מבט לעתיד: הטרנספורמציה הדיגיטלית ומחשוב הקצה

ככל שמגמת האינטרנט של הדברים תופסת תאוצה ומספר המכשירים המחוברים מרקיע שחקים, מתברר כי לצורך היישום ארגונים זקוקים ליותר נפח וליותר כוח עיבוד – אבל קרוב להתקן המחובר, כדי לאחסן את הנתונים הנקלטים ולעבדם. ערים חכמות, בתים חכמים, מכוניות חכמות ואוטונומיות – כל אלה לא יוכלו להפוך למציאות אם עיבוד הנתונים יתרחש רק בענן. בהיבט של הטרנספורמציה הדיגיטלית והשפעתה על טכנולוגיות ומגמות שונות, המשמעות היא שעולם ה-IT יצעד יותר ויותר לכיוון של מחשוב קצה. נתונים ואנליטיקה לא ישמשו רק לעיבוד באופן כללי, אלא גם לצורך עיבוד בזמן אמת, ובאלה יכול לתמוך כרגע רק מחשוב הקצה, שהוא אחד התחומים המתפתחים והנחקרים ביותר בשנה-שנתיים האחרונות.

בעידן שלנו, של מחשוב הענן, המידע כולו מאוחסן בשרת מרכזי לצד כוח המחשוב, ודטה סנטרים ענקיים צורכים מיליוני מטרים רבועים וכמויות אנרגיה דמיוניות. כל דבר שאפשר לרכז – כבר רוכז, עד כי יש ספק אם קיימות לענן עוד אפשרויות צמיחה. רבים מעריכים שהזדמנויות הצמיחה שלו מצויות בעצם בקצה.

המשמעות העקרונית של מחשוב הקצה היא שבקצה ארכיטקטורת הרשת, ההתקן האחרון בשרשרת הוא זה שאוסף את הנתונים מהמשתמשים והסביבה. עיבוד הנתונים אמור להיעשות בקרבת המקור – אם בתוך ההתקן עצמו או במחשב המחובר לאותה רשת מקומית. אין המשמעות שהענן נעלם, אלא להיפך – הענן מגיע להתקן, ואף יהיה חלק מהפעילות הנעשית בו.

מחשוב הקצה יכול לספק תפוקה משופרת משמעותית וחוויית ביצועים וזמן אמת טובה יותר על ידי כך שהוא מעביר הן את המחשוב והן את הנתונים לסביבת הקצה, ועל ידי כך שהוא מאפשר התאמה של העיבוד הנדרש לכל משתמש.

האינטרנט של הדברים – מה עוד יש לפתור?

מגמת ה-IoT טומנת בחובה נושאים שונים שצריך לפתור אותם. למשל, לפי מחקרים שונים, עד 2020 יהיו מחוברים לרשת בטכנולוגיה זו 20 מיליארד התקנים, שייצרו מידע בהיקף של 1.2 ג'יגה-בייט לאדם ליום. עולות מכך שלוש בעיות עיקריות: זמן, נפח ופרטיות.

בנושא הזמן – ברור שאם נפח כזה של נתונים יצטרך לנדוד בתוך הרשת לשרת בענן, לעבור עיבוד ואז להישלח בחזרה להתקן, שיקבל אותם ויתאים את התנהגותו לתוצאות – הדבר דורש זמן ורוחב פס. אם הנתונים יעובדו במרחק קצר מההתקן, התוצאה תהיה מהירה הרבה יותר. בנוסף, העברת פחות מידע מהקצה לענן ובחזרה תחסוך רוחב פס, ובכך יתאפשר חיבור של יותר התקנים.

בהקשר לנפח – הבעיה המרכזית היא כמות הנתונים והמידע שצריך לאחסן בענן, וכיצד אותו מידע יעובד ויזוקק רק עבור מה שדרוש. מחשוב קצה נועד לאפשר לכל התקן קצה לברור ולאחסן רק את הנתונים הנדרשים ולשלוח לענן רק את אותו חלק הנדרש לצורך תפקודו.

הפרטיות היא אחד מהנושאים המעכבים את היישום של טכנולוגיה זו. האבטחה תהיה מנוהלת בצורה מרכזית, אבל התקן הקצה צריך להיות מעודכן ומנוהל כך שיהיה בלתי ניתן לפריצה עד כמה שאפשר, כשהוא אוסף נתונים שמגדירים את המשתמש הספציפי תוך הבטחה (ואבטחה) שרק הוא זה שנותן את הפקודות להתקן ולא מישהו אחר.

מחשוב הקצה הוא הרבה יותר מטרנד. הוא כבר מיושם ונחקר, וככל שמספר התקני האינטרנט של הדברים המחוברים עולה וצומח – הפריסה של טכנולוגיה זו הופכת יותר ויותר מעשית.

לטור על הדור החמישי לחצו כאן.

לטור על הצ'טבוטים לחצו כאן.