"התנאים במכרז לשכת שירות מרכזית לבנקים בלתי סבירים"

כך טוענים נציגי חברות שהתעניינו במכרז ● לטענתם, באוצר נאמר להם כי המדינה רשאית לחזור בה ממתן המענק בגובה של עד 200 מיליון שקלים בכפוף לשימוע ● "זהו תנאי בלתי סביר מאחר ומדובר בהשקעות ענק שירדו לטימיון אם הספק הזוכה לא יקבל את מענק האוצר" טוענים נציגי החברות שמשתתפות במכרז ● האוצר: דוחים את הטענות

שר האוצר, משה כחלון. צילום ארכיון: דקלה בסיסט שפריר

המכרז להקמת לשכת שירות מרכזית לבנקים חדשים שיוקמו בישראל עלול להיקלע לקשיים. זאת, מאחר ולטענת גורמים שמתעניינים במכרז מתשובות לשאלות שהפנו למשרד האוצר עולה כי בניגוד להבטחות, המשרד אינו מוכן להתחייב לתת מענק בהיקף של עד 200 מיליון שקלים לספק שיזכה במכרז ויעמוד בכל התנאים.

תנאי המכרז עלולים להביא לכך שספק שיזכה במכרז להקמת לשכת שירות לבנקים יבצע השקעות ענק ולא יקבל את המענק בהיקף של מיליוני שקלים כמובטח, שעליהם הספקים אמורים לבנות את התוכנית העסקית טוענים גורמים בענף שמתכוונים לגשת למכרז האסטרטגי של משרד האוצר, וגילו בעקבות שאלות שהפנו לאוצר, כפי שמקובל במכרזים, כי ההתחייבות לקבלת את המענק אינה מובטחת.

לדבריהם, "ברור שיש כאן בעיה גדולה עד כדי סכנה ממשית שבתנאים הנוכחיים אף ספק לא יגיש הצעה".

המכרז הוא חלק מהרפורמה בשוק הבנקאי עליו הכריז שר האוצר משה כחלון במרץ השנה  המכרז זכה לביקורת מצד הבנקים כבר מתחילתו ובחודש אוקטובר אישר שר האוצר כחלון לדחות את המכרז עד לחודש פברואר 2019. ואולם, כעת, נראה כי לפי התלונות והכעס של הספקים ספק אם יוגשו הצעות עד למועד זה.

במסמך השאלות והתשובות שהפנו הספקים למשרד האוצר, ואשר הגיע לידי אנשים ומחשבים, הופיעה בין היתר השאלה הבאה: "האם יש מועד קלנדרי או אבן דרך במהלך הפרויקט שממנו והלאה משרד האוצר מחויב למתן מענק ומה גובה הפיצוי שהמדינה תעניק לספק?"

בסעיף התשובה לשאלה כתבו נציגי האוצר: "משרד האוצר יהיה רשאי בהתאם לכל דין ובכפוף לשימוע, לבטל או לשנות את הליך מתן המענק הממשלתי להקמת לשכת שירותי המיחשוב".

גורמים שמתעניינים במכרז לא מסתפקים גם בהבהרה שהאוצר הוסיף לתשובה זו, בזו הלשון: "אנו מבקשים לוודא כי סעיף זה מתייחס למצב שטרם בחירת ספק זוכה וטרם ההתקשרות עמו בהסכם להקמת לשכת המחשוב, ולא לאחר מועד הזכייה. כמו כן, ככל שיחולו שינויים לעניין גובה המענק או תנאים מהותיים אחרים תוך כדי הליך הבחינה של ההצעות, מבוקש כי יתאפשר למציע למשוך הצעתו או לעדכן אותה בהתאם".

לטענת הגורמים, "החברה הזוכה אמורה להתחייב בהתאם לתחשיב העלויות, אבל מצד שני ההכנסה נתונה לשינוי. במקביל, מרגע שנקבע הזוכה במכרז, משרד האוצר יכול לשנות את התנאים, אך לספק הזוכה אין את הגמישות לשנות את המודל או לפרוש לגמרי מהמכרז בהתאם למציאות שהשתנתה. אם יפרוש הספק בשל שינוי תנאי המכרז, ייאבד את הערבות שהפקיד וכל השקעותיו עד שלב זה".

הזעם על האוצר גדול משום שלטענת הספקים, מצד אחד האוצר מציב רף אתגר של העמדת מערכת שתהיה לשכת שירות לבנקים חדשים מיום בחירת הספק, כאשר לוח הזמנים הוא תנאי לקבלת המענק, אבל מנגד תנאי המכרז מחייבים שהספק המקומי יתקשר עם מי שמבקש להקים בנק חדש, כאשר אותו גורם יצטרך לעמוד בתנאי רישוי שהאוצר קובע ולספק הזוכה אין בכלל שליטה על כך. אז הספק עלול לאבד את כל השקעותיו, זה מצב בלתי סביר בעליל. טוענים הגורמים ששוחחו עם אנשים ומחשבים.
בתשובה לטענה זו השיבו באוצר: "יובהר כי איו מניעה כי ספק שירותי המיחשוב יגדר את עצמו באופן מוסכם על ידי ערבויות פיננסיות"

רקע

משרד האוצר ובנק ישראל החלו בשנים האחרונות לפעול להגברת התחרות בסקטור הבנקאי ולהפחתת החסמים לכניסת בנקים חדשים. זאת מאחר ומאז שנות ה-70' לא קם בנק חדש בישראל.

ניסיונות קודמים שנעשו בתחילת שנות ה-2000 להקים בנקים חדשים לא צלחו בעיקר בגלל העלות הגבוהה של הקמת מערכות מיחשוב ותשתיות שעליהם מבוסס הבנק ותנאי סף הוניים בלתי סבירים.

לאור זאת העלה שר האוצר כחלון לפני שנתיים את הרעיון להקים לשכת שירות מרכזית שתיתן את כל שירותי המיחשוב לבנקים חדשים כמו גם קטנים, מתוך הנחה שבמרבית הבנקים התשתיות זהות והבנקים הגדולים תקועים עם מאות עובדי מיחשוב שמתחזקים רק את המחשבים שלהם.

הנחת היסוד במכרז זה היא שהקמת הלשכה תיעשה על ידי אחת מהחברות הבינלאומיות שמתמחות בהקמת מערכות ליבה, כמו למשל טאטא ההודית שעשתה את פרויקט בנק יהב בהובלת המנמר גדי דודיאן וחברות נוספות, שחלקן התמודדו על מכרז דומה בבנק איגוד. מכרז שבסופו של דבר נעצר בעקבות מכירת הבנק.

הכלל שנקבע הוא שלצד החברה הזרה יהיה אינטגרטור מקומי מטעמי רגולציה ושמירה על הסודיות הבנקאית. כחלון הציג את המכרז במסיבת עיתונאים במסגרת מספר מהלכים אשר נועדו לפתוח את השוק הבנקאי לתחרות.

על פי מסמך הכללים שנמסר לספקים המתעניינים במכרז, תנאי הכרחי לקבלת המענק הוא הסכם התקשרות בין ספק שירותי מחשוב לבין בנק חדש או בנק קיים (ששווי נכסיו אינו עולה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל), אחד לפחות.

כמו כן, על פי מסמך הכללים, הספק הזוכה יספק מוצר תוכנה המפותח ומנוהל גנרית וייעודו של המוצר הוא מיחשוב מוצרים ותהליכים בנקאיים שקשורים בפעילות של בנק. בנוסף, על הספק יהיה להתאים את מוצר הליבה לסביבה עסקית ספציפית, לכל מדינה (בהנחה שבמכרז יהיה גורם זר).

כאמור מועד ההגשה הוא בחודש פברואר השנה, וכעת בעקבות המחלוקת עם האוצר, ספק אם יוגשו הצעות. כמו כן לא ברור כרגע מי מהבנקים יכול להצטרף למכרז, מכיוון שעל פי המכרז גם בנקים קיימים בתנאים מסוימים יכולים לחבור לספק שניגש למכרז.

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. אלי ויסברט

    הגיע הזמן שמשרד האוצר לא יוציא מכרזים. מדובר במצב של ניגוד עניינים, שהרצון "לחסוך" בכל מחיר בעלויות, כי הם אחראים על ניהול התקציב, גורם לפגיעה באיכות המכרזים ומביא לעולם פרוייקטים או מוצרים כושלים ובסוף הציבור משלם יותר. יש להקים מייד יחידה נפרדת לחלוטין ממשרד האוצר, שתעסוק בנושא ולבטל את מנהל הרכש בחשב הכללי ולפטר את כל עובדיו. משרד האוצר לנהל את תקציב המדינה בלבד וראוי שיתרכז בכך כי המצב לא טוב במיוחד לאור ממצאי דו"ח מבקר המדינה 68ב.

אירועים קרובים