"אם לא נרתום את הטכנולוגיה לצמצום פערים – ניקלע למשבר חברתי חמור"

"המהפכה הדיגיטלית עלולה להגדיל את הפערים החברתיים ולהשאיר את החלשים בשולי הדרך. תפקידנו הוא למנוע זאת ולנצל את הטכנולוגיה כדי לחבר בין החלקים השונים בחברה ולא להרחיק ביניהם", כך אמרה הבוקר (ג') השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל, בפתיחת ועידת פורום המדינות הדיגיטליות, D-9, שהתקיימה בתל אביב. בוועידה נטלו חלק שרים ובכירים מתשע מדינות שחברות בפורום הבינלאומי, ובהן ישראל. השרה גמליאל היא הנשיאה התורנית של הפורום.

גמליאל אמרה כי "מאז ומעולם, הטכנולוגיה התקדמה בקצב מהיר מאוד ובעידן הנוכחי, אם לא נדע לרתום את הכלים והפתרונות הדיגיטליים לטובת צמצום פערים, אנחנו עלולים להיקלע למשבר חברתי חמור". היא ציינה שזו אחת הסיבות המרכזיות שבגינן היא דרשה את העברת מטה ישראל דיגיטלית לאחריות משרדה, המשרד לשוויון חברתי. "לא במקרה מטה ישראל דיגיטלית הוא חלק מהמשרד לשוויון חברתי", אמרה. "המהפכה דיגיטלית נועדה קודם כל כדי לחזק את השוויון ולהעצים את החלשים, והיא מעולם לא הייתה מטרה בפני עצמה".

לכנס הגיעו משלחות של ממשלות בריטניה, דרום קוריאה, אורוגוואי, קנדה, אסטוניה, ניו-זילנד, מקסיקו ופורטוגל, שהצטרפו לישראלים. פורום D-9 הוקם ב-2014 במטרה לשתף פעולה על מנת לסייע למדינות החברות בו לשפר ולייעל את השירותים הדיגיטליים שלהן. השרה בירכה את האורחים מחו"ל ואמרה כי מיזם ישראל דיגיטלית יציב את ישראל בשורה הראשונה של המדינות המתקדמות טכנולוגית. היא ציינה כי המיזם נועד על מנת להטמיע את הטכנולוגיה במערכות הציבוריות, להקל על האזרחים לממש את זכויותיהם וכאמור, לצמצם פערים. בין היתר ציינה השרה את חנוכתו של מיזם הקמפוס הלאומי אמש, שבמסגרתו ילמדו יותר מ-100 אלף אנשים קורסים במגוון תחומים מ-15 מוסדות אקדמיים, ללא תשלום.

"אוריינות דיגיטלית – כדי לקדם רבע מהאוכלוסייה לעולם המחר"

שי לי שפיגלמן, ראשת מטה ישראל דיגיטלית, הציגה מספר פרויקטים לאומיים שהמטה עשה בשנים האחרונות. היא ציינה, בהקשר של צמצום הפערים, כי בסקר שנערך לא מכבר התברר שכמעט רבע מהאוכלוסייה אינם מחוברים לאינטרנט ואם כבר יש להם ממשק דיגיטלי כלשהו, אזי הוא כולל רק דברים מאוד בסיסיים. "המטה יזם פרויקטים בתחום האוריינות הדיגיטלית על מנת לחבר את האוכלוסייה הזו אל עולם המחר", אמרה שפיגלמן. היא הוסיפה כי "אנחנו יוזמים ותומכים בפרויקטים לאומיים בתחום הבריאות, שנועדו לנצל את המידע הרב שקיים כדי לשפר ולהגביר את הטיפול במחלות, על ידי כך שנדע למי התרופה יעילה יותר".

פרויקט נוסף שעליו דיברה שפיגלמן הוא פיתוח מנוע זכויות דיגיטליות בקופת המדינה. "במשרדים השונים יש יותר ממיליארד שקלים שמיועדים להגיע לאזרחים שלא ניצלו את הזכויות שלהם, כי הם לא יודעים או לא הצליחו לקבל מידע", אמרה. המנוע, שיעלה לאוויר בחודשים הקרובים, ירכז את כל המידע בכל תחום לכל אזרח, על ידי ממשק פשוט, ובכך ירחיב את מימוש הזכויות.

מימין: שי לי שפיגלמן, ראשת מטה ישראל דיגיטלית; השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל; ומנכ"ל המשרד לשוויון חברתי, אבי כהן. צילום: טל ברוך, לע"מ

אבי כהן, מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי, ציין כי "אנחנו מריצים עשרות פרויקטים בעשרות מיליוני שקלים שנוגעים לאזרח, מקרבים אותו ונותנים לו שירותים ציבוריים טובים יותר". הוא אמר שהכנס הוא "גולת הכותרת של העשייה בת שלוש השנים במטה ישראל דיגיטלית במשרד לשוויון חברתי".

95% היענות של הרשויות המקומיות לקול קורא לערים חכמות

בחלק השני של הכנס נערכו מספר מושבים בתחומי הכלכלה, הערים החכמות, הבריאות והחינוך. במושב שעסק בערים חכמות ציין בסיפוק דרור מרגלית, סגן ראשת המטה לתחום השלטון המקומי, כי הקול הקורא השני לרשויות המקומיות בתחום העיר החכמה, שפורסם לפני כמה חודשים, זכה להיענות של 95% מהן.

דרור מרגלית, סגן ראשת מטה ישראל דיגיטלית לתחום השלטון המקומי. צילום: ניב קנטור

הקול הקורא נועד לסייע לרשויות לממש רכיבים שונים של ערים חכמות על פי רשימה מפורטת של סעיפים שבהם יכולה הרשות לפעולה. המשרד מקצה לכל רשות שבקשתה תאושר (טרם דנו בבקשות) בין חצי לשלושה מיליון שקלים, בשיטת המאצ'ינג, כלומר – הרשות צריכה לגייס סכום דומה. מרגלית ציין שברשויות מסוימות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, שאינן יכולות לגייס תקציבים לצורך הפרויקטים האלה, הממשלה היא זו שמממנת אותם. לדבריו, היענות רבה נרשמה גם ברשויות הערביות, שחלקן השתתפו בקול הקורא הראשון, שבו ניתנו תקציבים לרשויות שלא הייתה בהן כל תשתית דיגיטלית.

במהלך הכנס הציגו נציגי מדינות שונות פרויקטים לאומיים בתחום הממשלה הדיגיטלי. כך, הנציג הבריטי הדגים כיצד מבצעים טרנספורמציה דיגיטלית במדינה ונציג ממשלת אסטוניה הציע פתרונות לקהילה דיגיטלית. כמו כן, הוצגו פרויקטים ממקסיקו, ניו-זילנד וקנדה.