קואליציה הולכת ומתרחבת בעד רגולציה על ענקיות הטכנולוגיה

לפני שבוע (ב') הודיע יו"ר ועדת ההגבלים העסקיים של הקונגרס האמריקני כי בכוונתו לקיים דיונים לבדיקת החברות הדיגיטליות והפשעת כוחן על העולם העסקי. לדברי דייוויד סיסליני, הדמוקרט, הדיונים נועדו "כדי לראות האם פלטפורמות דומיננטיות אלו פועלות בסביבה ללא תחרות אמיתית ומה ההשפעה של הדבר על הצרכנים".

לדבריו, חקיקה ורגולציה נוספת של חברות טכנולוגיה, כמו אלפבית, החברה האם של גוגל, אמזון ופייסבוק, אפשריות, אבל המחוקקים צריכים לעשות זאת ב"ראש פתוח". "המטרה", הוא אמר, היא "להביא יותר תחרות למרחב".

"זוהי חקירה כדי לאסוף את הנתונים הטובים ביותר ואת המידע הטוב ביותר", טען סיסליני, שמוביל את הוועדה להגבלים העסקיים של הקונגרס, בדברים שאמר בראיון ל-Fox News Sunday.

מחסן של אמזון. צילום: BigStock

"החקירה תבחן את השוק כולו. הפלטפורמות הטכנולוגיות הגדולות הללו הן דומיננטיות מאוד", הרחיב סיסליני בראיון אחר ל-CNN, שם הסביר אודות החקירות נגד הענקיות, מטעם משרד המשפטים וה-FTC, שהן יבחנו את המומנטום של המונופול, וינסו להבין "כיצד אנו גורמים לשוק לפועל נכון".

מחוקקים אמריקנים משני צדי המתרס הפוליטי החלו לקדם פיקוח מוסדר על ענקיות הטכנולוגיה, ומהווים כיום את החרטום של ספינה גדולה המקדמת לעבר רגולציה של ממשלות בכלל, ושל ממש ארצות הברית בפרט, על ענקיות תעשיית הטכנולוגיה, כדוגמת גוגל, אמזון ופייסבוק, שלסברת רבים שולטות הלכה למעשה בעולם בזכות כוחן העצום ומיליארדי המשתמשים בשירותיהן.

הדיונים הקרובים בקונגרס מיועדים למעשה להוות הכנה לעידן שבו יוגדרו כללים חדשים בנוגע להגבלים עסקיים וריכוזיות של הענקיות הללו, בעיקר משום הצורך המתעורר להגן על הצרכנים מפני הפרת פרטיותם על ידי גורמי ענק אלו, באמצעות פרקטיקות כמו מעקב דיגיטלי, מכירת מאגרי נתונים אישיים, קידום פרסום מפולח וממוקד עד זרא, ועוד.

הפגיעה הקשה ביותר – בעיתונות?

אל העיסוק ברגולציה – כן או לאו וכיצד, מצטרפים כעת גורמים מתעשיית החדשות והתקשורת, שילחצו על מחוקקים לבחון גם כיצד עליית הטכנולוגיה מדכאת ומאיימת על יכולת העיתונות להישרדות.

במסגרת השימועים בעניין חקירת ההגבלים העסקיים לענקיות הטכנולוגיה מטעם ועדת המשפטים של הקונגרס האמריקני, יתקיים מחר (ג') גם דיון בהשתתפות ראשי התעשייה ומחוקקים, שיגובה בנציגי תעשיית התקשורת והחדשות הסבורים כי עמק הסיליקון אחראי על הפגיעה הקשה בתחום, שנאבק כיום על קיומו.

ההתמקדות של המחוקקים בדיון ביום ג' צפויה אם כן להיות על הצעת חוק דו-מפלגתית שהוצגה הן בבית הנבחרים והן בסנאט, שתיתן למפיצי חדשות פטור מחוק ההגבלים העסקיים, כך שיוכלו להתחבר יחד ולנהל משא ומתן כקואליציה מול פייסבוק וגוגל על הכנסות מפרסום. בין המעידים שישתתפו בדיון יהיו נציגים של גופי חדשות כמו ניוז קורפ, News Media Alliance, ועוד.

על פי Pew Research Center, ההכנסות מפרסומים בעיתונות צנחו מאז אמצע שנות ה-2000, כאשר עיתוני ארצות הברית, ייצרו הכנסות בהיקף של יותר מ-49 מיליארד דולר מפרסום לכ-16.5 מיליארד דולר בשנת 2017. בפרק זמן זה עלו ההכנסות ממכירת עיתונים בכ-700 מיליון דולרים בלבד.

הירידה המשמעותית בהכנסות מפרסום של בעלי אתרי חדשות חפפה לכך שהקוראים העבירו את תשומת לבם אונליין למקורות תוכן אחרים, ושבמקביל התאפשר לחברות האינטרנט, בראשן לפייסבוק ולגוגל, לאסוף נתוני משתמשים ולהשתמש בהן לצורך מיקוד פרסומות לקהלים מותאמים והצעת השירות לחברות הפרסום ולמותגים.

יצוין כי Center for Responsive Politics, העוקב אחרי תרומות לקמפיינים, הבהיר כי פוליטיקאים רבים מעורבים בקשרים עם חברות ההיי-טק הגדולות, שתרמו להם למסעות אלו.

לפי הנתונים שהציג מכון המחקר, הרבה חברים מוועדת בית המשפט, משני צידי הקשת הפוליטית, קיבלו תרומות לקמפיין בדיוק מהחברות שנמצאות כעת בבחינה. אם לדייק: 28 מתוך 41 חברי הוועדה קיבלו תרומות שכאלו. זו אולי הסיבה להגדרה "בראש פתוח", שהשמיע סיסליני ושנצטרך להמתין ולראות למה בדיוק כוונתה.