"הפכנו למקום בו במקום חופש ביטוי יש חופש שיסוי"

נדיר שיש הסכמה כמעט גורפת מסביב לשולחן בישיבת ועדה כלשהי בכנסת, אבל אתמול (ב') בישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה זה קרה.

בישיבה שדנה בהפצת מידע כוזב ותקיפות סייבר לשם השפעה על מערכות בחירות, במטרה להפיק לקחים ממה שהתרחש ברשת לקראת ובמהלך הבחירות לרשויות המקומיות שנערכו לאחרונה, ולאור הניסיונות להטיית דעת הקהל גם באמצעים טכנולוגיים שונים, לא היה כמעט דובר שלא הביע זעזוע ממה שהתרחש וחשש כבד ממה שיקרה בבחירות לכנסת ולראשות הממשלה שהולכות ומתקרבות.

"הדבר הזה הולך להיות מכת מדינה, ומה שראינו בבחירות המקומיות זה רק קדימון למה שיכול לקרות בבחירות הארציות. מה שראינו זה שהפכנו למקום בו במקום חופש ביטוי יש חופש שיסוי, ואנחנו רוצים לשים סוף לזה. כל כך רוצים לשמור פה על חופש הביטוי. זה מקודש. לא מבינים שהגענו לנקודה שחצינו את הקו האדום", אמר יואב קיש, יו"ר ועדת הפנים שהצטרפה הפעם לישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה לצורך הדיון המיוחד.

ח"כ אורי מקלב, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה. צילום: דוברות הכנסת

"הדמוקרטיה הישראלית נמצאת לפני שעת מבחן"

יו"ר הועדה המארחת, אורי מקלב, הצטרף לדברים וציין כי אי אפשר היה שלא להבחין בתפוצה הגדולה של מסרים שקריים ומזויפים ברשתות החברתיות, ומצד שני גם שלא נעשה די כנגד התעמולה המזויפת הזו.

הישיבה המאוחדת נקבעה לאור בקשות לדיון מהיר שהגישו חברת הכנסת עו"ד רויטל סויד מהמחנה הציוני וחבר הכנסת סעיד אלחרומי מהרשימה המשותפת במטרה להעלות את הבעיות המוזכרות לעיל על השולחן לטיפול מהיר.

"הדמוקרטיה הישראלית נמצאת לפני שעת מבחן. אנחנו לראשונה נמצאים בעידן בו אנחנו שואלים את עצמנו האם הדמוקרטיה שייכת לעם או לצבע בוטים וירטואלי. האם ההצבעה היא באמת דעתו של אדם או שלפני כן התקיימה עבודה עם פרופילים מזויפים ובוטים שהשפיעו עליו בצורה לא הוגנת באמצעות פייק ניוז, הסחת דעת ובאמצעות ניתוח האישיות שלו גרמו לו לשנות את דעתו מהקצה לקצה, ולרוב עם אי אמירת אמת. חייבים להתערב בזמן אמת ולא רק בדיעבד כדי למנוע הטיית דעת והשפעה בלתי הוגנת. הכנסת, מערך הסייבר כולנו חייבים להתגייס כדי שלא יקרה בבחירות הקרובות מה שקרה בקמפיינים ובבחירות המוניציפליות", אמרה סויד.

לפי אלחרומי זו הייתה מערכת בה בא לראשונה שימוש כזה נרחב ושלילי מאוד ברשתות החברתיות. "עקרון שוויון ההזדמנויות הוא אחד הדברים הבסיסיים וצריך לשמור עליו מכל משמר, והשימוש הזה ברשתות פוגע בו. היו זמנים בהם הפרסומים בעיתונות המקומית ופליירים היו עיקר הפרסום, ואנשים עוד נזהרו משהו, אבל כיום זה מבוצע באופן מקוון ומיידי וכולל תופעות של עד כדי התעללות של ממש במועמדים ובמשפחות שלהם. המצביעים הצעירים במיוחד מאוד משופעים מהרשתות החברתיות, כי זה החיים שלהם, ומשם הם שואבים את המידע שלהם וגם את החדשות שלהם. אני חושש לצערי שאין כלים בידינו כרגע להתמודד עם התופעה", הוא אמר.

מאיר יצחק הלוי, ראש עיריית אילת, שנבחר בבחירות האחרונות לכהונה הרביעית שלו, הגיע לוועדה כדי לספר על כמה חוויות אישיות, וגם כדי לנדב את עצמו כדי לעזור למנוע את התופעות הללו בעתיד. "צריכים להבין שמדובר באלימות קשה מאוד שגובה את הקורבנות הכי קשים שלא תמיד יודעים אי ך להתמודד עם זה. זו אלימות שעושה דה-לגיטימציה לאישיות של אנשים. מדובר לעיתים קרובות במנגנון משומן ומסודר עם אינטרסים מאוד ברורים, פוליטיים ועסקיים, והם עושים את זה תוך נגיעה בחיים הפרטיים בצורה המאוסה ביותר שיכולה להיות. נדרש טיפול הוליסטי רחב רב ממדי. לכל מערכות המשטרה, הפרקליטות, בתי המשפט אין את הכלים להתמודד עם זוועת כאלה. הדברים חצו את כל הקווים האדומים, ואני רוצה לעזור לעצור את היווצרות הקורבנות הבאים", אמר הלוי שסיפר שהגיש בתקופה של כמה חודשים בלבד 14 תלונות על הסתות ושקרים שסופרו לדבריו ברשתות החברתיות נגדו.

"להוריד חשיפה עד 80% של תוכן שסומן כשקרי"

"השימוש בפתקים מתייחסים אליו כמיושן, אבל לאור מה שקורה וקרה, זו הדרך הכי בטוחה בבחירות לפחות להבטיח שהצבעה תהיה תקינה. יש לנו אמצעים שאנחנו נוקטים בהם מאחורי הקלעים כדי להבטיח את ולאבטח את הבחירות ואת התוצאות. יצאנו לפעילות יזומה יחד עם מערך הסייבר לפני הבחירות לראשי הקלפיות ולכל ראשי מערכות המחשוב של המפלגות להגנה על המערכות הנדרשות, וזה קשר שנמשך גם כעת. הסוגיה מאד מורכבת. עם זאת, ועדת הבחירות לא יכולה להפוך לרגולטור. סמכויותיה מאד מוגבלות", הציגה עו"ד אורלי עדס, מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, היבט נוסף לחשש לדברים שיכולים להתרחש בבחירות הקרובות.

חלק מהמשתתפים, בצורה כזו או אחרת, טענו בנוסף שגם אם תפקיד המחוקק הוא לקבוע סטנדרטים, יש למנוע מהן לומר שוב ושוב שהן רק פלטפורמה, והיו אף כאלה שטענו שאולי הגיע הזמן להזמין את ראשי הרשתות החברתיות לשימוע כמו שנעשה בארצות הברית ובאירופה, ואף לדרוש התחשבנות מרשתות כמו פייסבוק וגוגל.

"אנשים צריכים להיחשף על החשבונות, לדווח ואז אנו יכולים לטפל. אנחנו גם מנסים להוריד חשיפה של תוכן שגילינו, שמשתמשים דיווחו עליו כשקרי. מנסים לאט לאט להוריד חשיפה עד 80% של תוכן שסומן כשקרי", טענה בדיון נציגת פייסבוק, ג'ורדנה קוטלר.

בשורה התחתונה החליטו הוועדות להמליץ לפלטפורמות התקשורת המרכזיות לפרסם תכנית להגברת השקיפות בכל הקשור לתעמולה פוליטית בזמן בחירות. כמו כן, הן התבקשו להציע כלים לבדיקת עובדות ולדירוג מידת האמינות של תוכן. כן התבקשו נציגי הפלטפורמות להציג בפני הוועדות תוך כחודש את מכלול הפעילויות שהן מבצעות בהקשר לפעילותן בישראל למטרת הגברת השקיפות בקמפיינים פוליטיים ובצמצום הפצת מידע כוזב.