"הסטארבאקס של הלימודים", או: בית ספר קצת אחר

ישראל נחשבת, כידוע, לאומת הסטארט-אפ, ולעתים נדמה שמספר הסטארט-אפים בארץ הוא בערך כמספר גרגרי החול שעל חוף הים. טוב, קצת הגזמתי, אבל הבנתם למה אני מתכוון. אלא שהמציאות מראה קצת אחרת: על פי דו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר החברות הצעירות כאן אמנם רב, אבל פחות ופחות מהן נפתחות, ויותר ויותר – נסגרות.

כעורך וככותב באתר טכנולוגיה, אני נתקל בשגרת העבודה שלי בלא מעט סטארט-אפים, בתחומים רבים ומגוונים. לכן, קצת קשה להלהיב אותי. הטכנולוגיות אמנם מתקדמות, הרעיונות יפים וטובים, אבל לא רבות הן החברות שמתעלות מעבר לכך, שיוצאות מן הכלל. חברה אחת שכן לכדה את עיניי בזמן האחרון, ושאני עוקב אחרי פעילותה, היא ג'ולט. החברה, ממש בקצרה, מציעה שיעורים קבוצתיים במקצועות שונים שרלוונטיים לעולם הקריירה של היום, במיוחד אם אתם היי-טקיסטים, אבל לא רק.

ג'ולט הוקמה לפני שלוש שנים במסגרת אקסלרטור בפאלו אלטו על ידי שלושה ישראלים – רועי דויטש, שמשמש גם כמנכ"ל החברה, ניצן כהן ארזי ונדב לשם. היא מחזיקה בשני קמפוסים בתל אביב – בשדרות רוטשילד ובשרונה, וקמפוס נוסף צפוי להיפתח בתחילת 2019 בלונדון. באחרונה גייסה החברה 7.2 מיליון דולר מקרנות שונות, בהובלת אוקטופוס ונצ'רס הבריטית. הסכום ישמש אותה לפתיחת הקמפוס בבירה הבריטית וקמפוסים נוספים בעוד מדינות בעולם.

דויטש אמנם לא אוהב לדבר על עצמו, אבל יש לו במה להתגאות: ג'ולט היא לא הסטארט-אפ הראשון שהיזם בן ה-28 עומד מאחוריו – הוא כבר מכר חברה אחת לשידורי קשת, כשהיה בן 16. יותר מאוחר הוא הקים חברת ניו-מדיה, שעסקה בתחום הווידיאו לאינטרנט ולסלולר ונמכרה לפוקס. ברזומה שלו ניתן למצוא גם עיתונות – הוא היה כתב בגלובס במשך שלוש שנים, שירות ב-8200 ופוליטיקה – דויטש שימש כאיש דיגיטל ביש עתיד וכחבר בצוות הראשון של המפלגה.

למידה במתכונת של חדר כושר

הרעיון מאחורי ג'ולט, לדבריו, הוא ש-"בימינו, אי אפשר ללמוד פעם אחת ואי אפשר ללמוד דבר אחד. צריך לרכוש כלים חדשים כדי להתקדם ולהישאר רלוונטיים. המנגנון הישן של ללמוד פעם אחת באוניברסיטה ולצאת עם מקצוע לכל החיים לא ממש מחזיק מים, בטח שלא בתעשיית המחשוב והחדשנות אבל גם לא בתעשיות אחרות".

החברה מציעה למשתתפיה ללמוד את "כישורי המאה ה-21, אלה שדרושים להצלחה ולעבודה פרודוקטיבית, כמו משא ומתן, מיתוג אישי, תקשורת אפקטיבית, ניהול ובניית צוותים, מתודולוגיות עסקיות נפוצות בסטארט-אפים ובהיי-טק, כלים דיגיטליים וכדומה. המשתתפים בג'ולטים (כך נקראים השיעורים שמציעה החברה – י"ה) לומדים על מקרים בולטים וטרנדים בתחומים עדכניים", מפרט דויטש.

הלמידה נעשית במתכונת של חדר כושר. כלומר: הלקוח נרשם כמנוי לג'ולט, משלם סכום חודשי קבוע ומגיע לאילו הרצאות שהוא רוצה. "רוב הלקוחות שלנו הופכים את ההגעה לאחד הקמפוסים שלנו להרגל שבועי, זה הופך לחלק מהשגרה שלהם", הוא אומר. "הדבר הזה מייצר חוויה חברתית, קהילה. בנוסף, למידה בקבוצה אפקטיבית יותר מאשר לשבת בבית ולצפות בווידיאו – דבר שקשה להתמיד בו". ככלל, בניגוד למה שאולי אפשר לחשוב, ג'ולט היא לא חברת e-Learning והיא לא מציעה למידה יחידנית מרחוק.

המרצים של החברה קרויים ג'ולטרים ומספרם עומד על מאות. ביניהם ניתן למצוא בכירים בגוגל, פייסבוק, אמזון, נטפליקס וחברות נוספות, וכן יועצים ומומחים ממקומות כמו עמק הסיליקון, לונדון וישראל. "מה שייחודי למרצים שמועסקים אצלנו הוא שהם עובדים במקצוע שאותו הם מלמדים, ומלמדים כחלק מאורח חייהם", אומר דויטש.

"כדי להיות מרצה בג'ולט", הוא מציין, "על המועמד לעבור הכשרה ואימון מרצים. אנשים שעברו את הסינון להיות ג'ולטרים הם ברמה מאוד גבוהה, עם ניסיון עשיר".

ככלל, בג'ולט שמים דגש רב על שיפור מתמיד. "ראשית, אין תוכן בג'ולט שלא עובר מיליון עיניים לפני שהוא מגיע לסטודנטים. אנחנו המוסד הלימודי היחיד שבו, בסוף כל שיעור, הסטודנטים נותנים ציון לחוויית השיעור וההרצאה שהם עברו, בארבעה פרמטרים. באופן קבוע, מרצים שלא מקבלים ציונים מספקים מפוטרים מהמערכת. אנחנו כל הזמן משפרים", אומר דויטש.

מה למתכנת או איש חומרה ולמשאים ומתנים, תקשורת אפקטיבית וכדומה?
"יש כמות אינסופית של אנשי היי-טק שהם לא מתכנתים או אנשי חומרה, ולא בוגרי הפקולטה למדעי המחשב, אלא אנשי שיווק, מכירות, שירות לקוחות וכו'… מה גם שאפילו אם אתה איש תוכנה או חומרה, ללמוד מדעי המחשב לא מכין אותך לעבוד בהיי-טק, כי כדי להצליח בכל מקצוע צריך להחזיק במגוון רחב של כישורים, כלים ומתודולוגית".

לדבריו, התפיסה – השגויה – שרוב או אפילו כמעט כל ההיי-טק הוא חומרה ותוכנה חוסמת עובדים רבים ומוכשרים מלהצטרף לענף. "ההיי-טק נהיה חלק מאוד משמעותי בתעשייה. 85% מהאנשים שוקלים שינוי קריירה ו-50% היו רוצים לעבוד בהיי-טק. אצל צעירים השיעור גבוה יותר. אלא שרבים חושבים את המחשבה הלא נכונה שהמקצועות היחידים בהיי-טק הם הנדסיים ומשום כך נמנעים מלנסות להתקבל אליו", הוא אומר.

כיתה אופיינית בקמפוס של ג'ולט. צילום: עומר הכהן

ספר על התכניות שלכם לעתיד.
"עכשיו, אחרי סבב הגיוס, יש לנו מספיק כסף ואנחנו נערכים לגדילה מהירה מאוד. בשנה הקרובה נקים כמה קמפוסים בישראל ובלונדון, ואנחנו רוצים להגיע למצב שבו אנחנו פותחים הרבה קמפוסים מאוד מהר. אנחנו רוצים להיות הסטארבאקס של הלימודים – נגיש, זמין ובמחיר הוגן, כמעט כמו קפה. השלב הבא הוא מדינות נוספות. אנחנו גם מקבלים פניות מחברות שונות שרוצים להכניס את ג'ולט אליהן, ובוחנים את זה".

לסיום, דויטש מסכים בכל זאת להעיד קצת על עצמו. "יש לי תשוקה רבה מאוד להדרכה וללימודים", הוא אומר. "באתי מרקע של הדרכה ב-8200 ואחרי שהייתה לי חוויה מדהימה בצבא, הייתי מופתע לראות עד כמה זה פחות טוב בעולם האזרחי. אנחנו עושים כדי לשפר את זה, והפידבקים הטובים שאנחנו מקבלים מעידים על כך. אנשים שהגיעו אלינו ולמדו או לומדים אצלנו הקימו עסקים, נפתח להם הראש לקריירה חדשה – ואנחנו כמובן שמחים על כך".