משואת החלוציות: ד"ר ארנה ברי

רבות ורבים הם הא.נשים שמהווים מועמדים טבעיים להדליק את המשואה הזו. להצלחה אבות רבים ולא מעט אימהות – ובמקרה הזה המשפט נכון. בחרנו בד"ר ארנה ברי משני טעמים מרכזיים, שניהם בעלי משמעות חברתית לא מעטה: היותה האישה הראשונה בתפקיד המדענית הראשית (או המדען הראשי) והיציאה שלה מהארון – הן כחולת סרטן והן כאישה שסבלה מאלימות מצד בן זוגה לשעבר.

בשני הטעמים האלה ד"ר ברי פילסה ומפלסת דרך לנשים רבות (ובשני גם לגברים), שעכשיו קל להן יותר לחצות בה, ולו במעט, להתמודד בסביבה כה גברית כמו ההיי-טק ולדבר באומץ על דברים פחות נעימים בחיים האישיים שלהן.

בהיבט המקצועי, ברי החלה את דרכה באקדמיה, עם מחקר שהוכיח שתכניות מבוזרות יכולות לפעול מהר יותר, ולהאיץ את החישוב. לאחר מכן היא עבדה במעבדות המחקר של יבמ בחיפה, הייתה בין מקימי אורנט, שפיתחה את האת'רנט, שימשה כמנהלת טכנולוגית באלביט וייעצה לאינטל. בינואר 1997 היא עזבה את המגזר הפרטי לטובת הממשלה, ומונתה למדענית הראשית ולמנהלת המו"פ התעשייתי במשרד התמ"ת (כיום משרד הכלכלה והתעשייה). 3.5 שנים לאחר מכן היא עזבה את המגזר הציבורי ועברה לעולם הסטארט-אפים: ברי שימשה כיו"רית פריימסנס והייתה משקיעת הון-סיכון. ב-2011 היא הצטרפה ל-EMC, מונתה לסגנית נשיא ומנהלת מרכז המצוינות של החברה, והקימה את המרכז שלה בבאר שבע. כאן יש עוד היבט חלוצי: היי-טק בבירת הנגב. אם להיות מליצי, הפרחת השממה מודל שנות האלפיים. בנוסף, ד"ר ברי קצרה פרסים רבים וביצעה, ועדיין מבצעת, עשייה התנדבותית שקצרה היריעה מלפרט.

אסתר לבנון. לשעבר מנכ"לית ומנמ"רית הבורסה ומנמ"רית השב"כ. צילום: יניב פאר

מועמדים נוספים: אסתר לבנון – החלוציות שלה באה לידי ביטוי הן מהיותה אישה בין הבודדות בתפקידי מפתח בעולם המחשוב הישראלי בתקופתה, והן במעבר שלה ממנהלת IT למנכ"לית – דבר שגם כיום הוא לא חזון נפרץ, אם כי הרבה יותר נפוץ מאז. לבנון הקימה את אגף המחשוב של השב"כ וניהלה אותו במשך 12 שנים, בשנות ה-70' וה-80'. לאחר מכן היא עברה לבורסה בתל אביב, שם היא מונתה לסמנכ"לית מחשוב. ברבות הזמן היא קודמה להיות ממלאת מקום מנכ"ל והאחראית על טכנולוגיות המידע והתפעול, וב-2006 מונתה למנכ"לית הבורסה – תפקיד שמילאה במשך יותר משבע שנים. במהלך התקופה שלה חתמה הבורסה על שיתופי פעולה עם מוסדות מקבילים בעולם, בהם הבורסה של לונדון ונסדא"ק, והתחילה הקמת הבניין הנוכחי שלה ברחוב אחוזת בית בתל אביב.

מולי אדן, לשעבר נשיא אינטל ישראל ומנכ"ל קבוצת המחשוב התפיסתי של החברה. צילום: ניב קנטור

מולי אדן – נראה שאי אפשר להזכיר בכפיפה אחת חלוציות והיי-טק מבלי שיעלה שמו של אדן. בין 1982 ל-2015 הוא כיהן בשלל תפקידים באינטל, כאשר הבולטים שבהם אלה מנכ"ל קבוצת המחשוב התפיסתי של החברה העולמית ונשיא אינטל ישראל. במסגרת תפקידו, הוא היה אחראי על פיתוח המיקרו-מעבד ומערכי השבבים הניידים של החברה. אדן היה בין הבולטים שהביאו את בשורת החדשנות הישראלית לחו"ל, ולראייה – ב-2012 בחר בו המגזין פורבס לאחד מעשרת המוחות המבריקים בעולם בתחום הטכנולוגיה. לאחר עזיבתו את אינטל הוא החל לייעץ לבנק הפועלים בנושאי חדשנות וטכנולוגיה ובשנתיים האחרונות הוא משמש כיו"ר מועצת המנהלים של אוניברסיטת חיפה. ולסיום אנקדוטה: אדן הוא ממציא האנטי-מחיקון, שהחזיר למקלטי הטלוויזיה בישראל את הצבעים, בימים של ערוץ אחד ויחיד, ששידר בשחור לבן.

לרשימה המלאה של המשואות ומדליקיהן לחצו כאן.