"אימוץ טכנולוגיות מתקדמות בתעשייה יביא להגדלת הפריון"

"אימוץ מוצלח של טכנולוגיות חדשניות בתעשייה המסורתית יוביל להעלאת הפריון של העובדים ולשיפור כושר התחרות של החברות התעשייתיות הישראליות. אלה צפויים לבוא לידי ביטוי גם בשיפור הרווחיות וברמות השכר, ואף להביא לניוד מחודש בשרשרת הערך ולצמיחה מחודשת של התעשייה", כך אמרה מיכל פינק, סמנכ"ל אסטרטגיה ותכנון מדיניות, משרד הכלכלה והתעשייה.

פינק דיברה בכנס INDUSTRY 4.0. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ה') באולם אירועים LAGO בראשון לציון. את הכנס, בו השתתפו מאות מקצוענים מהתחום, הנחו אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט ויו"ר ועדת התכנים של הכנס, ויהודה קונפורטס, עורך ראשי אנשים ומחשבים.

צילום ועריכת ווידאו: ליטל רובינשטיין

"נתחים משמעותיים מהייצור התעשייתי עברו למדינות מתפתחות"

לדברי פינק, "התחרות הגוברת מצד המדינות המתפתחות הביאה לכך שנתחים משמעותיים מהייצור התעשייתי עברו למדינות מתפתחות, כגון סין. התעשייה מוטת הייצור נחלשה בשל כך. בנוסף, בדומה לענפים רבים במשק הישראלי, ענפי התעשייה מוטת הייצור הם בעלי פריון עבודה נמוך משמעותית מאשר ממוצע מדינות ה-OECD. הנתון הזה מביא לירידה נוספת ביכולת התחרות של חברות אלו בזירה הבינלאומית".

"ההתפתחויות בטכנולוגיות הייצור בשנים האחרונות, אמרה פינק, "והחיבור שלהן לעולם התוכן של המהפכה התעשייתית הרביעית, מובילות לשינויים משמעותיים באיזון שבין תחרות המבוססת על עלויות כוח אדם, ובין תחרות המבוססת על יצירת ערך, יעילות ויתרון טכנולוגי".

לישראל, אמרה פינק, "יש הזדמנות למצב את עצמה כמרכז לחברות טכנולוגיה ולחברות הזנק, המספקות פתרונות ייצור מתקדמים במגוון תחומים, ביניהם ביג דטה, לימוד מכונה, הגנת הסייבר וייצור בהוספה".

פינק הציגה תכנית שגיבשו הממשלה והתעשייה, לתמיכה בייצור מתקדם בתעשייה הישראלית . לדבריה, "מדובר בתכנית פעולה כוללת, אשר מטרתה לתמוך בהטמעת טכנולוגיות ייצור מתקדמות בתעשייה". זה יקרה, הסבירה, "על ידי בניית תשתית לאומית תומכת ובהעמדה של כלי סיוע ייעודיים למפעלים. כך, היא תוכל לסייע לחיזוק המגזר התעשייתי מוטה הייצור בישראל ולשיפור כושר התחרות שלו".

התכנית, אמרה, "תיתן מענה לכמה חסמים: מחסור בתשתיות מו"פ ושיתופי פעולה חלשים בין גורמי התעשיה וגורמי טכנולוגיה ומחקר; מחסור בפתרונות מימון אטרקטיביים לתהליך ההטמעה; קושי בהקצאת משאבים ניהוליים וידע מקצועי, הדרושים לתהליכי הטמעה של טכנולוגיות מתקדמות; מחסור בהון אנושי בתעשייה, בדגש על הון אנושי מוטה טכנולוגיה; תדמית ירודה של התעשייה מוטת הייצור בציבוריות הישראלית".

התכנית, פירטה פינק, "מתייחסת לחמישה מישורים בהם נדרשת מעורבות הממשלה: פיתוח תשתיות לאומיות, עיבוי שירותי הייעוץ והליווי הניתנים למפעלים, פיתוח תוכניות מתאימות להשקעות, הגדלת הזמינות של הון אנושי מיומן לתעשייה – ומיתוג מחדש של התעשייה המסורתית".

היא ציינה כי בימים אלה המשרד עמל על הקמת מכון לאומי לייצור מתקדם, שיספק שירותי תמיכה ליווי ופיתוח טכנולוגי – לתעשייה הישראלית מוטת הייצור. לדברי פינק, "המכון יביא לחיבור בין הגופים השונים הפועלים בתחום – האקדמיה, חברות ההזנק והתעשייה המייצרת. המכון יהיה שחקן מפתח בשדרוג התעשייה הישראלית והפיכתה לחכמה, מתקדמת ותחרותית".

"מיצוי ההזדמנויות הללו", סיכמה פינק, "צפוי להיות בעל משמעויות כלכליות משמעותיות למשק הישראלי. הוא יביא להגדלת התוצר הלאומי, לעלייה בפריון העבודה ולהרחבת האפשרויות לתעסוקה איכותית בישראל".