כך מעודדת המדינה הפרת חוק

עשית שימוש בלתי חוקי בעליל במאגר מידע? אל דאגה: במקרה הכי גרוע תיקנס בסכום מגוחך של 4,000 שקלים ● סיפור עצוב - אך אמיתי - על רשות שעושה עבודה מצוינת, אך ללא הכלים המתאימים

הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע הטילה השבוע קנסות על שני גופים – האחד פרטי והשני ציבורי – בגין שימוש לא חוקי בפנקס הבוחרים ועבירה על חוקי הגנת הפרטיות.

לטענת מפקחי הרשות, חברת דיילקום – העוסקת במתן שירותי חיוג אוטומטי, עשתה שימוש בפנקס הבוחרים הארצי והמקומי שקיבלה במהלך מתן שירותים למפלגות ומועמדים לרשויות המקומיות, לצורך טיוב מאגר המידע שלה, ולשימוש חוזר במידע לטובת לקוחות אחרים שלה. כל זאת, בניגוד לחוק הגנת הפרטיות וחוק הבחירות.

הגוף השני, האגודה השיתופית קריית חיים, הפרה לטענת הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע, את סעיף 28 (ב) לחוק הגנת הפרטיות. כך, אומרים ברשות, ניצלה האגודה את הנגישות שלה לפנקס הבוחרים של עיריית חיפה על מנת לעדכן את רשימת חברי האגודה השיתופית. לרשימה שנלקחה מפנקס הבוחרים, קובעים ברשות, נוסף גם מידע אודות התמיכה הפוליטית של הבוחרים.

התגובה הראשונית למקרא הטענות שהועלו כנגד גופים אלו היא שיש להחמיא לאנשי הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע על פעילותם נגד רמיסת החוק ברגל גסה וחצופה. אבל השמחה נעלמת לה מיד כשמגלים את חומרת העונש שהטילה שהרשות על הגופים הללו. כך, דיילקום – חברה מסחרית שללא ספק עשתה שימוש במאגרים כדי להגדיל את רווחיה, נקנסה – שימו לב – ב-4,000 שקלים! האגודה הציבורית קריית חיים, שניצלה לרעה את הנגישות שלה לספר הבוחרים, נקנסה בלא יותר מ-3,000 שקלים!

לפנינו מקרה קלאסי של ניסיון אמיתי וכנה לאכוף חוק חשוב, אלא שהכלים העומדים לרשותם של אנשי הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע הם פשוט מגוחכים. 4,000 שקלים באמת מהווים קנס כספי ראוי על פריצה למאגר מידע או העתקת נתונים ממנו שלא כדין?! הרי מדובר בעונש מגוחך שמזמין גורמים אחרים להפר את הפרטיות שלנו.

אפשר לנחש, מבלי להסתכן, ששני הגופים שנתפסו מהווים רק חלק קטן משורה ארוכה של ארגונים שמפרים מדי יום סעיפים כאלו או אחרים בחוק הגנת הפרטיות. כל בית שלישי בישראל מקבל מדי ערב שיחת טלפון מחברה כלשהי ש-"שמעה" שיש לך יום הולדת בקרוב, או מתקשרת כדי להציע לבן שלך כרטיס אשראי לחיילים ימים אחדים לפני גיוסו.

עו"ד יורם הכהן, יו"ר הרשות, מצוטט בהודעה שהוציאה הרשות על שני המקרים: "מקרה דיילקום מדגיש את הבעייתיות שבמיקור-חוץ של מידע מוגן פרטיות. בשני המקרים הופר עקרון 'צמידות המטרה' – החובה לעשות שימוש במידע אך ורק למטרה למענה התקבל, שהוא עקרון יסוד בהגנת הפרטיות. אנו נמשיך ונפתח את השימוש בסנקציות כלכליות על כל מי שעושה שימוש בלתי חוקי במידע אישי, שכן זהו כלי אפקטיבי ביותר לטיפול בתופעה".

צר לי, עו"ד הכהן, אך מהמקרים שפורטו בהודעה לא ממש ברור אילו סנקציות כלכליות הוטלו על הגופים הללו ומדוע הן אמורות להרתיע אותם ושכמותם לא לחזור על אותה העבירה למחרת היום.

חשוב לציין שעו"ד הכהן עומד בראש צוות אנשים מיומן, שעושה את עבודתו באופן מיטבי. אך הכהן חייב להפנים את העובדה שגם ללא מיקור-חוץ של מידע רגיש, תמיד יימצא מישהו שיש לו את המידע ומוכן לעשות בו שימוש.

במקביל להמשך עבודתה החשובה של הרשות, אנשיה צריכים להפעיל לחץ על חברי הכנסת כדי שיבינו שלא מספיק לחוקק חוקים להגנה על הפרטיות, אלא צריך לתת בידי רשויות המשפט והחוק את הכלים להרתיע.

במציאות של היום אתה יכול לפרוץ לכל מאגר שהוא ולעשות בו שימוש לצרכיך מבלי לחשוש. הרי במקרה הכי גרוע תשלם 4,000 שקלים ותמשיך לצחוק כל הדרך אל הבנק.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים