הסינים באים, או: ניצול הזדמנויות בצל חששות טבעיים

בעשור האחרון ניכרת עלייה בביקורי נציגי ממשל בכירים מסין בישראל. בתקופה זו הגיעו לכאן יו"ר הפרלמנט, סגנית ראש הממשלה, שר המדע והטכנולוגיה, ובשבוע שעבר נערך הביקור של סגן נשיא סין, וואנג צ'י-שאן (שגם השתתף בחנוכת מרכז החדשנות במרכז פרס לשלום), 18 שנים לאחר שהגיע לארץ הנשיא הסיני דאז, ג’יאנג דזה-מין. במקביל, ניכרת עלייה דרמטית בהגעת משלחות עסקיות סיניות לישראל ובמעורבותם של נציגי חברות מובילות ממדינה זו בשיתופי פעולה בינלאומיים עם ישראלים ובישראל. חברות סיניות פותחות מרכזי מחקר ופיתוח ברחבי ישראל ומצטרפות למאות חברות בינלאומיות אחרות שבחרו בה כמרכז החדשנות שלהן. החברות הסיניות מעורבות גם בעשרות פרויקטים אסטרטגיים של תשתיות בישראל. הסינים מעוניינים ללמוד מאתנו על מה שמייצג חדשנות טכנולוגית וקידמה.

השבוע מגיעות אלינו שתי משלחות ממשל ועסקים נוספות – הראשונה בהובלתו של סגן מושל מחוז גויז'ו, וו קיאנג, יחד עם 10 נציגי חברות טכנולוגיה לחקלאות מהמחוז, והשנייה בהובלתו של סגן מושל מחוז יונאן, זונג גואואינג, שיגיע לכאן על מנת למנף מהלכים עסקיים ואולי אף מדיניים בין המחוז בן 50 מיליון התושבים, ששוכן בדרום מערב סין, לבין ישראל.

חששות, על רקע המאבק האמריקני-סיני

במרוץ אחר הטכנולוגיה הישראלית יש גם כאלה המביעים את חששם שביחסים הללו יש קושי מסוים שכרגע אינו מובלט דיו, אולם הוא והולך ומתגבר ככל שהמתיחות בין שתי המעצמות הגדולות בעולם – סין וארצות הברית – מחריפה. בשל הכוח וההיקף של הכלכלות הסינית והאמריקנית, ליריבות ביניהן סביב נושאי מסחר בינלאומיים יש השלכות על הכלכלה העולמית. ארצות הברית, שהיא ללא ספק הידידה הקרובה ביותר של ישראל, צופה בחיבוק של הסינים אותנו בדאגה מסוימת. במצב כזה ברור מדוע ארצות הברית רוצה למנוע מישראל לספק לסין את הידע שיש ברשותה באותם התחומים שבהם היא מתחרה איתה. מצידה של סין, ברור שהיא רוצה להיעזר בכל מדינה שיכולה לסייע לה בתחרות, ולישראל יש הרבה מה לתרום – אולי הרבה מדי? ישראל מצידה חייבת למצוא דרך לתמרן בעולם שבו סין וארצות הברית נאבקות, אך גם מנהלות כלכלות שתלויות האחת בשנייה.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, סגן נשיא סין, וואנג צ'ישאן, וחמי פרס עם המודל המוקטן של מרכז החדשנות, במהלך ביקורו בשבוע שעבר של סגן הנשיא הסיני בישראל. צילום: יח"צ

על רקע ביקורו של סגן הנשיא הסיני בישראל פורסם באחרונה באקונומיסט מאמר ביקורתי על המעורבות הגוברת של סין בכלכלה הישראלית. במרכז החששות: מעורבותה בתשתיות אסטרטגיות ורכישת טכנולוגיות מתקדמות, במקביל ליחסיה החמים עם איראן. דובר שם על היותה של ישראל מעצמת מו"פ ועל כך שלכל אחת מהמדינות יש מה ללמוד מהשנייה. מאידך, אפרים הלוי, לשעבר ראש המוסד, צוטט כאומר ש-"ישראל חייבת לעשות עסקים עם סין, אבל אין שום מנגנון רציני שיבטיח שלא נמכור נכסים כלכליים חשובים וידע טכנולוגי יקר". גלעד כהן, סמנכ"ל אסיה והפסיפיק במשרד החוץ, אמר כי הסינים רוצים להשקיע בישראל והכריזו על ישראל כשותפה האסטרטגית השנייה בתחום החדשנות, אחרי שוויץ. כהן הדגיש כי היחסים המשתפרים עם סין אינם באים על חשבון אף אחד וגם לא נגד אף אחד.

ד"ר איתן לסרי, מנכ"ל אתגר פתרונות אסטרטגיים. צילום: יח"צ

לסיכום ייאמר שלא צריך להתעלם מהביקורת וחשוב לפעול ברגישות ובזהירות הראוי ולהפיג את החששות, אך הגעתן של שלוש משלחות חשובות לישראל בשבועיים מעידה כי הצד הסיני מאוד רציני בכוונותיו, ומעוניין לחזק את הקשרים ולקדם את העסקים בינינו לבינם. במקרה זה, ישראל ויכולותיה הטכנולוגיות הם סיפור ייחודי, כזה שלא נראה ברמה העולמית, והסינים מבינים טוב יותר מאחרים את היתרונות הללו שלנו, משקיעים תשומת לב וכסף רב ומבקשים לשתף אתנו פעולה. כל מה שאנחנו צריכים הוא להרים את הכפפה.

הכותב משמש כמנכ"ל אתגר פתרונות אסטרטגיים, ושימש כיועץ בכיר לראש הממשלה וכמרצה באוניברסיטת בר אילן.