בוגי יעלון: "לטכנולוגיה יש חלק חשוב בביטחון ובכלכלת ישראל"

"אחד ההיבטים הבולטים בחיינו במאה ה-21 הוא שהדבר הקבוע ביותר הוא השינוי. כשהייתי ראש אמ"ן, הגיע לאגף מחשב העל קריי והיינו צריכים לבנות עבורו מרתף ענק. עולם המחשוב התקדם ויכולת החישוב של קריי קטנה בהרבה משל המחשבים היום. הכלכלה של היום היא כלכלת ידע. העובדה שהשכלנו לקחת את הטכנולוגיה ולהופכה לנכס כלכלי-מדיני, היא מאד חשובה", כך אמר משה (בוגי) יעלון, שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר.

יעלון דיבר בסיום הכנס השנתי של הלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך אתמול (ד') באולם אירועים LAGO בראשון לציון. את הכנס, בהשתתפות יותר מאלף מקצועני IT, הנחו זיו מנדל, מנכ"ל ג'ון ברייס הדרכה ומטריקס גלובל, ומוטי סדובסקי, מנהל מכירות אזורי באינפורמטיקה.

  צילום ועריכה: ליטל רובינשטיין

דוגמה לשינוי, אמר יעלון, "היא שכשנכנסתי ב-1995 לתפקיד ראש אמ"ן, קיבלתי תיקים על מנהיגי האזור. כשסיימתי את תפקידי ב-1998, התיקים היו אותם תיקים, על אותם מנהיגים, אולי בתוספת כמה דפים. כיום, אנשי המודיעין נדרשים לפתוח תיק חדש מדי שבוע, כי המזרח התיכון נמצא בתהליך התפרקות. מי שחושב שהסיפור בסוריה נגמר – טועה. סוריה לא תהיה יציבה הרבה שנים".

לדבריו, "נשאלת השאלה איך על ישראל, שהיא וילה בג'ונגל, לנהוג, כדי להתקדם תוך שמירה על ביטחונה וכלכלתה. מה שקורה בעשור האחרון, התפרקות מדינות הלאום המלאכותיות שהוקמו לאחר מלחמת העולם הראשונה – הוא באחריות חלקית של המערב. אין כזה דבר זהות לאומית לובית או עיראקית: אתה סוני או שיעי, או נאמן לשבט שלך".

"המערב מנסה לקחת את ערכיו ולהשליך אותם על המזרח התיכון, ובלא הצלחה. חברה שלא מקדשת חיי אדם, לא ניתן לדבר איתה על סובלנות וזכויות אדם. צריך ללמוד את ההווייה באזור, וזה לא קורה מכמה סיבות: בורות, נאיביות, נטיה אחר משאלות לב והתנשאות", אמר.

"במזה"ת – בלא נבוט עבה ואפקטיבי – לא שורדים"

יעלון הוסיף כי "ישראל קבלה כמה החלטות חכמות: לא להתערב בסכסוכים פנימיים, ולהציב קווים אדומים. כיום המאבק על עתידה של סוריה והמאבק בנוכחות האירנית שם מאיימים עלינו. נדרשת מדיניות של כמה שפחות לדבר ולפעול עם הנבוט כשצריך. במזרח התיכון – בלא נבוט עבה ואפקטיבי – לא שורדים. זאת, לצד גזרים, כגון סיוע הומניטרי. ניהול מדיניות חוץ במזרח התיכון זה קודם כל אינטרסים. כשמזהים נכון אינטרסים, דוגמת אויב משותף, ניתן לבסס מערכת יחסים סבירה עם ביטחון סביר. זה מצבנו היום ואני מקווה שהוא יימשך".

"שלושה גורמים רוצים להשתלט על המזה"ת: אירן, שרוצה הגמוניה שיעית, ומביאה לכך שאנו מוצאים עצמנו באותה סירה עם המחנה הסוני; הסונים הג'יאהדיסטים, הרוצים חליפות סאלפית – דאע"ש ואל קעידה; והכי מעניין – טורקיה וארדואן שרוצה אימפריה עותומנית על בסיס איסלאמי", הוסיף יעלון.

"רבים משחרים לפתחנו"

יעלון ציין עוד כי "אחד הדברים החשובים שקרו לישראל זה שהיא הפכה למעצמה, לא רק ביטחונית. ביטחונה נשען לא רק על טכנולוגיה. רבים משחרים לפתחנו. ישראל היא היחידה באזור שהמים זורמים בברזיה תמיד. יש לנו מומחיות במים לחקלאות, בחקלאות מדברית  ובהתפלה. הטכנולוגיה, עם כל הסכנות הגלומות בה, היא נכס עבורנו".

"כשהייתי רמטכ"ל הקמתי את אגף התקשוב מתוך הבנה כי ל-IT יש יכולת להיות מכפיל כוח מבצעי. יש לנו יכולות סייבר במודיעין ובתקשוב. היום יש יכולת לקבל בשטח תמונה מחיישנים ולהעביר אותה באופן רובאסטי. אלו יכולות שהתפתחו בשנים האחרונות ומעניקות יכולת מודיעינית ויכולות מבצעיות. זה מכפיל כוח עצום. כשיש לך את זה, מחזרים אחריך. זה מקור עוצמה, גם כלכלי", אמר.

"האתגר של ישראל הוא להמשיך להיות בחזית הטכנולוגיה. בישראל, כחברה, יש מרכיבים רכים: סולידריות, פטריוטיות, אמונה בצדקת הדרך. אלא שלטעמי, המבחן הראשון בעימותים כגון אלה הוא מבחן המנהיג. חשוב לטפח מנהיגות לטובת יכולת עמידה של הציבור", אמר יעלון.

"יש ציפיה מהמנהיגות לדוגמה אישית ולאמון, והם קשורים. מקור העוצמה שלנו, היכולת לקיים מדינה בסביבה עוינת, הוא לבבותינו ומוחינו – רוח וידע. כל עוד נשקיע נכון באנשים, בחינוך לרוח ציונית, באמונה בדרך ובצדקתה, עם חינוך לידע ולמצויינות – אז עתידנו מובטח. יש לנו מה להציע לשכנות קרובות ורחוקות", סיכם.