"ממשלה וחדשנות דווקא כן הולכים ביחד"

"ממשלה וחדשנות דווקא כן הולכים ביחד, בניגוד למה שניתן לחשוב. החדשנות מגיעה אפילו למשרד שנחשב כלא חדשן במיוחד, כמו משרד הרווחה. כמעט בכל תחום ברווחה ניתן להכניס חדשנות", כך אמרה עפרה פרנקל, מנהלת אגף בכיר למערכות מידע במשרד.

פרנקל דיברה בכנס World e-GOV Forum 2018 של אנשים ומחשבים, שהתקיים באחרונה באולם האירועים LAGO בראשון לציון.

כדוגמה לדבריה נתנה פרנקל פתרונות ש-"מסייעים לחלץ במידה מסוימת אנשים מבוגרים שאינם יכולים לצאת מהבית מהבדידות, באמצעות חיבור טכנולוגי שלהם למרכזי היום לקשישים. דוגמה אחרת היא הכנסת דיגיטציה לעבודת העובדים הסוציאליים, למשל פיקוח דיגיטלי, מה שנותן להם יכולת לברר פרטים תוך כדי ביקור בשטח".

"אנחנו חושבים בימים אלה על רווחה יוזמת – לקחת את הנתונים שנאגרו ונשמרו בכל מיני צורות בתוך המשרד ומחוצה לו ולנתח אותם, כדי לזהות אורות אדומים שצריכים להידלק אצל אנשי המקצוע ולהציע טיפול בהתאם", אמרה פרנקל.

חדר ועדה בכנסת? אולפן!

עוז כהן, סגן ראש אגף מחשוב ומערכות מידע בכנסת, דיבר על החיבור של השירותים הדיגיטליים לבית המחוקקים ואמר כי הוא מאפשר לפרלמנט לספק "הרבה מעבר למידע גולמי. למשל, שידור חי והקלטות של ישיבות ועדות הכנסת. למעשה, בפכנו את 18 חדרי הוועדות לאולפנים, עם בקרת שידור כמו באולפן טלוויזיה".

"אולם", ציין, "אנחנו רוצים לתת את התמונה המלאה, ולכן אנחנו משלבים גם את חומרי הרקע לישיבות ומספקים את התיעוד של השלבים השונים בתהליך".

מנמ"ר משרד הכלכלה, שמעון ברונר, דיבר על התרומה של המשרד לעולם הטכנולוגיה ועל עבודתו עמה. "בכל תחומי הפעילות שלנו אנחנו חווים תהליכים שמשלבים טכנולוגיה ומלווים בחדשנות לכל אורכם, לרבות אבטחת מידע, שיתוף רשויות מחוץ למשרד והחצנה של המידע", אמר.

לדבריו, "אנחנו מטפלים בסטרטאפים ולכן, החדשנות אצלנו צריכה להתחיל מהבית. הוקם מטה דיגיטלי בלשכת המשנה למנכ"ל שלקח על עצמו לטפל בנושאים כגון חוויית משתמש, מסע לקוח והטמעה של מערכות חדשות".

"החדשנות בתהליכי העבודה לא פחות חשובה"

ששון סופרי, מנמ"ר משרד המשפטים, ציין ש-"כאנשי טכנולוגיה, כשמדברים על חדשנות חושבים על Big Data, בינה מלאכותית, ענן ואיך לוקחים את הטכנולוגיות האלה ועושים איתן חדשנות. אלא שזה סוג אחד של חדשנות. יש סוג נוסף, שלא פחות חשוב – חדשנות בתהליכי עבודה, וזה משהו כלל ארגוני".

הוא ציין בהקשר זה העברה של חלק מהאחריות על פרויקט טכנולוגי בטאבו, שמבוסס על הענן של Salesforce, ושימוש בחתימה דיגיטלית. עוד הוא ציין טיפול משולב בפרקליטות במידע המגיע ממסמכים, אודיו ו-וידיאו – וניתוחו. כמו כן, הוטמעה אצל רשם סימני המסחר והפטנטים מערכת השוואת תמונות. "האתגרים הם כיצד להכשיר את העובדים כדי שיוכלו לנצל את הטכנולוגיות החדשות והאתגר התקציבי", אמר סופרי.

ליאור אשכנזי, מנמ"ר המשרד לשירותי דת, ציין כי "המשרד נתפס כעולם הישן, אבל בשלוש השנים האחרונות הוא עבר מהפכה דיגיטלית מקצה לקצה: מיחשבנו את שירות הנישואים, ביצענו מיפוי של בתי העלמין ואנחנו מתחילים בתהליכי מיפוי של תעודות הכשרות. עיקר העבודה שלנו הוא מול המועצות הדתיות והאתגר היה להכשיר את הרבנים לשימוש במחשבים. ניתן לומר שבמשרד לשירותי דת, ה-IT משנה מציאות".

סיגל ליבוביץ', מנהלת אגף בכירה למערכות מידע במשרד הקליטה, ציינה כי "אנחנו פועלים להפחתת הבירוקרטיה, מה שלא היה קיים לפני שהוקמה רשות התקשוב הממשלתי".

"תהליך החדשנות אצלנו מנוהל כמו תהליך אסטרטגי עם מטרות ברורות, יעדים, תקציבים והכשרות עובדים מכל רחבי המשרד, ולאו דווקא ממערכות המידע. סייענו בהנגשת השירותים, כאשר העולה או התושב החוזר במרכז", אמרה.

חדשנות בארכיון

דובר נוסף בפאנל היה דודי מרגלית, מנמ"ר ארכיון המדינה. הוא אמר כי "בנינו תכנית ל-15 שנים ובינתיים יצאנו לדרך ב-2016 עם שירות שמאפשר לכל מי שגולש באתר לבקש תיק פיזי. התיק ייסרק ויישאר בארכיון הממוחשב לטובת משתמשים אחרים. אנחנו מקבלים כ-4,500 פניות בשנה, בעיקר בכל מה שקשור למשפחות של הפונים (גנאולוגיה)".

"סגנית גנז המדינה רוצה להתמקד בתהליך שבו איתור התיקים והנגשתם ייעשה כאילו מדובר בדבר שנעשה במוח האדם. כל תיק ייקרא על ידי בינה מלאכותית, יקבל כותרת, יתומצת וישויך לישויות ידע. כך הוא יוכל לשמש למחקרים, במיוחד גנאולוגיים. אנחנו מחפשים שיתופי פעולה עם חברות סטארט-אפים ומעבדות של חברות גדולות", ציין מרגלית.