"בעזרת הטכנולוגיה נגדיל את טווח זיכרון השואה לעוד הרבה שנים"

בימים אלה מפותחת אפליקציה המיועדת להנצחת זכרן של קהילות יהודי יוון שחרבו בשואה, על מנת להנגיש לציבור מידע אודותיהן. האפליקציה מיועדת למבקרים במדינה.

באוניברסיטת בר אילן, שעומדת מאחורי היוזמה, ציינו כי בין שאר העדויות שיוצגו באפליקציה, ניתן יהיה להאזין לעדותה של ניצולת השואה עליזה ברוך ז"ל, ששרדה לאחר שעברה ניסויים בבלוק 10 באושוויץ, ואת זו של בן זוגה, עובדיה ברוך ז"ל, ולהיווכח כיצד סיפורם של השניים הפך לסיפור אהבה ולשיר שהולחן באחרונה על ידי אביב גפן.

בין הסיפורים הנוספים שיוצגו באפליקציה החדשה ניתן למצוא את אלה של הכנר מאושוויץ ז'ק סטרומזה, חיים רפאל, ששרד באמצעות נגינה באקורדיון, ג'קו רזון, ששרד כיוון שהיה מתאגרף, ויעקב ג'קי חנדלי, שהיה חבר קרוב של אלי ויזל, אף הוא ניצול אושוויץ, ולימים חתן פרס נובל לספרות.

פיתוח האפליקציה נעשה בשיתוף פעולה עם מיקרופוקוס.

תמצית של חומרים היסטוריים חשובים ועדויותבראש המיזם עומד פרופ' שמואל רפאל, ראש מכון סלטי לחקר הלדינו באוניברסיטת בר אילן. הוא ציין כי המידע יהיה זמין וישלב תמצית של חומרים היסטוריים חשובים ועדויות נוספות שנאספו במהלך 35 שנים האחרונות. "זו המחויבות שלנו", אמר רפאל, בעצמו בן של ניצולי שואה מיוון. "העדים כבר אינם עמנו, אבל את הקולות שלהם אנחנו חייבים להחיות. פשוט אין לנו ברירה, חייבים להגדיל את טווח הזיכרון".

פרופ' שמואל רפאל, ראש המכון לחקר הלדינו באוניברסיטת בר אילן. צילום: יח"צ

לדבריו, "הרעיון לאפליקציה עלה לאחר שבאמצע שנות ה-80 הקלטתי קבוצה גדולה של ניצולי שואה מיוון, 62 עדויות, שבאותה התקופה היוו את המקבץ הגדול ביותר של עדויות שנאספו בישראל מאנשי קהילה מסוימת ממרחב מסוים. העדויות פוענחו והזינו ספר שנקרא בנתיבי שאול – יהודי יוון בשואה פרקי עדות, שראה אור ב-1988".

פרופ' רפאל הוסיף כי "במשך הרבה שנים לא נעשה כל שימוש בחומר המוקלט, שנאסף באמצעים מיושנים על גבי קסטות של פעם. בהמשך עשיתי לזה תהליך של המרה למדיה דיגיטלית, וזו גם הייתה תחנת ביניים שבה נעצר התהליך".

"המחשבה לעשות בזה שימוש עלתה כשבמכון לחקר הלדינו באוניברסיטת בר אילן, במשך חמש השנים האחרונות קידמנו פרויקט של מסעות שהכותרת שלהם הייתה 'בעקבות דוברי הלדינו בשואה'. הפרויקט נערך במטרה לספר את סיפורם של דוברי הלדינו בשואה ובדרך זו התחלנו לעשות בהדרגה שימוש בעדויות שהוקלטו בעבר. פיתחנו, למשל, סיור בבירקנאו או באושוויץ. כיוון שאין כבר עדים שיכולים לבוא ולהעיד איתנו, פיתחנו תחנות בהן קבוצה נעצרת ומקבלת באוזן עדות מקוונת של עד שראיינתי בשנות השמונים במקום מסוים. הצלחנו לדייק ברמה של אגף מסוים, בלוק וחדר ספציפיים שניתן לשמוע עדות מדויקת לאותו מקום. זה היה השלב הראשוני ומשם זה המשיך להתפתח לאפליקציה הנוכחית. הבנו את הפוטנציאל האדיר ביכולת לשלוף דטה מהעדויות המוקלטות ולהעמיד אותן מחדש לרשות הציבור", אמר.

"המטרה היא לייצר הנגשה של החומרים, לתת לאנשים שמבקרים בקהילות יהודיות ביוון להכיר את העבר של הקהילות. האפליקציה מבקשת לייצר הנגשה בין חומרים שהוקלטו בעבר לאמצעים טכנולוגיים מודרניים של היום. יש היום באזז סביב הסטורי של אווה. אנחנו מאמינים שכדי לספר את הסיפור של השואה צריך להתאים את עצמנו לאמצעים מודרניים. היום לכל אחד יש נייד ויכולת להוריד אפליקציה ולקבל מידע ואנו מעדיפים שמי שמבקר ביוון – במקום שיסתובב סתם, תהיה לו אפשרות להיכנס לאפליקציה שפותחה על ידי חוקרים באוניברסיטה ונשענת על ספרי היסטוריה, להגיע גם לעדויות המוקלטות".

"לא מדובר בהאזנה של שלוש שעות, אלא שהצלחנו לבודד את העדויות למקטעים של דקה – דקה וחצי וזה מספיק על מנת להתחבר לאדם שמדבר ומספר את עדות. אנו מאמינים שבעזרת האמצעים הטכנולוגים של היום נוכל להגדיל את טווח זיכרון השואה עוד הרבה שנים קדימה", סיכם פרופ' רפאל.