"על המנמ"ר להתכונן כמה שנים קדימה – כדי לא להוות מעצור לארגון"

"תפקידו של המנמ"ר הוא לצפות מה יהיו צרכי הארגון כמה שנים קדימה ולהיות מוכן, על מנת שלא יהווה מעצור כשהארגון ירצה לממש אותם", כך אמר שלמה שמאי, משנה למנכ"ל הפניקס ומנהל אגף מערכות המידע בקבוצה.

שמאי דיבר במפגש של פורום המנמ"רים והמנכ"לים C3 מבית אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה ב-yes Planet בראשון לציון, בהנחיית פלי הנמר, יזם ומנהיג הקבוצה. המפגש היה משותף עם C2 – פורום היועצים הבכירים מבית אנשים ומחשבים, שעל הקמתו הוכרז באירוע.

"הפניקס היא חברה שארגון ה-IT שלה צופה קדימה מבחינה טכנולוגית", אמר שמאי. "זיהינו את המגמה שקיימת בשוק הביטוח – מעבר לאונליין. הבנו שצריך להיערך לכך, אבל התפיסה שלנו הייתה שהאונליין לא יעלים את הסוכנים, כי אם ישנה את דרך הפעילות שלהם, הם יתמקדו בתחומים שבהם אין פעילות מקוונת ואת היתר יעשו הלקוחות ברשת".

לדבריו, הפניקס הקימה יחידת אונליין עסקית נפרדת לחלוטין, שיושבת בראשון לציון ולא בבניין הפניקס בגבעתיים. היחידה פועלת באופן עצמאי ומשרתת לקוחות חדשים בלבד, שאינם לקוחות של סוכנים. "לקוח שמזוהה אצלנו ככזה שרשום אצל סוכן, מופנה מיד להמשך טיפול בערוצים הרגילים ולא נאפשר לו לבצע פעילות אונליין, כדי שלא לפגוע בסוכנים", אמר שמאי.

כך תוכננה החלפת מערכות הליבה בבנק אגוד

ליאורה בן אפרים, המנמ"רית הפורשת של בנק אגוד, סיפרה לחברי הפורום על פרויקט החלפת מערכות הליבה של הבנק. "התובנה הראשונה שקיבלנו ממנו הייתה שלא מדובר בפרויקט טכנולוגי, אלא ככזה שנבע מצורך עסקי של הבנק", אמרה.

בהמשך מנתה בן אפרים את השלבים בפרויקט. "השלב הראשון היה מיפוי האתגרים והאיומים שהתחום שבו אנחנו פועלים צפוי להתמודד איתם. היה חשוב להגדיר לאן אנחנו רוצים להגיע בעוד חמש שנים", אמרה. "השלב הבא היה בדיקת תכולת הפתרון – בממדים הטכנולוגי, הפונקציונלי והארגוני שלו, כולל בניית חלופות, מיפוי ספקים ויועצים רלוונטיים, וכיוצא בזה".

ליאורה בן אפרים, מנמ"רית בנק אגוד. צילום: יניב פאר

היא ציינה כי "בכל השלבים נדרשה מחויבות של ההנהלה – ואכן כך היה. כמו כן, רתמנו את העובדים ושיתפנו פעולה עם הוועד, כדי למזער התנגדויות. מדובר במהלך דרמטי שהם חששו ממנו ולכן, היה חשוב לרתום אותם למשימה".

שינוי ארגוני-טכנולוגי באוניברסיטת תל אביב

דוד סתיו, סמנכ"ל מחשוב וטכנולוגיות מידע באוניברסיטת תל אביב, תיאר בפני חברי הפורום כיצד הצליח לבצע שינוי ארגוני ומהותי בתפקידו. לדבריו, המטרה שהציב לעצמו הייתה להפוך את ארגון ה-IT של האוניברסיטה מארגון תומך למוביל, "שממצב את עצמו באמצעות הטכנולוגיה".

"השינוי הארגוני נעשה בשלבים", ציין סתיו. "בהתחלה ביצענו צפייה וניתוח כל הפעילות של כל אחד מעובדי הארגון. רצינו להבין מה כל אחד עושה. במקביל לזה, עשינו תהליך של שיתוף העובדים, זיהוי סוכני שינוי שאיתם ניתן יהיה לרוץ וחשוב מאוד שיתוף הפעולה עם ועד העובדים".

דוד סתיו, סמנכ"ל מחשוב וטכנולוגיות מידע באוניברסיטת תל אביב. צילום: יח"צ

"במסגרת תהליך הארגון מחדש, מונו בעלי תפקידים חדשים, ביניהם מנהל אבטחת מידע ומנהל פרויקטים (PMO), שלא היו קודם לכן", הוסיף. עוד אמר סתיו כי הארגון מחדש נעשה בעזרת חברת הייעוץ ארנסט אנד יאנג.

לדבריו, "קיבלנו תועלות רבות מהפרויקט, כמו שיפור השירות והמענה ללקוחות הפנימיים והחיצוניים. שחררנו צווארי בקבוק והארגון שלנו ממוצב כאחראי וכבעל סמכות טכנולוגית".

חדשנות בתל אביב-יפו

דוברת נוספת במפגש הייתה ליאורה שכטר, מנמ"רית עיריית תל אביב-יפו, שמנתה את הדברים שביצעה העירייה על מנת להפוך את העיר לחכמה. במוקד נמצא פרויקט דיגיתל, שיותר מ-200 אלף תושבים (כמעט מחצית מאוכלוסיית תל אביב-יפו) מחוברים אליו. הדבר אפשר לעירייה לפלח את התושבים, ולהעניק להם שירותים ייחודיים בהתאם לסביבה ולצרכים שלהם.

"תל אביב-יפו מתבססת על מידע וטכנולוגיות מתקדמות, ועל מעורבות תושביה ובעלי עניין נוספים", אמרה שכטר. "זאת, לשם שיפור היעילות התפעולית, איכות החיים, הכלכלה המקומית וסביבה מקיימת".

ליאורה שכטר, מנהלת אגף מחשוב ומערכות מידע בעיריית תל אביב-יפו. צילום: ניב קנטור

"העירייה הטמיעה מודל לניהול חכם בתחומים שונים: תחבורה, קהילה, חינוך, ביטחון, תברואה, מים ואנרגיה", ציינה. "כל אלה נשענים על תשתיות עירוניות, הכוללות בין היתר חיישנים שפזורים במרחב הציבורי ותפקידם לתת למנהלי העירייה תמונת מצב מלאה בכל תחום. כך, למשל, חיישנים שמעדכנים היכן חסרים אופניים במסגרת פרויקט תל אופן".