מדד אקדמי: תל אביב-יפו – העיר החכמה בישראל

תל אביב-יפו היא העיר החכמה ביותר בישראל – כך עולה ממחקר שביצע המרכז הבינתחומי בהרצליה, ושתוצאותיו פורסמו היום (ד'). עוד מראה המחקר כי רק למחצית מהערים בארץ יש אסטרטגיית עיר חכמה, רק רבע מהן שיתפו את הציבור בהכנת האסטרטגיה הזו או בבקרה עליה, ולשיעור דומה יש אסטרטגיית ניהול מידע ושמירה על הפרטיות.

החוקרים בדקו 41 תחומים, ומצאו שבבואן להפוך את הערים לחכמות, מתמקדות העיריות בביטחון אישי, תחבורה ואנרגיה. כמו כן, הם מצאו שההתייחסות בערים הישראליות לשינויי האקלים חלקית ביותר.

המחקר, שבמרכז הבינתחומי מתכוונים להפוך אותו לשנתי, נקרא "המדד הבינתחומי לערים חכמות ומקיימות". הוא כלל 19 רשויות מקומיות ובחן את השילוב של ניהול, אסטרטגיה וקיימות עירונית, תוך בחינת התאמתן לעולם של חדשנות וטכנולוגיה. החוקרים אף שילבו במחקרם את יעדי הפיתוח הגלובליים של האו"ם. הם חילקו את הערים לחמש קבוצות ציונים – A+, A, B+, B ו-C. תל אביב-יפו היא העיר היחידה שקיבלה את הציון הגבוה ביותר, +A, כשאחריה, בקבוצה A, נמצאות אילת, ירושלים, אשדוד, רעננה, נתניה ובאר שבע. בהמשך, עם הציון +B, נמצאות הרצליה, כפר סבא, חיפה והוד השרון; פתח תקווה ורמת השרון עם הציון B; וסוגרות את הרשימה לוד, רמת גן, שוהם, רחובות, חדרה ומעלות-תרשיחא, שקיבלו C.

ליאורה שכטר, מנמ"רית עיריית תל אביב-יפו. צילום: ניב קנטור

80% מהעיריות טובות בדיגיטציה

החוקרים מצאו שהרשויות המתקדמות ביותר השתמשו במערכות מידע לבחון יעילות של פתרונות עירוניים. נתונים מעניינים הם שבכל אחת מהערים שדורגו יש צוות ייעודי לקידום ויישום עיר חכמה, כאשר בשלושת רבעי מהן הוא תחת ניהולו של המנמ"ר. כמו כן, כל העיריות שנבדקו משקיעות במערכות מידע גיאוגרפיות (GIS), ובמרביתן משתמשים בהן גם מעבר ליישומי תכנון ובנייה.

עוד נתון מעודד יחסית הוא ש-80% מהערים הגיעו להישגים גבוהים בדיגיטציה עירונית, דוגמת אתר אינטרנט יעיל, אפשרות לביצוע פעולות באתר, במובייל ואמצעים דיגיטליים אחרים ועוד, והשקיעו בכך משאבים רבים. חמישית בלבד מהערים השקיעו בהקמת מרכזי חדשנות או האבים לסטארט-אפים, ובחדשנות בכלל, ורק מעטות מהן שמו דגש על הפוטנציאל של החברות הצעירות ושל התחום לשיפור האתגרים העירוניים. עם זאת, במרבית הרשויות יש אסטרטגיות לחיזוק יזמות ויזמים בעיר, ומחציתן משקיעות בכלים דיגיטליים כדי לחזק את העסקים שנמצאים בתחומה.

בבינתחומי החליטו מראש שלא לכלול את כל 256 הרשויות המקומיות בארץ – לטענתם מכיוון שזוהי הפעם הראשונה שבה המדד מבוצע. במקום זאת, החוקרים פנו לעיריות של 15 הערים הגדולות בישראל (פורום ה-15) ולכאלה שפרסמו בעיתונות ובאתרים העירוניים שהן פועלות בתחום הערים החכמות – בין אם מדובר בפרסום לאחר יוזמה שלהן או של החברות שהן מבצעות את הפרויקטים אתן. הפנייה נעשתה ליישובים מסוגים שונים – גדולים וקטנים (אבל בני יותר מ-20 אלף תושבים), מכל אזורי הארץ, יהודיים, ערביים ומעורבים, בתוך ומחוץ לקו הירוק. 28 מהרשויות שקיבלנו פנייה נענו לה בחיוב, אולם רק 19 מהן סיימו למלא את המדד שהחוקרים שלחו אליהן בזמן שהוקצב לכך.

יצוין שהחוקרים ביצעו את הבדיקה כבר בספטמבר האחרון, אבל החליטו להמתין עם פרסום התוצאות עד לאחר הבחירות לרשויות המקומיות, "על מנת לא להוות כלי פוליטי בתקופה רגישה זו", לדבריהם.

"שמחנו שלא רק ערים גדולות מהמרכז נמצאות בין המובילות"

את המדד קידמו פרופ' יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי בהרצליה, וד"ר נתי מרום, חוקר ומרצה בכיר לתכנון עירוני במרכז, יחד עם האדריכל רפי רייש, מומחה לערים חכמות. ניהל את הפרויקט דניאל רענני, בוגר בית הספר לקיימות.

לדברי פרופ' יאיר, "המדד כלל קבוצה של ערים שפעילות בתחום הערים החכמות, שהעמידו את עצמן למדידה שלנו, על מנת לקבל הערכה ומשוב. נכונותן לגלות שקיפות ולעמוד לבחינה של מומחים חיצוניים ואובייקטיבים מראה על הרצינות והחשיבות שהן מייחסות לעשייה בתחום הזה".

"שמחנו לראות שלא רק ערים גדולות ממרכז הארץ נמצאות בין המובילות בדירוג, אלא גם ערים כמו אילת, שדורגה באותו המקום כמו ירושלים – שנייה, אחרי תל אביב, שמובילה את הרשימה", אמר. "ניתן לקבוע שהערים שהשתתפו בדירוג נמצאות בדרך הנכונה להפוך לערים חכמות, בהתאם ליעדי הפיתוח של האו"ם, ומקפידות על ראייה אסטרטגית בעשייתן במרחב זה".