"יש להגביר את קצב הטמעת הטרנספורמציה הדיגיטלית במערכת החינוך"

"יש להגביר את קצב הטמעת הטרנספורמציה הדיגיטלית במערכת החינוך. המצב כיום אינו משביע רצון. יש מודעות ונכונות לנושא, אבל הקצב איטי", כך אמר האלוף (מיל') יוסי בידץ, מנכ"ל המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח), בכנס שנערך היום (ה'). לדבריו, "אנחנו עובדים עם משרד החינוך על מנת לגבש תכנית לפיה כל תלמיד בישראל יקבל לפחות פעם בשבוע קורס המבוסס על פלטפורמה דיגיטלית. המטרה בכך היא להעצים את חוויית הלמידה, המחברת בין הדברים הפיזיים והמוחשיים לעולם הדיגיטלי".

האלוף (מיל') בידץ השתחרר מצה"ל לפני שלוש שנים, לאחר שכיהן בשורה של תפקידים באמ"ן, בהם ראש חטיבת המחקר. תפקידו האחרון היה מפקד המכללות הצבאיות. באוגוסט האחרון נכנס בידץ לתפקידו במט"ח, והוא מתכוון לשכנע את כל הגורמים במערכת החינוך להפוך את בתי הספר לדיגיטליים במובן הרחב של המילה – ובקצב מהיר ביותר.

כך, למשל, הוא סיפר כי הציע למשרד החינוך לאמץ את הטלפונים הניידים, שיש לכל תלמיד, ולהטמיע בהם אפליקציות לימודיות שישמשו אותו על מנת ללמוד טוב יותר. "אנחנו מודעים למגבלה של הכנסת ניידים לבית הספר, אבל טוענים שאפשר לנצל את זה לתועלת מערכת החינוך, עם השקעות הרבה יותר נמוכות מאשר בכל פלטפורמה אחרת, כי הטלפונים ממילא מצויים בידי הילדים", אמר. הוא ציין כי מט"ח מציע לספק את היישומים וכי יש במשרד החינוך נכונות לבחון את הרעיון הזה.

מהי תרבות המייקרים?

בידץ השתתף בכנס שנערך במסגרת שבוע הגדלת המודעות לשילוב תרבות המייקרים במערכת החינוך. המייקריות היא תנועה של יצרנים פרטיים חובבי טכנולוגיה, שהחלה עוד ב-2005 ומקדמת פיתוח וייצור עצמי של מוצרים באמצעות כלים דיגיטליים כמו כרטיסים אלקטרונים או מדפסות תלת ממד. האימוץ שלה בעולם החינוך החל ב-MIT ואחר כך יושם באוניברסיטת סטנפורד, שם יש מעבדת חדשנות שמפתחת כלים ומתודולוגיות כיצד לחנך ילדים לחבר בין העולם הפיזי לזה הדיגיטלי וליצור חוויה של יצירה מעשית, כמעט בכל תחום בחיים.

בישראל קמה קהילה רחבה יחסית של מייקרים ובה מספר מרכזים, שנקראים FabLabs ומאפשרים לפעילים ליצור ולבנות אבות טיפוס. מט"ח לקח על עצמו לקדם את התרבות הזו ולהכניסה לבתי הספר. המרכז עושה זאת באמצעות הזרוע הטכנולוגית שלו, Mindcet, בהנהלתו של אבי ורשבסקי. במסגרת זו התארחו בארץ אנשי מפתח ומנהיגי דעה מאיטליה, שיחד עם עמיתיהם הישראלים דנו בהזדמנויות העומדות בפני עולם החינוך, ותחום המדעים בפרט, בייצור הדיגיטלי בחינוך, בתרבות המייקרים, בלמידה מעשית ובכלי הדרכה. איטליה נחשבת לאחת המדינות המובילות את תחום המייקריות.

"המורים רואים בגישת המייקריות מפתח לשינוי שיטות ההוראה"

בין משתתפי הכנס ניתן היה למצוא גם את פרופ' סטפנו ונטורה, הנספח המדעי של שגרירות איטליה בישראל; פרופ' פאולו בליקשטיין, פרופסור למדעי המחשב מהמעבדה הטכנולוגית באוניברסיטת סטנפורד; וד"ר תמר רונן פורמן, ישראלית שחוקרת במעבדה של סטנפורד בקליפורניה. האורחים ערכו במהלך השבוע סיורים ברחבי הארץ כדי להיחשף למיזמי מייקרים שכבר קיימים במקומות שונים, כמו ירוחם, שנחשבת לפורצת דרך בשילוב תרבות המייקרים במערכת החינוך.

"הרעיון המייקרי מביא את ההבנה שכיום, בעידן הדיגיטלי, ניתן ללמד באמצעות שיטות עבודה רלוונטיות, שיאפשרו ללומד לרכוש את הידע", אמר בידץ. לדבריו, "שבוע המייקרים שאנחנו עורכים בישראל הוא חלק מהאקו-סיסטם של מערכת החינוך, שאותו אנחנו רוצים להטמיע בארץ. המורים רואים בגישת המייקרויות מפתח לשינוי שיטות ההוראה, והם מוכנים לנסות, רוצים ללמוד מהניסיון של אחרים".