הפחתת תאונות הדרכים: הטכנולוגיות קיימות; למה לא מיישמים אותן?

מערכת הבחירות לכנסת, שהסתיימה לא מזמן, עסקה בעיקר באיש אחד, שלא לומר בנושא אחד: בנימין נתניהו. נושאים אחרים וחשובים, שמשפיעים על חיי האזרח – למשל יוקר המחיה או מערכת הבריאות – לא עלו כמעט בכלל על סדר היום. יוצא דופן היה תחום הביטחון, שאמנם דובר בו במערכת הבחירות, אבל לא בווליום גבוה – בטח שלא לעומת העיסוק בחקירות נתניהו ובדמותו.

אחד מאותם נושאים שנותרו מחוץ לקרב בין המפלגות היה תאונות הדרכים – אחד מגורמי המוות הכי משמעותיים במדינה. שלא לדבר על הפגיעה באיכות ובתוחלת החיים שהן מביאות אתן, כמו גם על הגברת העומס בבתי החולים. בגורם מוות מעשה ידי אדם משמעותי אחר – הטרור – המדינה מטפלת ובהרחבה. היא משקיעה בביטחון ותמשיך לעשות כן. הבעיה היא שהיא לא עושה כן מספיק בתחום ביטחוני אחר – הביטחון של אזרחי ישראל בכבישים, בהם נהרגים מאות אזרחים מדי שנה.

מתחילת השנה, נכון ליום פרסום שורות אלה, קיפחו את חייהם בכבישים 106 בני אדם. מדובר בעלייה של ארבעה הרוגים לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. עם זאת, יש לציין שב-2018 כולה חלה ירידה: מספר ההרוגים בתאונות במהלכה עמד על 315 בני אדם לעומת 364 ב-2017. כך או כך, מדובר במספר גבוה מאוד – בשנה אחת בודדת נהרגים בישראל בתאונות דרכים אזרחים רבים יותר מאשר בעשור שלם של פיגועי טרור ואירועים ביטחוניים.

הטכנולוגיות ישראליות – אז למה הן לא מיושמות קודם בישראל?

ההשקעה של המדינה במלחמה בתאונות הדרכים לוקה בחסר לא כי אין מה לעשות. לממשלה יש דרכים רבות ופשוטות להגביר את הבטיחות בכבישים, כאשר למרבה ההפתעה, אין צורך בתקציבים של מיליארדים. ישראל היא מובילה עולמית בחדשנות ובטכנולוגיות – תחום שמציע לא מעט פתרונות למלחמה בתאונות הדרכים. בעוד שפעמים רבות, הטכנולוגיות הישראליות מצילות החיים מיושמות קודם במדינות אחרות ורק לאחר מספר שנים מגיעות אלינו, בכל הנוגע למניעת תאונות אפשר להפוך את המצב וליישם אותן קודם כאן, למען אזרחי ישראל.

בשנתיים האחרונות נכנסו לשימוש טכנולוגיות זמינות בעלויות נמוכות באופן יחסי, המפחיתות את המצבים שבהם הנהג לא ערני, מוסח בגלל הטלפון הנייד או נוהג בצורה שאינה אחראית וגורם לתאונה. מחקרים הראו שמצבים אלה הם הגורמים העיקריים לתאונות וב-2017 גם המשטרה שלנו הכירה בסלולרי כדבר הראשי שגורם להן.

מדוע, אם כן, רק חלק קטן מהטכנולוגיות בתחום נמצא בשימוש בישראל? וכי אין מספיק תמריצים לציי רכב גדולים של כלי רכב כבדים לאמץ את אותן הטכנולוגיות? בין הסיבות אפשר למנות היעדר מודעות ציבורית. הטכנולוגיות המתקדמות מאפשרות להתריע מפני מצבים שבהם הנהג מסיט את עיניו מהכביש, בין אם בגלל הסחת דעת של הטלפון הנייד, הירדמות או הילד שצועק או משתולל באוטו. טכנולוגיות אחרות פותרות את בעיית השטחים המתים של הנהג. המשותף לכל הטכנולוגיות הללו הוא יעילות וזמינות, והעובדה שבמישור העלות-תועלת, הן עדיפות בהרבה למדינה מהוצאה של מיליארדי שקלים בשנה על שדרוג כבישים.

כדי לשאוף לאפס תאונות דרכים, על המגזר הממשלתי, וגם על זה הפרטי, לשנות חשיבה. על מנת לטפל בתאונות, שווה יותר להשקיע בטכנולוגיות שישמשו כעזר לגורם האנושי. כמו כן, תכניות מענקים ועידוד עבור יזמים המפתחים מערכות בטיחות לרכב ישתלמו פעמיים – בהפחתת מספר ההרוגים בישראל וכענף ייצוא משמעותי, שישראל תוכל להפוך למובילה עולמית בו.

הכותב הוא מנכ"ל Surfsight.