ערים חכמות בצל ההפגזות והסיבוב השני בבחירות לרשויות

הדיווחים על המצב בדרום הגיעו עד לתערוכת הערים החכמות, שמתקיימת השבוע בברצלונה ● העיניים והידיים של המציגים הישראליים אמנם היו בתערוכה, אבל האוזניים ובעיקר הלב - בדרום

אחד הביתנים הישראליים בתערוכת Smart Cities בברצלונה. משך התעניינות רבה - בעיקר בגלל הטכנולוגיה, אבל גם בגלל המצב. צילום: פלי הנמר

הכותב ופלי הנמר הינם שליחי אנשים ומחשבים לכנס ולתערוכה בברצלונה.

הכנס והתערוכה Smart Cities, שנפתחו אתמול (ג') בברצלונה, נערכים זו השנה השביעית ברציפות. הגידול במשתתפי האירוע – הן במספר המציגים והן במספר המבקרים – נמשך, והשנה מצפים המארגנים שהוא יגיע ל-20 אלף איש. המגמה הזו נכונה גם לגבי ההשתתפות הישראלית, שכוללת השנה 20 חברות ישראליות, מתוכן 16 במסגרת שני ביתנים של מכון היצוא וארבע חברות שמתארחות בביתן הגדול של עיריית תל אביב-יפו. הסטארט-אפים הישראליים מהווים גם השנה מוקד עלייה לרגל לנציגי 80 המדינות שמציגות כאן.

מספר המשתתפים הישראליים באירוע עומד על כמה מאות, ביניהם משלחת של ראשי השלטון המקומי, בראשות השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל. חברים בה מנהלים, מנמ"רים ונציגי תאגידים עירוניים.

אלא שמשהו בכל זאת היה שונה באופי ההשתתפות הישראלית בכנס השנה, בעקבות שתי נסיבות שאינן קשורות בתערוכה. האחת היא העיתוי הבעייתי, מבחינה ישראלית: היום הראשון של התערוכה נפל על הסיבוב השני בבחירות, שנערך ב-54 רשויות מקומיות. עובדה זו מנעה מראשי אותן רשויות להגיע לאירוע. עיריית רמת גן, למשל, חלקה ביתן עם עיריית אשדוד, אבל אף אחד מבכיריה, לרבות מנהלי אגף המחשוב, לא הגיע. ראש העירייה (היוצא), ישראל זינגר, שאישר את השתתפותו, נאלץ להישאר בבית לאחר היוודע דבר קיומו של סיבוב שני בבחירות לראשות העיר, ובדיעבד גם הפסיד לח"כ והשגריר לשעבר כרמל שאמה הכהן.

ראשי ערים וישובים אחרים, שנבחרו שוב עוד בסיבוב הראשון, הגיעו ברובם, על אף שגם הם נרשמו לפני כמה חודשים, בטרם ידעו האם יזכו. אחד מהם, ראש מועצה גדולה באזור השפלה, אמר לי: "אני משרת את התושבים שלי חמש שנים ויודע שהם מרוצים, לא הייתה לי סיבה לחשוב שלא אבחר". ההימור שלו הצליח והוא גבר על שלושה מועמדים אחרים. אבל זו הייתה סיבה טכנית וכאמור, ידועה מראש.

הסיבה השנייה הייתה בלתי צפויה: המתיחות בעוטף עזה ומטחי הטילים שנורו על תושבי הישובים בדרום, במיוחד ביום ב', ערב פתיחת התערוכה. התוצאה הישירה הייתה שראש עיריית שדרות, אלון דוידי, שהיה בדרכו למטוס, חזר הביתה, וראש עיריית אשדוד, יחיאל לסרי, שנחת בברצלונה שלשום, עלה מיד על מטוס בחזרה לעירו.

מצד אחד חדשנות, מצד שני מלחמה

בנוסף, אצל רוב הישראלים השוהים כאן הורגשה תחושת מועקה. העיניים והידיים היו עסוקות בשיחות ופגישות עם מתעניינים מכל העולם, בעוד שהלב והאוזניים היו הרחק מברצלונה, בדרום הארץ. זוהי תחושה שמאפיינת ישראלים רבים שנמצאים בחו"ל כשבארץ יש מתיחות ביטחונית או אירוע חריג: הכל מתעצם, והדאגה הולכת וגדלה בין מהדורת חדשות אחת לשנייה, או "דפדוף" באינטרנט.

גם כאן, עשו מרבית המשתתפים את מה שנדרש לעשות גם תחת מתקפות – להמשיך ככל הניתן בשגרה, להוסיף לדאוג ליציבות ולוודא שהיום שאחרי יהיה יותר טוב. דווקא כאן, בברצלונה, המסר הזה מומש היטב: בעוד שישראל מוזכרת בתקשורת העולמית, וגם כאן, בהקשרים של טילים, אש והרוגים, היא מציגה בעיר הקטלונית שוב את אחד הצדדים היפים והחדשניים שלה, שמחולל מהפכות באזורים נרחבים בעולם.

הפיצול בתדמית הישראלית, בין אומת החדשנות שמרחבי העולם משחרים לפתחה למדינה שמתמודדת עם בעיות ביטחון ושלא כולם מסכימים עם מדיניותה, בולט וזועק כאן מתמיד. אחד המשתתפים בכנס, מנורבגיה, ניגש לאחד מראשי הערים מהארץ וניסה להבין איך אנחנו מצליחים לתפקד בצורה כזו כאשר "ישראל", כך אמר, נמצאת במלחמה. לגביו, כשיורים על הדרום, ישראל כולה במלחמה, כי ככה אנחנו נראים בתקשורת העולמית. מכל מקום, הוצג בתערוכה בברצלונה, בין אם עקב תכנון מראש או מכורח הנסיבות, מלוא הפרופיל של ישראל: טילים מצד אחד, וחדשנות וטכנולוגיה פורצת דרך מצד שני.

השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל, בתערוכה בברצלונה. צילום: פלי הנמר

השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל, בתערוכה בברצלונה. צילום: פלי הנמר

גילה גמליאל על המצב בדרום והקשר לטכנולוגיה

האירועים בדרום היוו הזדמנות לשרה גמליאל לשלב בנאומה דברים על המצב בדרום ואיך זה קשור לטכנולוגיה. היא התייחסה למערכת כיפת ברזל, שעבדה השבוע שעות נוספות והצילה חיים של אנשים רבים. "אני לא מסוגלת לחשוב מה היה קורה אילו לא הייתה לנו כיפת ברזל", אמרה לנוכחים, ומתוך הנחה שרבים מהם לא הבינו במה מדובר, היא שלחה אותם לגוגל כדי לבדוק וללמוד. אם תרצו, זהו עוד קשר בין מלחמה לטכנולוגיה.

הקישור שעשתה גמליאל בין הטכנולוגיה למתיחות בדרום לא מקרי: הסבב האחרון, שבינתיים הסתיים, החל בעקבות פעולה מבצעית מעבר לקווי האויב שביצעה אחת היחידות המובחרות של צה"ל, שבה נהרג סא"ל מ', ששמו המלא נאסר לפרסום. למרבה הצער, הפעולה נכשלה עקב תקלה, ואילו היא לא הייתה מתגלית, כנראה שלא היינו יודעים לעולם שבוצע משהו.

הדבר מחבר אותנו למרכזיות של הטכנולוגיה בהפעלת הכוח הלוחם. משה (בוגי) יעלון אמר השבוע בכנס של אנשים ומחשבים כי לטכנולוגיה יש חלק חשוב בביטחון ובכלכלת ישראל. כרמטכ"ל וכשר ביטחון לשעבר, הוא יודע על מה הוא מדבר, הרבה מעבר למה שפירט. ליעלון, אגב, יש זכויות מוקנות בהקמת אגף התקשוב, בעת שהיה רמטכ"ל. הוא זה שהגה את הרעיון. כיום, אי אפשר לדמיין את שדה הקרב המודרני ללא מערכות ממוחשבות חכמות, שנמצאות בשימושם של המפקדים בשטח – מהמח"ט ועד לאחרון המ"כים, ומקנות להם את היכולת לנהל טוב יותר את זירת הקרב.

השורה התחתונה: המוטיב המרכזי בכנס ובתערוכה בברצלונה הוא "ערים כדי לחיות בהן". המשמעות שלו היא שהטכנולוגיה והעיר החכמה נועדו קודם כל כדי לסייע למקבלי ההחלטות ולמנהיגים לשפר את איכות החיים של התושבים ולתת להם יותר כוח להשפיע. במקרה שלנו, בישראל, הטכנולוגיה משרתת גם את המטרה הזו, בחלקים הולכים וגדלים של המדינה, אבל גם מסייעת במתן תחושת ביטחון לתושבים. למרבה הצער, גם הצד השני משתמש בטכנולוגיה – למטרות הפוכות לגמרי.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים