שר האוצר הליטאי: "אנחנו צריכים ללמוד מישראל – ולהפוך ל-ליטכניא"

"בישראל מימשו חלום להפוך לאומת הסטארט-אפ, והעולם מרוויח מכך. אנחנו, בהיי-טק הליטאי, מתמחים בתחומים מסוימים ולומדים מישראל תחומים אחרים. אנחנו צריכים להמשיך ללמוד ממנה, כדי להפוך ל-ליטכניא (Litechnia)", כך אמר ויליוס ספוקה, שר האוצר של המדינה הבלטית.

ספוקה דיבר במסגרת פאנל שנערך כחלק מכנס Fintech Junction 2019 של אנשים ומחשבים ועסק בעתיד עולם הפינטק. האירוע התקיים באחרונה במרכז האירועים אווניו בקריית שדה התעופה, בהנחיית העיתונאי אליוט גוטקין. את הפאנל הנחה מנהל הכנס, בן פלד.

בדבריו ציין ספוקה שההיי-טק הליטאי מתמקד במספר תחומים, בהם פינטק, רובוטיקה ומד-טק. לדבריו, "הפינטק משנה את עולם הבנקאות, שמדבר בעיקר במושגים פיננסיים. בפינטק, לעומת זאת, מתמקדים בצרכי הלקוח, ושם הדברים צריכים להיות". הוא הוסיף שתחום זה מעניין גם את האיחוד האירופי, שליטא מהווה חלק ממנו.

משתתפי הפאנל. מימין: בן פלד, המנחה ומנהל כנס Fintech Junction; גיא תלמי, מנהל השיווק הראשי של PayKey; מור אסיא, מייסדת משותפת ומנכ"לית משותפת של איי אנג'לס; שגיב גרינשפן, סמנכ"ל בכיר בפינסטרה ומנהל החברה בארץ; שר האוצר הליטאי, ויליוס ספוקה; ויואב אינטרטור, מנהל בג'יי.פי. מורגן וראש מרכז החדשנות והטכנולוגיה של הבנק בישראל. צילום: תומר פולטין

דוברים נוספים בפאנל היו יואב אינטרטור, מנהל בג'יי.פי. מורגן וראש מרכז החדשנות והטכנולוגיה של הבנק בישראל; שגיב גרינשפן, סמנכ"ל בכיר בפינסטרה ומנהל החברה בארץ; מור אסיא, מייסדת משותפת ומנכ"לית משותפת של איי אנג'לס; וגיא תלמי, מנהל השיווק הראשי של PayKey.

אסיא הצטרפה לדעה שהפינטק גורם לטרנספורמציה בעולם הבנקאות על ידי מתן דגש לציפיות ולחוויה של הלקוח, ואמרה ש-"בעוד שבדורות הקודמים, כשחשבו על שירותים פיננסיים התכוונו לסניפים, כיום התעשייה מוכוונת לבני דור המילניום ומה הם מצפים מהשירותים האלה, באילו כלים הם רוצים להשתמש. אנחנו נמצאים בעידן של פיננסים להמונים והפינטק הוא זה שמאיץ את הדבר". תלמי הציע נקודת מבט אחרת באמרו ש-"לא מדובר במהפכה אלא באבולוציה. גם עם הפיתוחים הטכנולוגיים, אנחנו עדיין מדברים על בנקים שבהם יש לנו חשבונות, שאליהם נכנסת המשכורת שלנו. הפינטק אמנם משנה ועוד ישנה את התחום הפיננסי, אבל לא יגרום למהפכה מלאה בו".

מי ינצח – הסטארט-אפים או חברות הענק?

אחת השאלות שעלו בפאנל היא מי ינצח במאבק על החידושים הטכנולוגיים והשינוי – חברות הטק הגדולות, שנכנסות למגזר הפיננסי (למשל פייסבוק והמטבע הווירטואלי החדש שלה – ליברה) או הסטארט-אפים שעוסקים בתחום. אסיא לא השיבה תשובה חד משמעית, אולם אמרה שבכל מקרה, "הבנקים יצטרכו לעבור מהפכה גדולה כדי להתאים את עצמם למה שענקיות הטק עושות בתחום".

גרינשפן העריך שהן החברות הגדולות והן הסטארט-אפים יבלטו בתחום הפיננסי. "הבנקים מביאים את היותם ארגונים גדולים, על הטכנולוגיות שלהם, וחברות הסטארט-אפ את הזריזות והפיתוחים הטכנולוגיים העדכניים. יהיה איזון בין שני סוגי החברות". אינטרטור טען שהתשובה לכך נעוצה באמון של הלקוחות, מפני ש-"זהו המרכיב המרכזי כשמדברים על עולם הפיננסים".

נושא נוסף שעלה הוא הרגולציה, שמפקחת על הבנקים הגדולים. כלל הדוברים הסכימו שהרגולציה צריכה להשתנות ולהתאים את עצמה לעידן הטכנולוגי. ספוקה, שבהיותו שר אוצר מגיע מהצד של הרגולטור, אמר כי "עליה להסתכל קדימה ולא להיות תקועה בהרגלים הישנים. יש היבטים רבים שבהם הרגולציה צריכה לשנות את עצמה ולהקל".