כל הדרך מהאסימון ועד לסמארטפון

"ההתפתחות הטכנולוגית המטאורית שהתחרשה בעולם בעשורים האחרונים שינתה לחלוטין את אורח חיינו. הטלפון הפך להיות חכם, הרשת הפכה להיות נבונה, הנייד והאלחוטי תופסים את מקומם של הנייח והקווי, והמרחב הווירטואלי של האינטרנט הפך לפלטפורמת התקשורת והמידע האולטימטיביים". במילים אלה נפתחת ההקדמה לספר הדרך אל הענן, שכתבה עו"ד אסתי שטרנבך-סרוסי. הספר עוסק בסקירה מקיפה על ענף הטלקום בישראל, או, כפי שהמחברת כותבת, "מהאסימון ועד לסמארטפון".

510 עמודי הספר כוללים ארבעה שערים: האחד על מבנה ענף התקשורת בישראל, המתאר את מגזרי הפעילות בענף; שני שערים שעוסקים בנבכי הרגולציה של הענף; והשער האחרון מסכם את המציאות הטכנולוגית של ימינו, לרבות ההשתלטות של ענקיות הטכנולוגיה על החיים שלנו ואיומי הסייבר.

עו"ד שטרנבך-סרוסי היא בוגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומאחוריה יותר מ-20 שנות ניסיון – הן במסגרות הרגולטוריות של ענף התקשורת, בתקופות של ראשית ימי המהפכה הדיגיטלית, והן בפרקטיקה הפרטית, מאז 2006 היא מנהלת את תחום התקשורת והמדיה במשרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן.

מה הביא אותך לכתוב את הספר?
"מדובר בתוצאה של מחשבה ורצון שקיננו בי במשך שנים לכתוב ספר על ענף התקשורת בישראל. נחשפתי בפעם הראשונה לתחום ב-1984, כאשר התחלתי לעבוד בלשכה המשפטית של משרד התקשורת. זו הייתה מעין תקופת ביניים, שבה העובדים הוותיקים של המשרד שעסקו בטלפוניה הועברו לעבוד בבזק ויתר העובדים, ביניהם אני, נותרנו לעבוד במשרד הממשלתי, כאשר המשימות המרכזיות שהוטלו עלינו הן תכנון הרגולציה בתחום התקשורת ופיקוח על שירותי התקשורת שניתנו על ידי בזק. כבר אז התחלתי לחבב את התחום הזה".

את מציינת בספר שבעקבות כניסתו של פרופ' אמנון רובינשטיין לתפקיד שר התקשורת חל שינוי מהותי במעמד המשרד ותפקידיו. פרטי במה המדובר?
"אכן כן. בעקבות הבחירות של 1984, מפלגת שינוי בראשות פרופ' רובינשטיין הכניסה להסכם הקואליציוני סעיפים המרחיבים את הפעילות והסמכויות של המשרד, שעיקרם קידום התחרות בענף התקשורת – דבר שהוא דחף אליו. זה כלל, בין היתר, את חקיקת חוק רשות הדואר, קביעת מתכונת פעילות ואסדרה של בזק ויצירת מסגרת חוקית לתחרות בתחום השידורים, ובכלל זה הקמת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו".

ואז מצאת את עצמך חלק מתהליכים שאפשר לומר שהם היסטוריים.
"כן. זו הייתה תקופה שבה בפעם הראשונה התחלתי ליהנות ולהרגיש סיפוק מעבודתי בעורכת דין. עבדתי לצדו של היועץ המשפטי של המשרד, עו"ד מנחם אהלי ז"ל, שהיה מורי ורבי, וממנו למדתי דברים שעד היום אני מיישמת אותם. אז התחלתי להבין את יסודות עולם הטלקום, מה משמעות המושג תדרים, מהי תקשורת אלקטרונית. נשמתי תקשורת מבוקר ועד לילה, ובראייה היסטורית, זכיתי לעבוד באחת התקופות היותר משמעותיות של ענף הטלקום בישראל".

מתי נטשת את השירות הציבורי לטובת הפרקטיקה הפרטית?
"לאחר שסיימתי את עבודתי במשרד התקשורת שימשתי במשך כשבע שנים כיועצת המשפטית של רשות הדואר ואחר כך, עד 1998, באותו התפקיד בבזק, באחת התקופות היותר מרתקות שלה. ב-1998 הצטרפתי למשרד עורכי דין כשותפה וייצגתי מפעילי תקשורת מהארץ ומהעולם, בעיקר בתחום הרגולציה. במקביל, הייתי מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. ב-2006 עברתי לעבוד במקום העבודה הנוכחי שלי, משרד הרצוג פוקס נאמן".

מה את אומרת על הטכנולוגיה של היום?
"כשאני מסתכלת על מה שקורה כיום אני לא מפסיקה להתפעל: אנחנו חיים בעידן של מערכות מחשוב מתקדמות עברנו מטכנולוגיה אנלוגית לדיגיטלית, טכנולוגיה מבוססת IP , מכשירים ניידים שהם מחשבים לכל דבר ועוד".

ובאופן ספציפי, איך את רואה את תחום הטלקום כיום?
"הרגולציה שמשרד התקשורת החל להוביל עדיין תלויה לא מעט במשרד האוצר. למרות הדברים הרבים שכבר בוצעו, להערכתי עדיין לא נעשתה קפיצת הדרך המשמעותית ויש עוד הרבה מה לעשות – בעיקר להגדיל את ההשקעות בתשתיות. דבר נוסף הוא הפיכתו של עולם התוכן למרכזי – תחום שהרגולציה עדיין לומדת איך להתמודד אתו".