23 שנים לרצח רבין: ההסתה רק גברה

היום (א') מצוין יום הזיכרון השנתי ליצחק רבין ז"ל, שנרצח היום לפני 23 שנה (לפי התאריך העברי) על ידי מתנקש יהודי בכיכר מלכי ישראל, שמיד לאחר הרצח שונה שמה לזה של ראש הממשלה הנרצח. למי שכבר שכח או לא היה אז מספיק גדול, לרצח קדם מסע הסתה מתוזמר נגד רבין.

בשנים האחרונות, המילה הסתה מתקשרת בעיקר עם האינטרנט: הרשתות החברתיות הן כר פורה להסתה והטוקבקיסטים מעלים על המקלדת מילים שלא תמיד היו מעלים על דל שפתם. ב-1995 האינטרנט היה בחיתוליו, מארק צוקרברג היה ילד בן 11 והמונח "רשתות חברתיות" לא היה שגור, אבל השיח במרחב הציבורי היה אלים מאוד, עד כדי הצגתו של רבין ז"ל במדי איש SS, פולסא דנורא וכדומה.

ההסתה אמנם הייתה קיימת תמיד, אבל ב-1995 היא הגיעה לשיא שמדינת ישראל ועם ישראל לא ידעו כדוגמתו עד אז. אלא שמאז היא רק עלתה ופרחה, וכיום היא מצויה בממדים מבהילים, בעיקר על רקע דעות פוליטיות ואי הסכמה.

העוצמה הגדולה של ההסתה מתאפשרת בגלל התפתחות הטכנולוגיה, וחדירתם העמוקה של הרשתות החברתיות והסמארטפונים. במהלך השנים, הרבה אחרי רצח רבין, התפתח המושג שיימינג, שהוא בריונות מפלצתית שאף גבתה כבר חיי אדם, ובמקרים אחרים הרסה אותם. ההסתה הזו מייצרת כר נוח לרצח הבא.

באיזה אתר יש הכי הרבה טוקבקי שנאה?בשנים האחרונות מרבים לדבר על ההסתה ומה עושים על מנת למגר או לפחות לצמצם אותה, אבל עד כה, ההצלחות מועטות ביותר. אחד הגופים שעוקב אחר השנאה ברשת, על כל סוגיה, הוא קרן ברל כצנלסון, שמוציא דו"חות שמנטרים את גלי השנאה בשפה העברית בכל מרחבי הרשת, באמצעות נתונים שאוספת ויגו מקבוצת יפעת. האתר של הקרן מנטר בכל שעה כחצי מיליון שיחות – סטטוסים, טוקבקים, ציוצים ועוד.

כך, למשל, מהבוקר ועד לשעת כתיבת טור זה (14:00) נרשמו 277 שיחות שמכילות דברי הסתה ושנאה ו-381 שיחות בעלות אופי גזעני. המילים הפופולריות במדד השנאה, היום ובכלל, הן בוגד, נאצי וקצת אחריה מטומטם. המילה בוגד, שהייתה הרווחת ביותר ממילות ההסתה נגד רבין, נכתבה בחודש האחרון בשיחות ברשת העברית יותר מ-20 אלף פעמים.

אם מנתחים את השנאה לפי מגזרים – 31% מדברי ההסתה ברשת בחודש האחרון היו נגד ערבים, 25% נגד שמאלנים, 6% נגד ימנים, והיתר נגד להט"בים ומגזרים אחרים בחברה הישראלית.

הדו"ח מקדיש מקום גם לטוקבקים, שזוהרם אולי קצת הועם בזמן האחרון אבל השנאה שם בהחלט ממשיכה "לככב". על פי קרן ברל כצנלסון, וואלה הוא האתר המוביל במספר הטוקבקים והפוסטים מלאי השנאה שפורסמו בו, ולאחר מכן תוכן גולשים באתרים כמו רוטר, תגובות שנאה לסרטונים ביוטיוב והארץ.

איך ממגרים את ההסתה?

הדיונים סביב הדרכים כיצד ניתן למזער את ממדי ההסתה והשנאה ברשת מתמקדים בשני תחומים: האחד הוא החינוך וההסברה, והשני – החקיקה והרגולציה. מערכת החינוך מייחדת שיעורים ומערכי הסברה, אבל אינה מצליחה לעמוד בקצב הגידול של האמצעים והכלים שבהם מתאפשר השיח הזה. הזירה הרגולטורית מורכבת יותר ונערכו עליו אינספור דיונים בכנסת, בממשלה ובמקומות אחרים. על הכוונת של המחוקקים נמצאים פייסבוק, גוגל, יוטיוב, אינסטגרם ואתרים אחרים. הדרישה מהם היא להפעיל יותר כלים, ולהקשיח מדיניות בכל מה שקשור להסרת פוסטים שיש בהם אלמנטים של הסתה וגזענות. הרבה מזה אמנם קשור להסתה פלסטינית לטרור נגד ישראלים, אבל החלק האחר מכוון להסתה פנים ישראלית שמתפרסמת באתרים אלה.

אירע בתחום זה שינוי מעניין: אם לפני כמה שנים, ח"כים ושרים איימו מפורשות בחקיקה נגד הרשתות החברתיות, ובראשן פייסבוק, הרי שכיום השיח כבר מדבר על המינון ועל הדרכים שבהן צריך לטפל בהסתה, והוא משדר הרבה יותר פתיחות ונכונות להקשבה. יש גם מגמה שבמסגרתה אלה שבמסגרת הפלטפורמה שלהם מתפרסמים דברי הסתה מוכונים להסדרה עצמית, לקביעת רף חדש של כללים מה מותר ומה אסור בשום אופן לפרסם. בנוסף, אותה טכנולוגיה שמאפשרת את ההסתה מייצרת כלים חכמים שמאפשרים לזהות טוב יותר את המסיתים, ולנטר מהר יותר מילים שהתוצאה שלהן עלולה להיות הרצח הפוליטי הבא.

ברצוני לסיים את הטור הזה בשיר שפורסם הבוקר בידיעות אחרונות מאת רוני גרוס לרגל יום הזיכרון ליצחק רבין ז"ל, וכך הוא מסתיים: "מתוך הרוע צריך לצמוח טוב, צריך לדעת לא לשנוא, רק לאהוב. אנחנו עם אחד, אם נרצה או לא נרצה, ומשנאת אחים שום טוב אינו יוצא".