"בסייבר עדיין לא עוצבו כללי המשחק"

לא בכל יום מתייצבים בכירים כל כך להשקה של ספר, אך אתמול (ד') כיבדו בנוכחותם הרמטכ"ל רא"ל גדי אייזנקוט ושר החינוך נפתלי בנט אירוע לרגל הוצאת הספר "רגולציה במרחב הסייבר" של ד"ר תא"ל גבי סיבוני – ראש תחום סייבר וביטחון במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ועידו סיון-סביליה, דוקטורנט באוניברסיטה העברית.

בספרם מנתחים השניים את האיומים במרחב הסייבר ומציעים פתרונות שיאפשרו למשק, הן הביטחוני והן האזרחי, להתמודד עם מתקפות סייבר כולל מתקפות של גופים בעלי יכולות מדינתיות, שמנסים לשבש את הפעילות השוטפת, לרגל אחרינו ואף – כפי שקרה בארצות הברית – להשפיע על התהליך הדמוקרטי.

השר בנט הגיע בכובעו כשותף בהקמת חברת סיוטה, שפיתחה מערכת לאבטחת בנקים, המאפשרת לבנק להיות בטוח שאכן הלקוח הוא זה שעושה את הפעולות בחשבון שלו ולא גורם אחר.
לדבריו, "בחיי הקודמים הקמתי ביחד עם שותפים סטארט-אפ בשנת 1999. נכשלנו פעמים רבות עד שלבסוף הצלחנו וב-2005 עשינו אקזיט. בניגוד לאותה תקופה, היום להיות חברת סייבר ישראלית זה כרטיס כניסה לחברות הגדולות".

"אני מאמין בכוח של שוק חופשי לפתור בעיות אבל הכוח של השוק החופשי הוא לא מוחלט. יש מקומות שבהם קיים כשל שוק, למשל מפעלים מזהמים לא ישלמו את עלות ניקוי הנחל שהם שופכים אליו את הרעלים. צריך לאחצן – לתמחר את הנזק ולגבות מהחברה עלות כדי לייצר לה מוטיבציה להקטין את הזיהום" אמר.

בנט הוסיף כי "כך גם בסייבר. גופים ביטחוניים דואגים להגנתם אבל חברות פרטיות לא יוציאו את הדרוש להגנה אלא אם כן נטיל את האחריות על החברה עצמה, החברה מצידה תרכוש פוליסת ביטוח וחברת הביטוח כבר תדרוש מהחברה לפעול למניעת הנזק".

"כשר חינוך יש לי תפקיד מרכזי בעתיד הסייבר בישראל. כדי שהוא ישגשג אנחנו צריכים יזמי סייבר מצוינים. מערכת החינוך צריכה לתת להם שפה וכלי אישיות שיאפשרו להם להיות יזמים. יצאנו בשורה של יוזמות ספציפיות בתחום הסייבר והתוכנה. חנכנו את אליפות הסייבר הישראלית השנתית שמשתתפים בה רבע מיליון ילדים מכיתה ג'. התחלנו ללמד מדעי מחשב כבר מכיתה ד' במעל 600 בתי ספר שעתיים שבועיות וכמובן לימוד כולל בחטיבות הבינים", אמר.

שר החינוך, נפתלי בנט. צילום ארכיון: דוברות משרד החינוך

"האתגרים העומדים בפני מדינת ישראל בתחום הסייבר קשורים לעליית חשיבות הנתונים"

יגאל אונא, ראש מערך הסייבר הלאומי, אמר כי "האתגרים העומדים בפני מדינת ישראל בתחום הסייבר קשורים לעליית חשיבות הנתונים. היום החברות במועדון המיליארד הן חברות העוסקות בנתונים, שעברו את חברות האנרגיה. בסייבר עדיין לא עוצבו כללי המשחק, זה ייקח עוד עשורים. אנחנו מקווים שלא יקרה ה-11 בספטמבר של הסייבר בישראל, אבל צריך להתכונן. צריך להשקיע בטכנולוגיות כגון תבונה מלאכותית ומיחשוב קוונטי כדי לחבר אותם בצורה טובה לעולם ולכלכלה".

לדבריו, "באוקראינה יש מאז 2014 רצף של תקיפות מסוגים שונים. אף אחת מהן לא גרמה לקריסה של המדינה אבל השיבושים כדוגמת רשת החשמל או מחיקת תשלומי פנסיה פוגעים ברציפות התפקודית ובאמון הציבור בממשלה. כלי סייבר שפותח בארצות הברית ודלף לרשת נוצל על ידי צפון קוריאה לפגיעה בכל רחבי העולם. בתחום הסייבר, ראשי החץ הגרעיניים כבר הגיעו לידי הפושעים וארגוני הטרור. ההבחנה בין פשיעת הסייבר לבין הבטחון הלאומי הולכת ומטשטשת. ההערכה החורף מתקרב, עוד לא ראינו את הכי גרוע".

הרמטכ"ל רא"ל אייזנקוט ציין כי הסייבר הוא מרחב נוסף בו קיימים איומים, מעבר לאיום הקונבציונלי, הבלתי קונבציונלי (בעיקר נשק כימי במעגל הקרוב), והתת קונבציונלי כדוגמת הטרור מעזה, נוסף כעת איום במרחב הקיברנטי על יכולות צה"ל.

לדבריו, "מתוך הבנה שמוטלת על הצבא חובה להגן על התשתיות, הן הביטחוניות והן האזרחיות כגון בנקאות ושדות תעופה, אנו נדרשים ליכולת להפעיל את מערכות הפיקוד והשליטה, מערכות הנשק והמודיעין, מערכות אוויריות וימיות שכולן נשענות על יכולות סייבר".

"בשנים האחרונות התחלנו בחשיבה איך להתארגן ולארגן את יכולות ההגנה, האיסוף וההתקפה. הדרך שנבחרה היא ארגון יחידות התקשוב והמודיעין. שינינו את הרגולציה, המימון, הכשרת כוח האדם, בתשתיות דיגיטליות ובבניית כוח – בעיקר בתי תוכנה", אמר.

"בפרויקט צבא היבשה הדיגיטלי השקענו מעל 10 מיליארד שקל כדי לאפשר ליחידות הקרקע לרכז מידע. באגף המודיעין בוצע ארגון מחדש כדי לשפר את האופטימיזציה ולהקטין כפילויות. אנו משתפים פעולה עם השב"כ והמוסד, וכן שיפרנו את הקשרים הבינלאומיים", הוא הוסיף.

"אנחנו מקיימים לא מעט תרגילים, אימונים, בתוך הצבא ועם ארגונים אחרים מתוך הבנה שזה אתגר מתפתח שדורש חלוקת ידע גם עם צבאות אחרים כדי לחלוק מידע. מובן שזה תחום שרב הנסתר על הגלוי, כך נכון להשאיר אותו", סיכם.