"הציון לטיפול של הממשלה בהיי-טק: כמעט טוב"

במהלך השנה החולפת המשיכו ראשי תעשיית ההיי-טק להתריע על המחסור במהנדסים בענף, וקידמו מהלכים עם הממשלה להקטנת עלויות כוח האדם בעקבות העלייה המתמשכת בשכר, לצמצום הבירוקרטיה ולהגדלת מספר הלומדים את המקצועות המדעיים-טכנולוגיים.

צבי מרום, יו"ר איגוד תעשיות ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים ומנכ"ל Batam, רחוק מלהיות שבע רצון מתפקוד הממשלה בנושא, ובראיון לאנשים ומחשבים נותן לה את הציון 7.

הוא אמר כי הממשלה הבאה שתיבחר, כל ממשלה, חייבת לעשות הרבה יותר. "האתגרים של ענף ההיי-טק כבר אינם בעיה שלו בלבד אלא של כל המשק והחברה בישראל. אלה אתגרים ברמה הלאומית והממשלה הבאה חייבת לשים דגש חזק מאוד על פתרונם", ציין.

אילו מגמות אפיינו ב-2018 את הענף, מבחינה זו?
"השנה התאפיינה בעיקר בהמשך הירידה בכמות האקזיטים – משתי סיבות, שקשורות האחת בשנייה: מחסור בכוח אדם וביורוקרטיה, שמבריחה מפה יזמים ומשקיעים. יותר ויותר חברות סטארט-אפ עוברות לחו"ל, כי כוח האדם פה כבר מזמן לא אטרקטיבי, והקשיים שמעמידים בפני משקיעים גורמים להם לא לבוא לפה.

אני מבקש להדגיש שהביורוקרטיה, ולא הרגולציה, גורמת ליזמים לברוח. מי שמאשים את הרגולציה טועה ומטעה. אני בעד רגולציה. אני חושב שהיא טובה, אבל המימוש שלה בא לידי ביטוי בביורוקרטיה בלתי נסבלת, שבסופו של דבר פוגעת בכולנו".

הממשלה לא מבינה את זה?
"הממשלה מבינה אבל היא שומרת על סטגנציה בכל מה שקשור לקידום החדשנות וההיי-טק בארץ. בכלל, הממשלה הופכת להיות גורם פחות משמעותי במימון החדשנות ובקידום ההיי-טק לטובת כלל המשק, וכתוצאה מכך – הכנסותיה יורדות".

בחודש פברואר נפגש ראש הממשלה עם ראשי התעשייה, והוא התחייב להגדיל את המשאבים המופנים אליה בהתאם לצרכים. מה יצא מאז?

"בנימין נתניהו אכן מבין את החשיבות של קידום התעשייה, ואף יזם כמה החלטות. אנחנו בדיאלוג מתמיד עם הממשלה. חייבים לומר שיש שיפור במספר התלמידים הלומדים מקצועות מדעיים וטכנולוגיים, ויש גידול במספר הסטודנטים שלומדים באוניברסיטה בתחומים אלה. מדובר בחדשות טובות, אבל זה לא מספיק. אלא שיש גם החלטות שבינתיים בעיקר מדברים עליהן, הן כותרות יפות בכלי התקשורת ולא יותר מזה".

"לא היה מזיק אם היה לנו שר לענייני היי-טק"

מה הממשלה צריכה לעשות יותר?
"הממשלה עושה ומדברת הרבה, אבל כל עוד היא לא תיתן להיי-טק את תשומת הלב הלאומית הראויה ברמות ובהיקפים, כמו שנותנים לנושאים אחרים, בהם האנרגיה, הגז והנמלים, הדברים לא יזוזו.

בנוסף, הגיע הזמן לרכז את כל הפעילות הממשלתית בתחום ההיי-טק במקום אחד. לא היה מזיק אם היה לנו שר לענייני היי-טק, אבל לפני כן, חובה להעביר את רשות החדשנות למשרד ראש הממשלה, כדי שתשומת הלב תהיה רבה יותר, כפי שראש הממשלה יודע לתת בתחומים אחרים. לצערי הרב, הרשות, שהוקמה כדי לצמצם את הביורוקרטיה, לא הצליחה עד היום במשימתה".

האם אתה מודאג?
"אני לא מודאג. התעשייה תמשיך לעבוד. הבעיות שהצגתי הן בעיות כלל לאומיות, ולאו דווקא של חברה זו או אחרת. העובדה שרק 8% מכלל המועסקים בארץ עובדים בהיי-טק היא בעיה לאומית, של כלל החברה הישראלית. החוסן של המדינה הוא לא רק ברמה הביטחונית אלא גם בזו הכלכלית, ותעשיית ההיי-טק היא הקטר שמכניס למדינה את מרב ההכנסות מיצוא. אני מציע לממשלה שלא תתרגל למציאות שבו הגמל יתרגל לא לאכול, כי בסוף הוא יקרוס".

האם ישראל תמשיך להיות אומת הסטארט-אפ?
"ישראל היא מדינת חדשנות ומדינת סטארט-אפים, אבל צריך להבין שאנחנו כבר מזמן לא לבד. אין לנו יתרון בשכר מהנדסים: בהודו, בסין ובמדינות אחרות יש מוחות לא פחות מבריקים בעלות נמוכה יותר. האתגר שלנו הוא שנצליח לתרגם את ההצלחה הטכנולוגית שלנו ולהשליך אותה לכלל המשק. יש שיפור מסוים בכך שמדברים על זה רבות, אלא שבפועל עושים מעט. לא יכול להיות שישראל תהיה בחמישייה הפותחת של החדשנות העולמית ובמקום הכמעט אחרון בחדשנות בשירות הציבורי".

האם המשבר בבורסות העולם והירידה במניות הטכנולוגיות צריכים להדאיג אותנו?
"אני לא חושב. זה אולי ישפיע על קרנות הון-הסיכון, אבל לא על ענף ההיי-טק. זה אמנם משבר, והוא לא נעים, אבל הענף יתגבר עליו".