ח"כ שטרית: "צריך לתקצב את המחקר במוסדות ההשכלה הגבוהה במקום להפחית מס לעשירים"

ח"כ מאיר שטרית, יושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, אמר בישיבה של הוועדה שהתקיימה אתמול (ב'), כי במקום להפנות תקציבים למוסדות להשכלה גבוהה לצרכי מחקר – היא מפחיתה מס לעשירים. "הממשלה מאבדת 5 מיליארד שקלים בהפחתת מיסים לעשירים, כשבמקביל, המוסדות להשכלה גבוהה סובלים מחסרונות בתקציבים, וכולנו עדים לבריחת מוחות רצינית", אמר. "זה חוסר היגיון!"

הוא הוסיף, כי "המחקר הבסיסי הוא הגזע שממנו צומחים הפרות של התעשייה במדינת ישראל. אני קורא לממשלה להעלות את תקציבי המחקר הבסיסי, שהם כסף קטן לעומת השקעות הממשלה בתחומים שונים".

הוועדה דנה בהחלת מודל תקצוב חדש למחקר במוסדות להשכלה גבוהה, באמצעות הות"ת – הוועדה לתכנון ולתקצוב ההשכלה הגבוהה. השאלה המרכזית שהועלתה היא האם מודל שכזה נדרש, או שאפשר להסתפק בתיקונים למודל הנוכחי. שטרית ציין בהקשר זה, כי "מערכת הות"ת הוקמה לפני הרבה שנים, ומאז שנקבע מודל התקצוב חלו שינויים מהותיים במוסדות ההשכלה הגבוהה, שלא התלוו אליהם שינויים מקבילים במודל".

פרט לשטרית, השתתפו בישיבה פרופ' מנואל טרכטנברג, יושב ראש הות"ת, פרופ' עודד אברמסקי, יושב ראש המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי (המולמו"פ), ח"כ יולי תמיר (עבודה) ואברהם מיכאלי (ש"ס), וכן נציגים מהאקדמיה הלאומית למדעים, האוניברסיטאות והמכללות ומשרדים ממשלתיים.

המשתתפים בישיבה הודו בחשיבות העלאת התקציב למחקר. לדברי פרופ' דניאל זייפמן, נשיא מכון וייצמן למדע, "אם לא היו משקיעים לפני 30 שנים במחקר, לא היינו במצב היום שמכון וייצמן מחזיקה ב-7 פטנטים מתוך 25 התרופות הנמכרות ביותר בעולם. בעקבות ההשקעה הזאת, הפכנו ממדינה שמייצרת תפוזים למדינה שמייצרת מכשירים".

פרופ' טרכטנברג אמר, כי השאלה של תקצוב מחקר בהשכלה הגבוהה אינה מתייחסת רק לוויסות כספים, אלא היא גם שאלה של תמריץ לקראת היעדים שהמוסדות להשכלה גבוהה מציבים לעצמם. הוא תהה "האם הדרך שבה אנחנו מחלקים כספים למוסדות להשכלה גבוהה היא הדרך הנכונה?"

הן ח"כ שטרית והן פרופ' טרכטנברג דיברו על החשיבות של תקצוב ארוך-טווח למוסדות להשכלה גבוהה, שבעוד שהם מפעילים פרויקטים ומחקרים ארוכי-טווח, עליהם להתמודד מול תקציבים המשתנים בכל שנה. פרופ' טרכטנברג הסביר, כי "כדאי להבין שלא כל מקצוע צריך להיות מתוקצב כמו האחרים. אפשר ואפילו רצוי לקחת בחשבון אילו תחומים יותר חשובים ממבט לאומי, או ממבט חברתי, כגון השקעה באוכלוסייה החרדית או במיעוטים".

פרופ' זייפמן דיבר על התקציב של מכון וייצמן, ואמר, כי מרביתו מגיע מתחום המחקר. כתוצאה מכך, רובו של התקציב הינו ממוסדות פרטיים, חלקם הגדול ביותר מאירופה, והם אלה שקובעים את סדר היום של המוסד.

פרופ' שושנה ארד, נשיאת המרכז האקדמי רופין ויושבת ראש ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות, אמרה, כי יש חשיבות למכללות לעומת האוניברסיטאות, וציינה שהן העלו את הנגישות להשכלה גבוהה לסטודנטים. לדבריה, המכללות מעלות את רמת ההשכלה בישראל, ובנוסף – יוצרות תחומי מחקר חדשים, שאי אפשר למצוא באוניברסיטאות.