ראש רשות התקשוב מזהיר: "בלי דיגיטציה, השירות הממשלתי יקרוס"

"בלי דיגיטציה, השירות הממשלתי יקרוס", כך הזהיר יאיר פראנק, ראש רשות התקשוב הממשלתי. הכוונה היא בעיקר לקריסה פיזית, עקב העומס הניכר שיש על משרדי הממשלה בשעות קבלת הקהל. לעומת זאת, אמר, "אם נוציא מלשכות השירות ונפנה מקווי הטלפון את מי שיכול לקבל שירות דיגיטלי, יתפנה מקום לחסרי האוריינות הדיגיטלית, וכך יצומצם העומס".

פראנק דיבר בכנס World e-GOV Forum 2018, שהתקיים שלשום (ב') באולם האירועים LAGO בראשון לציון, בהפקת אנשים ומחשבים.

לדבריו, "הממשלה חייבת להעביר את השירותים שלה לעולם הדיגיטלי". בין הסיבות לכך הוא מונה את הגדילה המהירה באוכלוסיית המדינה ואת העלויות הגבוהות של שיטות השירות הישנות. "עלות של נתינת שירות בטלפון עומדת על פי 20 מזו של שירות דיגיטלי זהה, וכשזה מגיע לשירות פרונטלי, הנתון נוסק לעלות של פי 50", אמר.

לפיכך, ציין פראנק, כשהממשלה מתכננת שירות חדש, עליה לקחת בחשבון את הדיגיטל, "שלא כמו מה שקרה ברפורמה בתחום הרישוי, שגררה צורך של הרבה יותר אנשים להגיע ללשכות ואלה נסתמו".

בפנייה למנמ"רים של משרדי הממשלה שנכחו באולם הוא אמר: "אתם המרכיב המרכזי בהורדת הנטל הבירוקרטי מהציבור ובהעלאת האפקטיביות הממשלתית".

"נעשה הרבה – אבל לא מספיק"

פראנק דיבר על הפעילויות השונות שרשות התקשוב הממשלתי עושה ועל אלה שהיא תעשה בשנים הקרובות. "בתכנית האסטרטגית לשנים 2019-2021 אנחנו מאפשרים לממשלה לפעול כגוף אחד, שמציב את האזרחים והעסקים במרכז. הרשות תפעל בשקיפות וביעילות, תקדם חדשנות ותרתום טכנולוגיות ומידע לשירות אמין לציבור", אמר.

"בשנים האחרונות אנחנו עוברים מדיגיטציה של תהליך קיים לתהליך דיגיטלי המפולח לפי השירות, ולא לפי המשרדים הממשלתיים. אנחנו מזהים את האזרחים שנכנסים לאתר gov.il ומכניסים אותו לתוך אזור אישי שלו (my.gov.il), שבו הוא יכול לקבל שירותים דיגיטליים ממשרדי הממשלה השונים. 46 גופים ממשלתיים הצטרפו לאתר וסגרו את האתר הישן שלהם וב-16 גופים נוספים השירות נמצא בהטמעה", הוסיף.

"אבל זה לא מספיק", ציין פראנק. "יש לתקשוב הממשלתי אחריות להיות שותף למהלך של האצת הצמיחה במדינת ישראל, כי היכולת של מדינה לא צומחת להשקיע בתשתיות מחשוב היא פחותה".

הוא מנה מספר מאיצי צמיחה שבהם יכולים גופי ה-IT הממשלתיים לעזור: "ראשית, צריך לבדוק מה ניתן לעשות עם המידע הממשלתי והאם אפשר להעביר אותו לחוקרים. אנחנו מפתחים טכנולוגיות שמאפשרות 'להתמים' את המידע (מלשון אנוניזציה – א"ב), כדי שהחוקרים יוכלו להשתמש בו מבלי שתהיה פגיעה בפרטיות".

"מאיץ צמיחה שני הוא הקוד הפתוח, שמאפשר שותפות, התייעלות, אמינות, שקיפות וממשל פתוח", אמר ראש רשות התקשוב. "משרדי הממשלה מייצרים הרבה קוד, במימון האזרח הישראלי, כך שלמעשה, הקוד שייך לו. אנחנו מוותרים בקוד על זכויות היוצרים שלנו. כך, פתחנו ב-GitHub אזור של רשות התקשוב, שבו משרדי ממשלה התחילו להעלות קוד שכל יזם יכול לקחת ולהתחיל ממנו את הסטארט-אפ הבא שלו. כך אנחנו גם מקבלים קהילה שיכולה לעזור לשפר את הקוד".

"בנוסף, השקנו מענה מרכזי טלפוני, שמטרתו לתמוך באתר ולענות על שאלות כלליות בנושאים הקשורים למשרדי הממשלה. התחלנו בהשקה שקטה של המוקד בבאר שבע ואנחנו כבר מגיעים ל-1,500 שיחות ביום", הוסיף.

"יש לממשלה מדיניות סדורה בתחום הענן"

תחום נוסף שעל מימושו במגזר הממשלתי דיבר פראנק הוא הענן. "יש לממשלה מדינות סדורה בנושא", אמר. "את כל מה שאפשר להעלות לענן ציבורי – נעלה. הקמנו ועדה מייעצת, שתסייע למשרדים לעשות את זה נכון. בנוסף, יצאנו במכרז להקמת ענן, עם שתי אפשרויות – הקמת ענן ממשלתי פרטי או יצירת קואליציה שתביא את חברות הענק להקים 'אזור' בישראל, כדי שהמידע הרגיש לא ייצא מגבולות המדינה, בשל הפרטיות".

עוד הוא ציין כי "אנחנו מניעים בימים אלה שתי פעילויות משמעותיות שנועדו להביא את אומת הסטארט-אפ ניישן לממשלה. התכנית הראשונה מיועדת למפתחים בשירות המדינה. הכוונה היא להביא שפיצים טכנולוגיים, שיעבדו אתנו בטכנולוגיות הכי חדשניות. התכנית הזו תיתן לנו דחיפה אדירה. הפעילות השנייה היא אקסלרטור לסטארט-אפים שעוסקים בנושאים שמעניינים אותנו. בשיתוף עם רשות החדשנות יצא קול קורא לסטארט-אפים, ונאפשר להם להשתמש בנתוני הממשלה בפיילוטים. אנחנו רוצים ליהנות מהישגי אומת הסטארט-אפ".