נא להכיר: הרובודוקטור

שש בבוקר, אביב, שנת 2040. שמש צהבהבה זרחה לאיטה ממזרח כשגיא הצעיר קם לעוד יום עבודה באזור התעשייה של בירת ההיי-טק באר-שבע. משהו עקצץ לו בגרון, התחלה של כאב שגיא לא חש כבר מזמן. זה לא מרגיש כמו סתם כאב גרון. "אולי כדאי להיבדק?", תהה לעצמו. בעקבות כך, הוא נתן הוראה, באמצעות השבב הביולוגי התת עורי שלו, המחובר למערכת התקשורת הביתית, ליצור קשר מידי עם קופת החולים. המוקדנית ביקשה ממנו לעמוד מול המצלמה. לאחר ראיון קצר ומספר צילומים היא הודיעה לו שזו אכן לא עוד דלקת גרון פשוטה, אלא משהו שיכול להיות חמור יותר.

כשהגיע למרכז הרפואי חיכו לו שם טכנאי רפואי ורופא מלווה. הוא נשכב בתא הטיפולי של חברת ישרא-מד-פוד, והבדיקה איששה את החשש שיש לו בגרון מוטציה אלימה של חיידק הסטראפטוקוקוס. לאחר התאמת הטיפול הוזרקו לגופו ננו-רובוטים, וכעבור כמה שעות של המתנה מורטת עצבים הוא התבשר שהם איתרו והשמידו את החיידק. ביום שלמחרת, שב גיא לעבודתו שמח, טוב לב ובריא מתמיד.

המהפכה במערכת הבריאות

שוק הבריאות עובר בשנים האחרונות שינויים דרמטיים. חלק מאותם שינויים חיוביים ומאופיינים בהתפתחות המדעית והטכנולוגית, שמאריכה ומשפרת את איכות חיינו, וחלקם שליליים ומתבטאים בכך שמערכות הבריאות בארץ ובמקומות רבים נוספים בעולם המערבי מתקשות יותר ויותר להעניק שירותים ראויים לכלל האוכלוסייה שתחת אחריותן.

מערכות הבריאות נמצאות בעיצומו של קרב הישרדות, במידה רבה ובאופן פרדוקסלי דווקא מאחר שהן היו במשך 100 שנים כל כך יעילות ומוצלחות. במהלך המאה ה-20, וביתר שאת במאה שבאה אחריה, זו הנוכחית, תוחלת החיים עלתה ועולה משמעותית. אנשים חיים יותר, אוכלוסיות המדינות גדלו וגדלות מאוד, ולא נעים להודות, אבל גם מצב השלום היחסי ממנו נהנות מדינות המערב עם קץ מלחמת העולם השנייה הביא לעומס הרב על מערכות הבריאות.

אדיב ברוך, יו"ר מכון היצוא. צילום: יח"צ

לכן, יש ברחבי העולם, כולל בישראל, ביקוש הולך וגדל לכוח אדם מוכשר ומיומן. רופאות ורופאים ניצבים, כמובן, בראש הפירמידה, אבל גם כל שאר העוסקים בתחום – אחיות, רוקחים, טכנאים, אנשי דימות ועובדי מעבדה, ועוד – זקוקים לשנות הכשרה בבתי ספר ובאוניברסיטאות, שהגיעו כבר מזמן לקצה גבול הקיבולת שלהן בקליטה ובהכשרה של סטודנטים.

אחת הדרכים שבעזרתן מנסים בשנים האחרונות למצוא פתרון למצוקה זו, ההולכת וגדלה, היא הבריאות הדיגיטלית. הממשלה הכריזה על תכנית לאומית בנושא, והקצתה לכך תקציבים ומשאבים נוספים ורבים. מטרת התכנית היא לרתום ולמנף את ההזדמנות הטמונה במהפכה הדיגיטלית ובהתקדמות טכנולוגיות המידע והתקשורת לטובת שיפור תחום הבריאות, צמצום פערים והפיכת מערכת הבריאות לחכמה, מהירה, ידידותית לאזרחים ומובילה דיגיטלית עולמית.

במובנים רבים, זוהי מהפכה כמו מהפכות רבות אחרות. היא כוללת שינוי סדרי עולם על ידי הטמעה של גישות מקצועיות חדשות, אימוץ טכנולוגיות שלא היו קיימות קודם לכן ועוד. אך בשונה ממהפכות אחרות, כאן טכנולוגיה לא באה לצמצם את כוח האדם. מערכות הבריאות כבר כיום פועלות בחוסר בכוח אדם, כך שלא נראה שמספר המועסקים בענפים אלה יצטמצם. מה שכן צפוי לקרות הוא שמקצועות רבים ישנו את פניהם לבלי הכר ובטווח הארוך מאוד אולי אפילו ייעלמו.

אחד המאפיינים המדוברים ביותר בהקשר של בריאות דיגיטלית הוא העברת חלק נכבד מהממשק של הפציינט עם המערכת מהמרכזים הרפואיים לביתו. אמצעי חישה וניטור המחוברים לרשת התקשורת ומאגרי המידע יחסכו ממטופלים רבים מלהגיע למפגש פנים אל פנים עם המטפל. ויותר מכך, אמצעים אלה יהפכו במידה רבה את מלאכתם של האמונים על בריאות הציבור מרפואה מגיבה לרפואה מונעת. זאת, על ידי אימוץ טכנולוגיות שיהפכו את אורח החיים האנושי לבריא, מודע וקשוב יותר ל-"איומי" הגיל, הזמן והמקום ברמות כל כך גבוהות שהחיים בכללותם יהיו בריאים יותר וידרשו פחות ביקורים במרכזים הרפואיים. למשל, משאבות אינסולין חכמות המחוברות ישירות את מחשבו של הרופא לגופו של המטופל, וקוצבי לב שינטרו בכל שנייה את פעילות ליבו של החולה.

מה עם הרגולציה?

הדרך לרגולציה של כל האמצעים הללו עוד ארוכה ותארך שנים, אולם כבר כעת ניתן לראות שמקצועות רבים לא ייראו אותו הדבר. למשל, מקצוע הרוקחות. כבר שנים שהרוקחים לא באמת רוקחים שום דבר. הם לכל היותר עוד עין בוחנת, אחרונה בשרשרת, שאמורה לוודא שהחולה מקבל את התרופה הנכונה ולדקלם באוזניו את הוראות השימוש. האם זו משימה מסובכת מדי למחשב רב עוצמה, שלא מתעייף ממשמרות כפולות, לא שובת ולא יוצא למילואים? טכנית, התשובה ברורה.

אבל גם להיבט האנושי משקל חשוב, שמובילי המהפכה הדיגיטלית במערכת הבריאות יצטרכו לתת לו מענה. הטכנולוגיה, מתקדמת ככל שתהיה, לא יודעת להחליף את קולו האמפטי של הרופא או את ידה המלטפת של האחות כשניצב מולם אדם במצוקה, שחייו נתונים בסכנה אמיתית. יידרשו לרובודוקטור עוד שנות לימוד רבות, אם בכלל, להיות נחמד ואנושי.

הכותב הוא יו"ר מכון היצוא.