אפקט בראשית: "שיגור החללית משפיע לטובה על החינוך הטכנולוגי"

"האפקט של שיגור החללית בראשית, על אחת כמה וכמה לאחר נחיתתה המוצלחת הצפויה הערב (ה') על הירח, הוא רב עוצמה. תהיה לכך השפעה ארוכת טווח על ישראל בשני מישורים – החינוך המדעי-טכנולוגי וקידום תעשיית החלל", כך אמר פרופ' יצחק בן ישראל, יו"ר סוכנות החלל, בראיון לאנשים ומחשבים.

"ההשפעה הרבה של פרויקט החללית על החינוך והדור הצעיר כבר ניכרת. די אם נראה כמה ילדים התחפשו בפורים לחללית הזאת. קיבלתי בשבוע שאחרי פורים מאות תמונות מבתי ספר וגנים שונים. הרבה ילדים ילכו ללמוד מדעים וטכנולוגיה, זה מושך את הדמיון שלהם", ציין.

מהי ההשפעה של הפרויקט הזה על תעשיית ההיי-טק הישראלית ועל תעשיית החלל?
"מרבית הרכיבים של החללית פותחו בישראל, כולל המחשב. בראשית בנויה סביב מחשב חללי ישראלי ייחודי, שמכיל את שבב המעבד שקרוי ליאון, שיוצר על ידי רמון צ'יפס מיקנעם וטאואר ממגדל העמק. המעבד מכיל שתי ליבות ואוסף ממשקים מיוחדים לשימוש בחלל. בלעדיו החללית לא תעבוד. כך, לדוגמה, הוא מבצע את התמרונים של החללית לפני הנחיתה על הירח, כמו גם מסייע בנחיתה עצמה. כמו כן, את הנצנוצים המופיעים בעוקב הכוכבים מנקים עם אלגוריתם במחשב, באמצעות תוכנה מרחוק".

מה היה תפקידה בפרויקט של סוכנות החלל הישראלית?
"Space.il (העמותה שיחד עם התעשייה האווירית מבצעת את הפרויקט – א"ב) השתתפה בתחרות Lunar Xprize של גוגל. עד סיום התחרות, התפקיד שלנו היה בעיקר לפתור מכשולים ולחבר אותם לקשרים הנכונים, משום שלפי כללי התחרות, אסור היה לנו לתת יותר מ-10% מעלות החללית. כשהם יצאו לדרך, האומדן היה 30 מיליון דולר ולכן, אסור היה לממשלה, שאנחנו חלק ממנה, לתת יותר משלושה מיליון דולר. עניין שני שסוכנות החלל הייתה מעורבת בו, שלא קשור ישירות לפרויקט בראשית אבל שגם עמותת Space.il מעורבת בו, הוא הפרויקט החינוכי בתחום החלל".

איך החללית עומדת באתגרים?
"בינתיים היא עברה את כל המבחנים בהצלחה, וכולנו כוססים ציפורניים לקראת הנחיתה על הירח, הצפויה הערב. זהו האתגר הגדול הבא שלה. המטרה היא לבצע נחיתה רכה על הירח, כאשר כל המנועים ומערכות הבקרה מופעלים. הנחיתה תהיה אוטונומית, אי אפשר יהיה לפקד עליה מכדור הארץ, ואני מניח שהכל יעבוד כמו שצריך".