"הנתונים הרפואיים הם בעלי ערך עצום וצריך לעשות איתם יותר"

"הנתונים הרפואיים הם בעלי ערך, הם באמת 'מדברים' וצריך לעשות איתם יותר. מה שאנו עושים הוא לתמוך בפתרונות רפואיים מתקדמים – בהתבסס על נתונים ועל הניתוח המעמיק שלהם", כך אמרה פרופ' ורדה שלו, מנכ"לית מכון מכבי למחקר וחדשנות במכבי שירותי בריאות.

פרופ' שלו, בעלת פוסט דוקטורט במדיקל אינפורמטיקס, דיברה בכנס שערך הסניף הישראלי של Basis Technology. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך בשבוע שעבר באולם האירועים East בתל אביב. באירוע השתתפו כמאה מלקוחות החברה.

לדברי פרופ' שלו "המכון בראשותי מתבסס על ידע מקצועי של טובי החוקרים ועל מאגר המידע הייחודי של מכבי. מאז הקמתו, התבצעו במכון מאות מחקרים שתרמו לשיפורים בטיפול הרפואי לקהילה. ההחלטה על הקמת המכון נבעה מההנחה שהטכנולוגיה תעזור למכבי לעשות רפואה טובה יותר. אנו לא מתוקצבים על ידי מכבי, מה שמאפשר לנו חופש פעולה ומחזיקים את עצמנו כלכלית בעזרת שיתופי פעולה. קבלנו תרומה משמעותית ממוריס קהאן להקמת המכון".

"הרופא נדרש להיות קוסם"

אחד מאתגרי ברפואה כיום, הוסיפה פרופ' שלו, "הוא שאוכלוסיית המטופלים הולכת ונהיית יותר חולה ויותר זקנה. אנו מצליחים לרפא הרבה מחלות ואנשים נשארים בחיים שנים רבות עם מחלות כרוניות".

אתגר נוסף, ציינה, "הוא שהרופאים, כדי להיות אפקטיביים – נדרשים לא לטפל בחולים ובמחלות, אלא למנוע אותן. כך, תחת נטל העומס, הרופא נדרש להיות קוסם על מנת לעשות רפואה טובה. לכן, חייבים לסייע להם עם מערכות תומכות החלטה".

המצב בישראל, אמרה עוד, "הוא שקורים ניסים: יחסית למדינות ה-OECD הוצאות הרפואה בישראל נמוכות יותר. בארצות הברית הרפואה מהווה 18% מהתל"ג, ואצלנו פחות מ 8%. בישראל תוחלת חיים ארוכה יותר ותמותת התינוקות נמוכה יותר".

טכנולוגיות משבשות כדי לעשות רפואה אחרת

"הרופאים הם עם שמרן. נדרש לגשר בין הדרך הידועה והוותיקה לבין הדרך החדשנית שחייבת כמובן להיות מבוססת עובדות. הגענו למסקנה, שהיפוקרטס צודק: יותר חשוב לבחון לאיזה אדם יש את המחלה – מאשר איזו מחלה יש לאדם. כשהתחלנו, רופאים אמרו לנו שאין מספיק נתונים לקבלת החלטות, כיום, יש היצף מידע וחלק ניכר ממנו נמצא כטקסט לא-מובנה. יש לטפל בכלל המידע באופן שיהיה נגיש לרופא בעת הצורך" ,אמרה.

למכבי שירותי בריאות, ציינה פרופ' שלו, "יש 2.3 מיליון לקוחות, עם פחות מ-1% עזיבה לשנה. כך, יש לנו מאגר נתונים רב-שנים שניתן להעמיק ולחקור בו. ניתן לטפל בנתונים לטובת מחקר שמניע לפעולה. אנו מפתחים כל מיני אלגוריתמים למחקר של חיזוי, מה עלינו לעשות, ומה לא. פיתחנו כלים שכבר עכשיו משפיעים על הבריאות של מטופלינו: איתור של חולי סרטן שלא היו מתגלים ללא הכלים, שימוש בפתולוגיה דיגיטלית ועוד".

כך, אמרה, "באחד המחקרים, ניתחנו נתונים של חולי סרטן המעי הגס. ניסינו לגלות היכן נמצאים הכשלים באי הגילוי. הגיעה למכון קבוצת מתמטיקאים ממדיאל, העוסקת באלגוטריידינג. כסף כבר היה להם והם רצו לעשות משהו בעל ערך. פיתחנו עימם אלגוריתם שקישר בין בדיקות דם ורמת ההמוגלובין, והצלחנו להגדיל את אחוז הגלוי של סרטן המעי הגס".

"כואבת לי הבטן – יש לי סרטן?"

"פיתחנו עם שותפים מארצות הברית אפליקציית מידע רפואי חדשנית – K, המבוססת על עיבוד חכם של נתונים שהצטברו. חיפוש מידע רפואי ברשת טומן בחובו לא מעט בעיות, בהן מידת האמינות של המידע ומידת התקפות שלו למחפש – מועטות. אספנו מאות מיליוני ביקורים אצל רופאים במכבי וניתחנו את הטקסטים. הפכנו את האבחנות למידע מובנה", סיפרה פרופ' שלו.

היא הוסיפה כי "האפליקציה מבצעת תשאול חכם וידידותי של המשתמש, הוא נשאל שאלות פשוטות וברורות ולאור התשובות – המנוע החכם בודק מה אמרו רופאי המשפחה למטופלים במקרים דומים לשלו. בנינו 200 ישויות של תלונות, כאב ראש, כאב בטן, כאבים בחזה, שיעול ועוד. אתה כותב גיל מין – ומתחיל להתלונן. הצלחנו להעלות את רמת הדיוק באפליקציה ל-86%. כעת אנו עמלים על פיתוח גרסה 2 שלה. עם חברת ביונד ורבל, ניתחנו קול של חולים באי ספיקת לב ומצאנו ביו-מרקר לניבוי הדרדרות במצבם. אנו עוסקים רבות בחיזוי, בין השאר, יחד עם ווטסון של יבמ".

"הרפואה כיום, אינה מדויקת מספיק. אנחנו משתמשים לעיתים בתרופות שאינן עוזרות לכולם. המטרה היא להגיע לרפואה מותאמת יותר אישית, ועם הטיפול בנתונים יש פה הזדמנות נדירה לכך. אנו הולכים למצב בו לרופאים יהיה מעין 'קוקפיט' של טייס ובו מנוע חוקים, עם התראות ועוד. מי יש לו רעיון ורצון לשתף עמנו פעולה, מוזמן – ונשמח לעשות זאת". סיכמה פרופ' שלו,