הניסיון שלהן, ההשראה של כולנו: יזמיות ההיי-טק משתפות
מערכת אנשים ומחשבים הפגישה נשים יזמיות מובילות לשיחה על חדשנות, אפלייה, מגדר, העצמה נשית והרבה מעבר לכך ● חלק שני ברב שיח נשים מעוררות השראה
חלקן שברו את תקרת הזכוכית וסללו את הדרך לנשים אחרות, אחרות היו או עודן הנשים היחידות בחדר מלא גברים, יש מהן שמקדמות נשים בהיי-טק וחלקן המציאו רעיונות פורצי דרך שגברים ככל הנראה לא יכולים היו להעלות על דעתם. מערכת אנשים ומחשבים הפגישה נשים יזמיות בתחומים שונים לשיחה על יזמות נשים בעולם ההיי-טק, בו הן עדיין נחשבות למיעוט. זהו חלקו השני של הרב שיח. לחלק הראשון לחצו כאן.
בין משתתפות הרב שיח נמנו אסתר לבנון, לשעבר מנכ"לית הבורסה ומנמ"רית השב"כ הראשונה; זיקה אב-צוק, אחראית פעילות יזמות וקהילה בסיסקו; שני טולדנו, מנכ"לית ומייסדת הסטארט-אפ Htbioimaging, שפיתח כלי המאפשר לרופא לראות סרטן בקליניקה במקרים שבהם אין לו כל דרך אחרת לזהות את הרקמה הסרטנית; קרן רביב, מנכ"לית ומייסדת Whizor – פלטפורמה להצעת עבודות צדדיות ("גיגס") ברחבי העולם; בת שבע משה, מנכ"לית עמותת יוניסטרים, ליזמות עסקית של בני נוער בפריפריה; אביטל בק, מנכ"לית ומייסדת הסטארט-אפ MilkStrip, שפיתח ערכה ביתית לאם המניקה, לאבחון איכות חלב האם שלה; איילת קרסו, מנכ"לית ומייסדת הסטארט-אפ ג'יני, שפיתח קפסולות ארוחות תזונה בריאה בדומה לקפסולות קפה; ורות פולצ'ק, מייסדת ארגון She Codes להכשרת נשים מתכנתות ושילובן בעולם ההיי-טק.
כמו כן השתתפו בפאנל דליה פלד, מנכ"לית משותפת ובעלי קבוצת הכנסים והתקשורת אנשים ומחשבים; פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים ומייסדה, והוגה שיטת הנמר לאימון אישי לכישורי חיים עסקיים; יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים; ורלי כהן-קיבק, סגנית עורך אנשים ומחשבים וה-DailyMaily.
האירוע הונחה על ידי ד"ר נמרוד קוזלובסקי, מרצה באוניברסיטת תל אביב, שותף במשרד עו"ד הרצוג-פוקס-נאמן ואחראי מחלקת טכנולוגיה ורגולציה במשרד; ועו"ד אילנה שושן, פעילה חברתית להעצמה נשית.
לדברי עו"ד שושן, "נערות לא יבחרו להיות בהיי-טק אם הן לא יראו שם נשים מעוררות השראה – יזמיות, יוצרות, מנהלות – שיספרו את הסיפור שלהן. הן רואות, אבל לא מספיק. נשים לא עושות מספיק יחסי ציבור לעצמן והן צריכות לשים את עצמן יותר בחזית".
לבנון סיפרה למשתתפות הרב שיח: "הגעתי לשב"כ, הארגון הכי שוביניסטי עלי אדמות. היית שם האישה היחידה ואחרי תשע שנים, במהלכן הייתי גם המנהלת הראשונה בתולדות הארגון, עזבתי ועדיין הייתי היחידה. השינוי היום הוא גם לא כל כך גדול, גם בראש של האנשים". .
לדבריה, "מישהי סיפרה לי שהלכה לשיחה עם ראש השב"כ בעבר לגבי תפקיד שרצתה והוא אמר לה 'תראי הייתי מת לתת לך התפקיד כי אני רוצה מנהלת אישה בשב"כ, אבל המנהלים לא המליצו עלייך' ואגב, זה היה נכון, היא באמת לא התאימה לתפקיד, אבל היא ענתה לו 'כבר הייתה אישה מנהלת בשב"כ, אסתר לבנון", הוא ענה לה 'היא זו לא דוגמה. לא נחשבתי כתקדים".
לבנון הוסיפה כי "היום אצלי תכניתנים ותכניתניות מגויסים לפי היכולת שלהם. הייתה אחת מצוינת בהיריון שהתקשרה אליי ואמרה שהיא רוצה לחזור לגמור משהו בתכנית – אסרתי עליה כי ראיתי שהיא עומדת להתפוצץ. באותו לילה היא ילדה. לחילופין בתקופה שהייתה בחופשת לידה התפנה לי תפקיד והצעתי לה אותו. היא אמרה לי 'אני לא חושבת שבעלי יסכים והוא עובד קשה'. התעצבנתי…אותה אחת שרצתה לעבוד בערב הלידה ככה דיברה. אמרתי שאמשיך להציע לה תפקידים שיהיו' אבל לצערי הלידה סובבה לה הראש. היא הסבירה לי למה חשוב שהיא תהייה בבית ובעלה יעבוד".
לדברי פולצ'ק, "תעשיית ההיי-טק זו תעשייה שצומחת ויש צורך במפתחים. אין כיום מספיק מפתחים אם חברה מעוניינת לגייס, ומכאן עלה המיזם She Codes. מגיעות אלינו נשים ללמוד תכנות בלי כל שיווק, הכל מפה לאוזן. זה לא רק עניין של להפוך את נתוני הנשים בהיי-טק אלא גם בהיבט הכללי של המשק הישראלי – ליצור איכות חיים טובה יותר למישהי ולמשפחה שלה. אם ייצרתי עוד עובדת היי-טק, ייצרתי עוד חמש. על ידי הכנסת נשים לתעשייה הגענו למשהו כלכלי יותר טוב, ומנקודה זו ניתן רק להשתפר".
לאן פני היזמות?
משתתפות הרב שיח מיפו לראייתן את עתידו של עולם היזמות והכיוונים המרכזיים אליהם הוא צפוי ללכת בשנים הקרובות.
לדברי משה, "הגיל השלישי הוא תחום שבאיחור מגלים בהיי-טק. עולם היזמות וההיי-טק הולך להיות משמעותי עבור אוכלוסייה זו בשל היבט העולים מכך שאנשים חיים יותר שנים ולא עובדים. מעבר לעניין הבריאותי, שחד משמעית הטכנולוגיה שם, הטכנולוגיה לדעתי תתפתח בצורה דרמטית בכל עניין הגיל השלישי . מדובר בעולם רחב וקהל יעד עם פוטנציאל כלכלי שיש לו כסף, בניגוד לצעירים".
היא אמרה כי "יושב גבר עם סט צרכים שהוא רואה לנגד עיניו ובהתאם לראייתו הוא ישקיע באופן מוטה. ישנן מהפכות גדולות שהגברים לא חזו כמו בסוגיות של איכות חיים, עיצוב ושילובם בטכנולוגיה, כי הם לא באו מהתפיסה של המשקיעים הגברים. מודל ההון סיכון משתנה ויש יותר השקעות במנגנוני פרט".
בק הוסיפה כי "אלה שיושבים מאחורי המקלדת הם גברים עשירים, שלא מעניין אותם, למשל, מיזם כמו שלנו, שעוסק בבדיקת איכות ביתית של חלב אם. זה לא ילך אתם. כך שבסופו של דבר, בעל המאה הוא בעל הדעה. לגברים יש צרכים שאין לנשים".
פלד סיפרה כי היא "חברה בוועדת ההיגוי של מועדון המשקיעים המאה פלוס. בוועדת ההיגוי רוב גברי מוחלט, אך דווקא משום כך, השפעת המיעוט הנשי ניכרת. הגיע למועדון מיזם בנושא בקבוק לחלב אם מהפכני, ננו-בבה, שפיתחו שלושה יזמים גברים. ישבו 30 גברים בוועדת ההיגוי והמלצתי בחום על ההשקעה, כאם וכסבתא לשניים. אמרתי להם: 'לכו הביתה, תשאלו את הבנות והנשים'. ואכן, בעקבות ההצהרה שלי, ההשקעה עברה את הוועדה. זו נראית אחת ההשקעות המבטיחות של המועדון. חובה, לדעתי, שבקרנות הון-סיכון ובגופים המחליטים על השקעות במיזמי היי-טק ישבו יותר נשים".
אם ניתן לכל אזרח להשקיע – האם עולם היזמות ייראה אחרת?
על רקע הטענה שלפיה עיקר המשקיעים הם גברים המשקיעים בגברים כנטייה טבעית, שאל קוזלובסקי: "אם ניתן לכל אזרח שווי מס להשקעות כהטבת מס כך שיצביע על איזו יזמות שהוא או היא יבחרו. האם במודל כזה היינו משנים משמעותית את המיזמים בהם משקיעים כיום?" שאל קוזלובסקי.
לדברי טולדנו, "בסופו של דבר המודל הוא לא רק לתת דולר. בעולם המדיקל, למשל, אני מחפשת קרנות שיובילו אותי קדימה. הכסף מייצר את המציאות ועם משקיע מקרן חזקה יש לי יכולת להצליח. בסוף יזמים רוצים זרוע אסטרטגית. כח הקרנות יישאר לדעתי, וזה בסדר שהם מכתיבים איפה משקיעים. עם זאת בסוף ההשקעות מגיעות מהצורך- אנשים חיים את החיים שלהם ועולה להם צורך. אני, למשל, הייתי מהנדסת מאושרת בתעשייה האווירית כאשר אבא שלי נפטר מסרטן. הצורך הגיע מהכאב. חיפשתי איך להמשיך את החיים בלי אבא שלי והתשובה הייתה יזמות. תיקון לי ולעולם. יש כאב וצורך והוא מתורגם לרעיונות".
טולדנו סיכמה ואמרה כי לראייתה, "מהניסיון שלי, לנשים יש שני יתרונות על פני גברים. האחד הוא שלנשים יותר קל לרתום אנשים טובים שיעקבו אחריהן והשני הוא שנשים הרבה פחות מונעות מאגו. שים מסוגלות לשים בצד את התדמית ואת השאלות מי חזק, מי חלש ומה יחשבו עלינו – וזה מאפשר להתמקד במה שחשוב".
תגובות
(0)