"השאלה היא לא איפה הדטה, אלא איך אנחנו מסתכלים עליו"

"אנחנו לא צריכים להיות מחוברים וקשורים למידע שלנו כל הזמן ואנחנו יכולים לנייד אותו לכל מקום בצורה הפשוטה ביותר. השאלה היא לא איפה הדטה, אלא איך אנחנו מסתכלים על הדטה, איך אנחנו מנהלים את הדטה עבור הלקוחות שלנו, וגם עבור הלקוחות של הלקוחות שלנו", כך אמר טל דורון, מהל החטיבה העסקית האזורית של Dell EMC UDS בפתיחת מסלול תשתיות ה-IT שנערך בכנס Digital for Growth הפיסגה הדיגיטלית 2018.

הכנס, שהיווה את הכינוס השנתי של הלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל והופק כמו בכל שנה על ידי אנשים ומחשבים, משך אליו מאות אנשי מקצוע מכל ההיבטים של תחום זה, עסק בהמרה הדיגיטלית שעוברים כיום הארגונים. מסלול התשתיות, בהנחייתו של שרון הריס, התמקד בשאלה מה המקום של התשתיות בהשתנות הזו וכיצד הן עצמן ישתנו לקראת 2020.

העולם שייך לחברות תיווך של שירותים ומשאבים שמישהו אחר מספק

"עד לפני חמש, שש ושבע שנים עיקר התל"ג היה מבוסס על חברות אנרגיה ונדל"ן שהעיקר שהיה להן להציע זה נכסים מוחשיים. אבל תראו איפה אנחנו היום. היום אנחנו מדברים על שינוי גדול בו חברות כמו Airb&b, פייסבוק וגוגל – שבעצם לא מייצרות משהו שלהן עצמן מעבר לתיווך של שירותים ומשאבים שמישהו אחר מספק – הן אלו שמובילות את העולם. ומה משותף בין כל החברות הללו, וכמובן שלא רק שלושתן? כולן בעלות המידע שהן מנהלות. דטה שווה הרבה מאוד כסף למי שיודע לנצל אותו להפקת תובנות מבצעיות ומקצועיות, כשכמובן זה תלוי גם בסוג הארגון", סיפר דורון.

לדבריו היכולת לאסוף דטה ולנצל אותו היטב באה לידי ביטוי בתחומים רבים, והיא פנומנלית. "אם ב-2001 למפות גן אחד בפציינט עלה מיליון דולר, אז ב-2015 זה כבר ירד ל-1,000 דולר, ומה שלקח ימים ושבועות היום עושים את זה בכמה שעות עם יכולות בינה מלאכותית שמאפשרות את זה. הפוטנציאל הגלום במחקר הזה בלתי ניתן לתפיסה: יכול להיות שנוכל אפילו להאריך את החיים בצורה די פשוטה קלה ובריאה", הוא אמר, והמסקנה שלו היא שהכל מתחיל ונגמר אחרי איסוף המידע הבלתי מובנה בביצוע אנליטיקה חכמה כי רק אז ממש אפשר להתחיל להפיק מידע.

דורון יצחקי, מנהל משאבי התשתיות והשירות בשירותי בריאות כללית. צילום: ניב קנטור

למעלה מ-50,00 משתמשים קבועים בכל יום

דורון יצחקי, מנהל משאבי התשתיות והשירות בשירותי בריאות כללית הסביר כיצד מערכת המחשוב של הארגון, שמכילה למעלה מ-50 אלף מחשבי קצה, עם 2,600 נקודות אלחוטיות ועם יותר מ-50,00 משתמשים קבועים בכל יום, מנוהלת כיום בעידן הדיגיטלי, וכיצד ההתקדמות הדיגיטלית עוצרת בשתי הקצוות של הסקאלה: המטפלים והמטופלים.

"שיתוף הפעולה הוא קריטי, כמו בכוורת, כמו דבורים שכל אחת יודעת מה היא עושה כשהמטרה היא ליצור את הדבש, ואצלנו זה זמינות המערכות. בגדול שיש שלושה צירים: מניעת תקלות, ניהול השינויים, וניהול פרויקטים. זה הוביל אותנו לכמה מגמות שכבר מתחילים להרגיש אותן היטב", הוא סיפר.

אחת מהן היא המגמה שמאפשרת טיפול מרחוק. לדבריו כבר למעלה מ-150 אלף לקוחות של הקופה כבר קיימו מפגש וירטואלי עם רופאים. "זה יכול להיות רופא משפחה, רופא נשים ורופא עור, וזה מאוד משפר את השירות בעיקר כי גם מקבלים מרשם דיגיטלי וזה מזרז תהליכים. היום אנחנו נדרשים לתת מענה גם בשעות הלילה וגם בסוף שבוע, כי זה מה שדורשת הקהילה: זמינות של 24 על 7. זה גם מאפשר רפואה מותאמת אישית", הוא תיאר את תמונת המצב הנוכחית שאליה מתקדמת המערכת תוך שהוא מציין שהדבר גם יוצר כמות עצומה של מידע.

"בזכות הטכנולוגיה, בזכות המידע ובזכות התשתיות המשופרות אנחנו גם יכולים להציע כיום מערכות דימות מתקדמות, שלא רק שהן יותר מדויקות, הן גם מציעות הרבה יותר שכבות בקידה והנפחים של הדטה, בהתאם, עצומים ועם זאת אנחנו ערוכים להתמודד עם הכמות וגם עם הצורך בנגישות מהירה", סיפר יצחקי.

לדבריו גם את הבינה המלאכותית ואת לימוד המכונה כבר אפשר להרגיש בכל מקום. "אחד הדברים שאנחנו עושים בפועל זה צמצום ימי אשפוז באמצעות מחקר בינה עסקית שביצענו וזה עוזר לנו מצד אחד לשפר את השירות ומצד שני לקצר את זמן האשפוז ב-5% וזה הרבה כסף. אנחנו גם מתקדמים מאוחד בהיבט של רפואה מניעתית", הוא סיכם.

סגן אלוף אלכס אהרונסקי, ראש אגף באמ"ן, צילום: ניב קנטור

השימוש בגישת 'הכל מוגדר תוכנה'

סגן אלוף אלכס אהרונסקי, ראש אגף באמ"ן, סיפר כיצד הארגון שהוא אחראי לו אימץ והביא ליד ביטוי באופן פרקטי את השימוש בגישת 'הכל מוגדר תוכנה'. הוא טען שאימוץ הגישה הזו אמנם אינו קל, אבל בשורה התחתונה התמורה גבוהה.

"זה לא רק בעיני המתבונן. לדעתנו זו הדרך היחידה שלנו להישאר רלבנטיים מול הלקוחות שלנו. הם רוצים שינויים בקצב מהיר וזה אומר שהתשתיות צריכות להתעדכן במהירות גבוהה בהתאם, ולכן זו כנראה הגישה היחידה שממש מאפשרת זאת. הדבר העיקרי שצריך לפני שנכנסים לעולם הזה הוא להציב מטרה, להגדיר היטב מה רוצים להשיג, ואז אפשר לבחון מוצרים יותר טוב – הכל נגזר כפונקציה מהמטרה. לא כל דבר שהוא מוגדר תוכנה מתנהל אותו דבר מבחינת תשתיות, לדוגמה", הוא סיפר.

הוא סיפר שהשאיפה הארגונית היא בסופו של דבר להגיע למיכון מלא של ניהול החומרה, וציין שלא עושים שום שינוי בתצורת חומרה בלי לעדכן ובלי לתעד, וכל עדכון עובר בדיקה מלאה מלמעלה עד למטה.

"אנחנו עברנו שינוי תפיסתי. ניהול השינויים היה לציר פעולה מרכזי. אנחנו רגילים להיות במוד מחשבתי של מעבדה שעושים ניסוי ואם הכל בסדר, אז משבצים, בדיוק כמו בתוכנה. כל נושא השינוי אסור שיהיה יותר במוד הישן בו טכנאי פשוט משנה ומקווה שלא יקרה שום דבר", הוא אמר.