפגשים עם סטארט-אפים רבים ומגוונים, ובוחרים במי מהם להשקיע ועם מי מהם לשתף פעולה. מילות המפתח בהקשר הזה הן פתיחות, הבנה שהמודל העסקי הולך להשתנות ומוכנות לספוג כישלונות בדרך לשם. הבנו את זה והחלטנו לעשות מיתוג מחדש".

"בנוסף", אמר, "לפני כשנתיים וחצי החלטנו שהכל אצלנו יהיה מבוסס API. בחרנו בדרך הזאת כי הבנו שבמתן גישה למערכות לצדדים השלישיים נקבל את השינוי, נהיה שותפים לו ולא מגיבים אליו. לכן, בנינו סביבת API מנוהלת, שאפשרה ללקוחות שלנו לצרוך את השירותים שלנו בקלות רבה יותר. בנוסף, התחלנו לשווק כרטיסי פרה פייד. זה פתח לנו ערוצי הפצה חדשים".

לסיכום הוא אמר כי "צריכה להיות לארגון אסטרטגיית API, אבל האסטרטגיה הזו היא רק ההתחלה של המסע".

הכוחות שמכניסים את המערכת הבנקאית לכושר

מרב היכרי, שותפה ויועצת שירותי IT למגזר הפיננסי בדלויט ישראל, דיברה על הכוחות החדשים, שמכניסים את המערכת הבנקאית לכושר מחדש, ובמרכזם החדשנות הטכנולוגית ותעשיית הפינטק.

לדבריה, "על ארגונים פיננסיים לשים במרכז את הצרכים והחוויה של הלקוח; לשתף יותר פעולה עם שחקנים אחרים בשוק וליצור יותר חדשנות, כאשר מומלץ לעשות זאת באמצעות הפינטק; לאמץ מודלים שירותיים חדשים ורזים יותר; להיות מוכווני דיגיטל תחילה; ולהציע ללקוחות בנקאות רב ערוצית, מודולרית, פתוחה וחכמה. הבנקאות הפתוחה היא העתיד של העולם הזה, עם דגש על הדיגיטל והמובייל".

מרב היכרי, שותפה ויועצת שירותי IT למגזר הפיננסי בדלויט ישראל. צילום: תומר פולטין

היא ציינה כי בהקשר של הבנקים, "יש שתי שאלות שעולות מהמהפכה הדיגיטלית: אילו תפקידים הבנקים רוצים למלא מעבר לליבה העסקית המסורתית שלהם? ואיזה תפקיד הם רוצים לקחת באקו-סיסטם המתרחב של עולם הפינטק? כל אחד מהבנקים צריך לענות על השאלה הזאת. אנחנו מאמינים שהבנקים צריכים להיות גמישים, יציבים וחדשניים, עם זמן הגעה מהיר לשוק". היקרי התייחסה גם לרגולציה על המערכת הבנקאית ואמרה ש-"כדי להציג יציבות וגמישות, עליה להתאים את עצמה לעולם הפיננסי המתחדש".

בהמשך הכנס דיברו אבי אייל וברנדון קריג, מייסדים שותפים של קרן ההשקעות אנטרי קפיטל. קריג הוא גם מנכ"ל הקרן. דבריהם עסקו בעולם המיקרו-השקעות – השקעות נקודתיות וקטנות יותר, מה שמתאים לעסקים קטנים, למשל. הם סיפרו על סטארט-אפ ניו-יורקי בשם סטאש, שפועל בעולם זה. החברה גייסה עד כה 90 מיליון דולר ומנהלת נכסים בסכום של יותר ממיליארד דולר, בקרב למעלה מ-3.5 מיליון לקוחות.

אבי אייל וברנדון קריג, מייסדים שותפים של קרן ההשקעות אנטרי קפיטל. צילום: תומר פולטין

אייל וקריג ציינו שהם ערכו סקר בארצות הברית בנוגע לעמדות הציבור בעולם הבנקאות וקיבלו "תשובות מאכזבות, שמהן עלה שחלק ניכר מהציבור כלל לא מבין בעולם הזה. מכאן הבנו שיש צורך בחינוך השוק לעולם הבנקאות, ולהשקעות וחיסכון בצורה נכונה".