קוד נמוך, נמוך יותר, נעלם: האם Low Code יחליף מפתחים?

סטיב באלמר, המנכ"ל המיתולוגי של מיקרוסופט – אחרי ביל גייטס – תרם רבות להצלחת החברה. ועדיין, למרות כל פועלו, באלמר כנראה ייזכר בזכות 3 מילים בלבד: "!Developers, developers, developers"

אנו מדברים כמובן על הופעתו הידועה בכנס Windows 2000 מאותה השנה. באלמר, באנרגיה גבוהה כתמיד, עלה על הבמה וחזר שוב ושוב על המילה Developers (מפתחים) לתשואות הקהל. היתה לו סיבה טובה. בשנת 2000 הנכס החשוב ביותר של מיקרוסופט היו מפתחים – האנשים המוכשרים שכתבו את הקוד של התוכנות והיישומים ששינו את העולם.

נחזור ל-2019. מעמדם של המפתחים גבוה מתמיד, אבל משהו השתנה. כיום, מפתחים אינם האופציה היחידה ליצירת מוצר טכנולוגי.

קיצור תולדות קיצורי הדרך: ממחשבי Mainframe ל-No Code

טכנולוגיה נועדה לקצר את הדרך – להפוך תהליכים לנוחים ומהירים יותר. דוגמה מצוינת לכך היא ההתפתחות של שפות תכנות.

בשנות ה-50 הושקעו מאמצים בפיתוח הקומפיילרים (מְהַדְּרִים) הראשונים, שקירבו את שפות התכנות לשפת דיבור. בזכותם נוצרו שפות התכנות הקלאסיות, בראשן Assembly ו-COBOL. בעשורים הבאים פותחו שפות חדשות. כולן נבנו על גבי השפות מהדור שקדם להן, כדי להתמודד עם אתגרי תקופתן. כל השפות מכל הדורות חלקו מטרה אחת – להפוך את הפיתוח לקל, מהיר, ויעיל יותר.

כיום, שפות התכנות היותר נפוצות הן JAVA, פייתון, שפות ה-C, ולאחרונה גם React. גם שפות אלו מתוכננות בכדי לענות על אתגרי העידן שלנו: טעינה מהירה משרת, עיבוד נתונים, עיבוד גרפי ועוד.

ועדיין, מבחינות רבות, שפות אלו אינן יעילות מספיק: לרוב הפיתוחים אורכים חודשים רבים – ויקרים. הפתרון? ברוך הבא Low Code.

Low Code: פיתוח ללא קוד?

המונח Low Code (לעיתים גם No Code) נטבע בשנת 2014. הוא מתאר סביבות יצירת יישומים שבהן הקוד מינימלי, או לא קיים.

איך זה עובד? באמצעות UX גרפי שמאפשר גישה מהירה והגדרה של רכיבים שונים ביישום, אותו המשתמש מרכיב באופן סכמטי. הסרטון הבא של מפתחת ה-Low Code הידועה, OutSystem, מדגים את התהליך היטב:

ניתן לראות שמערכת OutSystem הפשיטה את תהליך יצירת האפליקציה. סביבת העבודה גרפית וידידותית. היא כוללת Marketplace של פיצ'רים, שניתן להטמיע, ושלל אינטגרציות למערכות חיצוניות. כל פן באפליקציה מורכב במסכי Drag and Drop – מאגר מידע, כללים, UI, תהליכים ועוד. אם תתעקשו, ניתן לעבוד ישירות על הקוד של כל רכיב, לשנות או להוסיף. בסיום, הקלקה על כפתור תפרסם את האפליקציה ואפילו תעלה אותה לחנויות האפליקציות.

מה אפשר לפתח עם Low Code? החברות המובילות בתחום, כמו OutSystem Appian, Kissflow, Zoho Creator ואחרות, טוענות שעם המערכות שלהן ניתן ליצור הכל: יישומי פנאי, תוכנות ייעול תהליכים בארגון, יישומי עיבוד נתונים, אוטומציות ועוד. את כל אלו ניתן ליצור תוך ימים או שבועות, במקום חודשים ושנים של פיתוח מסורתי.

Low Code: שינוי קריירה לעשרות אלפי מפתחים?

האפקטיביות של Low Code מפתיעה. הפיתוח מהיר, התוצאה ברמה גבוהה, והמערכות רק משתכללות. בנוסף, הן חוסכות סכומי עתק לחברות: במקום להעסיק צוותי מתכנתים, חברות יכולות למנות כיוצר האפליקציה מנהל מוצר, שיגיע לתוצאה איכותית בתוך שבועות. למעשה, חברות מובילות רבות מתחילות לשלב Low Code בעבודתן – מספר שצפוי לגדול כל שנה.

האם גם מפתחים צריכים להתחיל לחשוב על הסבת מקצוע? לא כל כך מהר.

ניתן להשוות את התהליך שפלטפורמות Low Code מנסות לעשות בפיתוח לזה ש-Wix מנסה לעשות לבניית אתרים. נכון להיום, Wix לא ביטלה את הצורך באיש מקצוע. אמת, מיליוני בעלי אתרים נהנים מאתרים שיצרו בעזרת הפתרון האלגנטי של Wix, אולם רובם אתרים סטטיים בלי פונקציות מתקדמות.

הבעיה מתחילה כאשר משתמש מנסה לחרוג מגבולות המערכת – כאשר נדרשות אינטגרציות או עיבוד שיבוצע מהאתר. ברגעים האלו הנוחות של Wix הופכת לכלוב של זהב, הממשק מסרב לשתף פעולה והמשתמש נהיה מתוסכל. בשביל פיצ'רים מתקדמים מוטב שיפנה למערכות אחרות, כמו WordPress.

אותה מגבלה מורגשת גם בדור הנוכחי של מערכות Low Code. ניתן ליצור יישומים בגבולות שיוצרת המערכת. ניסיון לחציית הגבולות יוביל לתקלות וחוסר תפקוד. בעזרת Low Code ניתן ליצור אפליקציות נפלאות לשימוש אישי או מקומי, אך ווייז או סנאפצ'ט הבאים עדיין יִדָּרְשׁוּ (אם לצטט את סטיב באלמר) ל-מפתחים, מפתחים מפתחים.

הכותב כיהן כמנמ"ר מימון ישיר וכיום משמש כיועץ טכנולוגי לארגונים