השר אלי כהן: "נגדיל את מספר עובדי ההיי-טק לחצי מיליון"

"אין ספק שענף ההיי-טק המקומי משמש כקטר של הכלכלה. המשרד בראשותי ממונה על קידום התעשייה בישראל ובכלל זה התעשיות עתירות הידע. ענף ההיי-טק מצוי בצמיחה ואני מתכוון לקדם אותו עוד. שמנו לנו למטרה להגדיל את מספר המועסקים בענף בעשור הקרוב לחצי מיליון עובדים", כך אמר בראיון חגיגי לאנשים ומחשבים אלי כהן, שר הכלכלה.

כהן, בן 46, הוא חבר הכנסת העשרים במפלגת כולנו. בעבר שימש כיושב ראש ועדת הרפורמות. הוא רואה חשבון במקצועו וכיהן בתפקידים בכירים במגזר העסקי. הוא משמש כשר הכלכלה והתעשייה מאז ינואר 2017. עד למינויו כשר היה חבר כנסת שבלט במספר רב של חוקים שהעביר. כמו קודמיו, גם הוא מאמין ומדבר על החשיבות של ענף ההיי-טק בקידום המשק ועל הצורך לקדם אותו.

ש': הרי יש לנו מחסור אדיר בכוח אדם מקצועי ומדברים אפילו על יבוא עובדים מהודו. איך תגיע לחצי מיליון מועסקים?

ת': "בעולם המודרני, שמאופיין בחדשנות טכנולוגית, ישראל היא שחקן מפתח. הדבר בא לידי ביטוי במספר חברות ההזנק שקמות מדי שנה ובמספר החברות הבינלאומיות המובילות הפועלות בישראל. נחזק את מעמדה של ישראל ונרחיב את הענף כדי שעד ל-2027 הוא ימנה חצי מיליון מועסקים ויותר. הדרך להשיג זאת היא במתן תמריצים – בעיקר לחברות רב-לאומיות שיגדילו את פעילותן בישראל. התמריצים יינתנו לחברות שיפתחו מרכזי מחקר בישראל, אך גם לאלו שיפתחו פעילות יצור בארץ – בעיקר בפריפריה".

ש': מה תענה למי שטוען שההיי-טק הגדיל את הפערים החברתיים- כלכליים?

ת': "ככל שההיי-טק יגדל ויקלוט עובדים נוספים, פירותיו יחולקו בצורה רחבה יותר. כל משרה אחת בהיי-טק יוצרת תעסוקה לשלושה עובדים נוספים, בשירותים סביב: הסעדה, תחבורה, מסחר, שירותי עריכת דין וראיית חשבון ועוד. זאת ועוד: כדי להרחיב עוד יותר את ההשפעה החיובית, יש להגדיל עוד ועוד את מעגל התעסוקה הישירה בענף. זה ייעשה בעיקר על ידי  חינוך, שיביא להכשרה של עוד עובדים, גברים ונשים – בענף. הכשרות רבות היקף יגדילו את מספרם של אלו שהשכלתם תאפשר להם לעבוד בתחום".

ש': ההיי-טק הוא ברובו, 85%, ענף מוטה-יצוא. כיצד אפשר להגן על היצוא, כששער השקל גבוה מערכו הריאלי?

ת': "העובדה שהשקל חזק מעידה על חוזקה של הכלכלה הישראלית והיא מסמלת את מגמת הצמיחה בשנים האחרונות. בנק ישראל השקיע יותר מ-120 מיליארד דולרים בעשור האחרון בניסיון לבלום את התחזקות השקל ולא הצליח בכך. יש לעמוד מול הביורוקרטיה והספקולנטים ולהילחם באגרסיביות סביב השעון. אם בנק ישראל לא יכול לעבוד ביום שישי מול הספקולנטים – שישכור חברה חיצונית שתעשה זאת".

"היצוא הישראלי שבר שיא, ובראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל, הוא חצה את רף ה-100 מיליארד דולרים – יעד שהיה אמור להיות מושג רק ב-2020. מדובר בעלייה של 7% בהשוואה לשנת 2016. כלי לחיזוק היצוא הוא הסכמי הסחר החופשי. בשנה האחרונה חתמנו על שני הסכמי סחר חופשי חדשים ושדרגנו את ההסכם עם קנדה. זאת, בהשוואה ל-7 הסכמי סחר שנחתמו מאז קום המדינה. הסכמי הסחר יביאו לגידול ביצוא, ירחיבו את הפעילות של התעשייה הישראלית ויתרמו להורדת יוקר המחייה".

"ליצוא הישראלי יש חשיבות גדולה לכלכלת ישראל, היצוא הוא קטר הצמיחה של המשק הישראלי ומהווה מקור מרכזי לתעסוקה יציבה ולשגשוג כלכלי וחברתי. היצואנים הם חוד החנית של התעשייה הישראלית, המתמודדים בהצלחה מרובה בשווקים זרים. היצואנים הם המבססים את חוסנה של כלכלת ישראל. נקדם את התעשייה ואת היצוא הישראלי לטובת כלכלה חזקה וחברה איתנה".

ש': נפגשת עם ראשי אינטל, שירחיבו את המפעל בקרית גת בהשקעה של  5 מיליארד דולרים. עד כמה המהלך משפיע על חברות נוספות בישראל?

ת': "בחירתה של אינטל להמשיך ולהשקיע באופן משמעותי בארץ, הינה הבעת אמון חשובה במדינת ישראל ובכלכלה הישראלית. פעילותה בארץ בתחום המו"פ והייצור המתקדם תומכת במדיניות משרד הכלכלה, להגדלת היצוא ויצירת משרות איכותיות בכלל – ובפריפריה בפרט. אנו רואים באינטל שותפה לדרך. בחירתה החוזרת להשקיע בישראל מחזקת את הכלכלה והתעסוקה בישראל. אנו צופים ששיתוף פעולה זה יימשך גם בעתיד".