דו"ח: הנגשת אתרי הממשלה לאוכלוסייה הערבית לוקה בחסר

דו"ח שהכין מרכז המידע והמחקר של הכנסת מעלה שהנגשת אתרי הממשלה לאוכלוסייה הערבית, המהווה כ-20% מתושבי המדינה, לוקה בחסר. באתרים של שניים מהמשרדים אין כלל מידע בערבית ובאלה של שישה אחרים – הוא כללי בלבד. למרבה האבסורד, אחד מאתרי המשרדים שאין להם גרסה ערבית הוא זה של המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל.

הדו"ח הוצג בישיבה של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שעסק בהנגשת אתרי ושירותי הממשלה לחברה הערבית. הוא התקיים על רקע חוק הלאום, שהתקבל באחרונה והוריד את מעמדה של השפה הערבית בישראל משפה רשמית לכזו שהינה בעלת "מעמד מיוחד", שאותו הוא לא הגדיר. עם זאת, יצוין שהחוק קבע שכל מה שקדם לו בהקשר זה – יישאר.

לפי הממצאים, שני המשרדים שאתריהם אינם כוללים מידע כלשהו בערבית, וממילא גם לא לחצן שמפנה לדף בערבית, הם אלה של המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, ומשרד הביטחון. באתרים של שישה משרדים וגופים ממשלתיים אחרים יש רק מידע כללי בערבית, בכמה משפטים: נציבות שירות המדינה ומשרדי העלייה והקליטה, התקשורת, התחבורה והבטיחות בדרכים, המדע והטכנולוגיה והמשרד לשירותי דת. משרדים אלה מהווים רבע ממשרדי הממשלה.

באתר של משרד המדע והטכנולוגיה אפילו נרשמה ירידה מסוימת: הדו"ח מצא שבבדיקה הקודמת, שנערכה ב-2016, היו בו יותר תכנים מתורגמים לערבית מאשר כיום – אלה הושמטו עם מעברו לפורטל השירותים הממשלתי, ואינם מופיעים באתר החדש. בנוסף, אין ממנו קישור לתכנים הללו כפי שהופיעו באתר הישן.

מהמשרד נמסר כי "אתר משרד המדע והטכנולוגיה עבר לפני כשנה וחצי לפלטפורמה של ממשל זמין. במהלך המעבר עודכנו התכנים בערבית מהאתר הישן בהדרגה ואף הורחבו. אנחנו מזמינים את מבצעי הבדיקה להפנות את תשומת לבנו לתכנים שחסרים לטעמם".

עוד ממצא שעלה בדו"ח הוא שבאתרים של המשטרה ושמונה משרדים ממשלתיים – משרדי האוצר, הפנים, התרבות והספורט, החקלאות ופיתוח הכפר, הכלכלה והתעשייה, המשפטים, החינוך והמשרד להגנת הסביבה – האפשרות ליצור קשר או למסור מידע לפניות הציבור בשפה הערבית מוגבלת.

פער דיגיטלי בין הציבור היהודי והערבי במדינה

מסמך נוסף שהוצג בישיבה נכתב עבור איגוד האינטרנט הישראלי על ידי ד"ר אסמאא גנאים, ומתאר את הפער הדיגיטלי הכולל בין דוברי הערבית לדוברי העברית. אחד הממצאים הבולטים הוא בהתנהלות הדיגיטלית של החברה הערבית מול הרשויות, כגון תשלומי מסים, הזמנת תורים ומילוי טפסים באמצעות האינטרנט. מהנתונים עולה שרק 34% מדוברי הערבית משתמשים בשירותים אלה לעומת 65% באוכלוסייה היהודית.

ד"ר גנאים המליצה על מספר צעדים לקידום הדיגיטציה בחברה הערבית: ראשית, היא קראה למשרדי הממשלה להשתמש בתרגומים ממתרגמים מקצועיים, שיכולים לכתוב בשפה תקינה ומובנת לכולם. צעדים נוספים הם ייצוג הולם לחברה הערבית בתעשיית ההיי-טק ובהיי-טק, פיתוח האוריינות הדיגיטלית בקרב הציבור הערבי, פיתוח תשתיות וסביבות עבודה דיגיטליות ביישובים הערביים, הנגשת התעסוקה ביישובים אלה, העלאת המודעות בחברה הערבית לעולם הדיגיטלי ולאפשרות לבצע פעולות מול הממשלה באינטרנט.

ח"כ ניבין אבו רחמון מהרשימה המשותפת, יוזמת הדיון, אמרה כי "צמצום הפערים הדיגיטליים והגברת הנגישות לאינטרנט לחברה הערבית בישראל הם חלק בלתי נפרד והכרחי מהדרך שאנחנו צריכים לעשות כדי להביא לצמצום הפערים הכלכליים. מפרסום מסמך המדיניות של איגוד האינטרנט הישראלי עולה בבירור שטרם התקבל מענה להנגשת אתרי הממשלה והשירותים המקוונים השונים המסופקים על ידה לחברה הערבית".

ח"כ יוסוף ג'בארין, אף הוא מהרשימה המשותפת, אמר כי "אין ספק שהמודעות להנגשת האתרים בערבית גוברת. שירות דיגיטלי לציבור הערבי והנגשת המידע בערבית חשובים כמו הנגשתו בעברית. שירות הוגן ושוויוני מחייב שימוש בשפה הערבית".

רק חצי מהשירותים ב-gov.il – גם בערבית

יאיר פראנק, ראש רשות התקשוב הממשלתי, אמר כי "נכון להיום, מפורסמים באתר הממשלתי האחוד gov.il כ-515 שירותים כתובים בשפה הערבית, מתוך יותר מ-1,000, מתוכם 114 שנמצאים בשלבים האחרונים לקראת פרסום". הוא הדגיש כי "אנחנו מבחינים בין שירותים לאזרח ובין מידע לאזרח, שנמצא ברמת המשרד. מהאתר האחוד ניתן להגיע ישירות לשירותים הממשלתיים. לעומת זאת, מידע כללי על פעילות המשרדים, כולל מכרזים, נמצא באחריות המשרדים עצמם".

באשר לצורך בהנגשה לניבים השונים של השפה אמר פראנק כי "אנחנו דואגים שהשירותים ייכתבו בערבית ברורה. יש הרבה ניבים – צפוני, דרומי, ניב מיוחד בערים מעורבות וכדומה. הפתרון הוא כתיבה בשפה שבה הפקיד היה משתמש מול אזרחים דוברי כל הניבים".

במהלך הישיבה עלתה טענה שיש חוסר אמון של אזרחים רבים מהאוכלוסייה הערבית בתרגומים לשפתם באתרי משרדי הממשלה, ורבים מהם קוראים את המידע בעברית. פראנק הודה בקיום הבעיה וציין כי הוא מקווה שהיא תיפתר.

לסיכום, הוא ציין ש-"שיעור השימוש בשירותים ובדפים בערבית בממשלה הוא נמוך. אנחנו מקווים שעם הזמן הוא ילך ויגדל. זה אמנם מייאש, אבל זה לא מרפה את ידינו. צריך לשפר את האוריינות הדיגיטלית של הציבור הערבי, והדבר ישתקף גם בשימוש בתוכן הממשלתי".