דו"ח PwC: ההיקף הכספי של האקזיטים ירד השנה בשליש

היקף האקזיטים השנה עמד על כחמישה מיליארד דולר לעומת כ-7.5 מיליארד ב-2017 ● ירידה גם במספר העסקות - מ-70 ל-61 ● ב-PwC אומרים כי המצב טוב, אם כי מתון יותר

כדאי שלא נעשה אקזיט מהכיוון החיובי של ההיי-טק שלנו. צילום אילוסטרציה: BigStock

לאחר ש-2017 אופיינה בגידול במספר האקזיטים ובהיקפם, המגמה ב-2018 הייתה הפוכה: השנה נרשמה ירידה של 33% הן במספר והן בסכומי העסקות – כך עולה מהדו"ח השנתי של PwC. על פי הנתונים, השנה בוצעו 61 אקזיטים והנפקות ראשוניות של חברות ישראליות בהיקף של 4.9 מיליארד דולר, לעומת 70 עסקות בהיקף כולל של 7.442 מיליארד אשתקד. כמו כן, נרשם קיטון של 24% בהיקף הממוצע של עסקה, שעמד על 81 מיליון דולר בהשוואה ל-106 מיליון ב-2017.

ב-PwC אומרים כי המגמות בתעשיות האקזיטים אמנם היו מתונות יותר בשנה החולפת, אך תמונת המצב עדיין טובה. לדבריהם, לא ניתן להתעלם מהעובדה ששוק ההיי-טק המקומי עדיין מהווה מוקד משיכה לענקיות טכנולוגיה וגורמים מעבר לים למציאת פתרונות יצירתיים, מגובי טכנולוגיות עמוקות. "עסקות כדוגמת דטורמה, שנרכשה על ידי Salesforce, ולוסטראטה, שנקנתה על ידי גוגל, ורכישת רדקיקס על ידי פייסבוק מוכיחות כי לחברות המקומיות יכולת זיהוי מהירה של צרכים ומציאת פתרון בתחומים המוגדרים קריטיים בעולם החדש המשתנה תדיר, מבוסס קמפיינים פרסומיים, טכנולוגיות ענן, עיבוד מידע, תקשורת ארגונית ועוד", כתבו.

"נדבך נוסף שממנו לא ניתן להתעלם הוא העובדה שישראל הייתה ועודנה מעצמת סייבר, המכילה בתוכה תתי התמחויות שונות המקיפות תחום רחב זה", כתבו בחברת המחקר. הם ציינו בהקשר זה את מכירת סיגניה לטמסק אחזקות תמורת 250 מיליון דולר, רכישת Dome9 על ידי צ'ק פוינט ב-175 מיליון, וסקדו, שנקנתה על ידי פאלו אלטו לפי שווי של 100 מיליון דולר. "צרפו לכך חברות מתחומים פחות שגרתיים כדוגמת טאפינגו, שמציעה פלטפורמה מתקדמת להזמנת אוכל ושנרכשה בתמורה לכ-150 מיליון דולר לענקית משלוחי המזון באונליין Grubhub, ו-BriefCam, המאפשרת סריקה וניתוח צילומי וידיאו, שנקנתה על ידי קאנון בתמורה לכ-90 מיליון דולר, והרי לנו הוכחה נוספת לכך שגם השנה היווה שוק ההיי-טק הישראלי מוקד משיכה לוורטיקלים מתחומים שונים ורחבים", הוסיפו.

בהתייחס לירידה במספר ובהיקף העסקות אמר ירון ויצנבליט, שותף היי-טק ב-PwC ישראל, כי "אנחנו נדרשים להסתכלות רחבה יותר, תוך בחינת מגמות נוספות המאפיינות את שוק המקומי". בהקשר זה הוא ציין שהאקזיט הוא רק נקודת הסיום וכי הוא מושפע ממשתנים כמו שוק גיוסי ההון ושוק המשנה, שהשתכללו וגדלו בצורה ניכרת בשנים הקרובות. פועל יוצא הינו נגזרת שווי גבוהה יותר, שבאופן ישיר משפיעה על אסטרטגיית המימוש – שהופכת ארוכה, יקרה ואף מסוכנת יותר.

רק שבעה אקזיטים – לחברות ישראליות

נתון מעניין נוסף מראה שמגזר המחשוב והתוכנה המשיך השנה להוביל את האקזיטים ותפס כמעט מחצית – כ-48% – מכלל העסקות. עם זאת, חלקו של מגזר מדעי החיים גדל פי 2.5 והגיע לשליש משווי כלל האקזיטים – 1.646 מיליארד דולר לעומת 675 מיליון ב-2017.

כמו כן, עולה מהדו"ח שהיזמים ממשיכים להימנע ממכירה מוקדמת וששיעור העסקות הגדולות נשאר גבוה – בשנה החולפת עמד השווי הכולל של העסקות מעל 100 מיליון דולר על 70% מהסכום הכולל. מדובר על ירידה קלה לעומת 78% בשנה שעברה. מספר האקזיטים מעל 100 מיליון דולר היווה 27.8% ממספרם הכולל, לעומת כשליש אשתקד.

ארצות הברית נשארת המשקיעה הגדולה בשוק הישראלי, עם 51% מהעסקות, שהן 31 במספר, בסך כולל של כ-3.12 מיליארד דולר (כ-63% מסכום העסקות). רק בשבעה מהאקזיטים, המכירה הייתה לחברה ישראלית. הסכום הכולל של הרכישות הכל ישראליות עמד על 316 מיליון.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים