אריקסון תשיק בקרוב את הדור החמישי – שנתיים לפני התכנית המקורית

הכתבה מבוססת על חומרים מאתר אריקסון העולמית והוכנה על ידי דמיטרי פילקובסקי, סמנכ"ל הטכנולוגיות של אריקסון ישראל.

הדור החמישי מתקרב בצעדי ענק ומבטיח לשפר את איכויות הקליטה והגלישה, וכתוצאה מכך את חוויית המשתמש של כולנו. לפני כחודשיים אישר גוף התקינה 3GPP את הפעימה הראשונה של המאפיינים עבור הדור החמישי, ואריקסון, מפעילות מובילות ויצרני ציוד הקצה עובדים במרץ להשקתו עוד בסוף השנה הנוכחית. מדובר בשנתיים לפני התכנית המקורית.

החברות המפעילות הסוללות את הדרך לדור החמישי הן אמריקניות, דרום קוריאניות וסיניות, כשאירופה ודרום אמריקה הן הבאות בתור.

ארצות הברית – הראשונה במרוץ

בארצות הברית, ספקטרום התדרים הראשוני שיוקצה לטובת הדור החמישי הוא 28 ו-39 ג'יגה-הרץ. הסיבות לכך הן חוסר הספקטרום מתחת ל-6 ג'יגה-הרץ; היכולת להגיע לקצבי הפיק וקיבולות (באמצעות השימוש בפרוסות ספקטרום רחבות); וערך גבוה להובלה טכנולוגית במשיכת לקוחות חדשים.

יחד עם זאת, T-Mobile רכשה ספקטרום בתחום ה-600 מגה-הרץ, שישמש אותה לכיסוי בדור החמישי. כנראה שהמגמה הזאת תמשיך גם בקרב מפעילות אחרות.

מקור: אתר אריקסון

התחרות בארצות הברית תהיה מאוד אגרסיבית וצמודה. כך, ורייזון הודיעה כי היא מתכננת להשיק את הדור החמישי בתור FWA (ר"ת Fix Wireless Access) בארבעה שווקים עד סוף 2018. לעומת זאת, AT&T מסרה כי תשיק 5G באמצעות ראוטר נייד עד סוף השנה ובסמארטפונים – בשנה הבאה. הטלפונים החכמים מבוססי הדור החמישי של ספרינט יגיעו לחנויות בפברואר הקרוב. פתרון ה-Massive MIMO של אריקסון, שכבר מוטמע ברשת ה-LTE של ספרינט בספקטרום 2.5 ג'יגה-הרץ, ישחק תפקיד מרכזי בכך, מאחר שהוא מאפשר הפעלת NR (ר"ת New Radio) באמצעות ה-Dynamic Spectrum Sharing. כאמור, T-Mobile תשיק 5G בצורה מסחרית בכל ארצות הברית באמצעות הספקטרום של 600 מגה-הרץ. אם האיחוד שלה עם ספרינט יאושר, הרשת המשותפת של 600 מגה-הרץ ו-2.5 ג'יגה-הרץ תהפוך לנכס מאוד חזק.

האינטרס האסטרטגי של סין ב-5G

סין מייעדת לטובת הדור החמישי ספקטרום של 200 מגה-הרץ ב-3.5 ג'יגה-הרץ ו-200 מגה-הרץ ב-4.8 ג'יגה-הרץ. החלוקה בין צ'יינה מובייל, צ'יינה טלקום וצ'יינה יוניקום תוחלט בסתיו הקרוב. הספקטרום בתדרים הגבוהים (28 ג'יגה-הרץ) יהיה זמין ב-2022.

בסין, להבדיל מבארצות הברית ובמקומות אחרים באסיה, הכיוון הוא לפרוס 5G בארכיטקטורת ה-Stand-Alone – אופציה מספר 2, עם מערכת קצה לקצה שתכלול רדיו, את מערכת הליבה ואת ציוד הקצה. מצד שני, עיכוב בזמינות התקינה לאופציה 2 ומערכת הליבה שתומכת בזה יכול לגרום לפריסת המערכות של Non-Standalone בתור פתרון זמני.

יצוין שצ'יינה מובייל התחילה בניסוי מסיבי של הדור החמישי ב-17 ערים ברחבי סין ומציעה 11 שירותים ואפליקציות.

מקור: אתר אריקסון

מה יקרה אחרי אולימפיאדת החורף בדרום קוריאה וביפן?

אריקסון פרסה מערכת טסט של הדור החמישי במספר מקומות בדרום קוריאה בזמן אולימפיאדת החורף בפיונגצ'אנג, שנערכה בחורף האחרון. בשלב הבא, בסוף השנה, תושק מערכת מסחרית בספקטרום של 3.5 ג'יגה-הרץ ועם זמינות סמארטטפונים ב-2019. שחרור הספקטרום של 28 ג'יגה-הרץ מתוכנן במדינה לאמצע השנה הבאה. הדרום קוריאנים מכוונים לארכיטקטורת הרשת Non-Standalone, כדי להבטיח זמן השקה מהיר והישענות על רשת ה-LTE.

לעומת זאת, ביפן אין בהירות בינתיים איזה ספקטרום תדרים ישמש את הדור החמישי. ה-3.5 ג'יגה-הרץ לא זמין ובמקומו, הספקטרומים שבין 3.6 ל-4.2, ספקטרום ה-4.8 ג'יגה-הרץ ואלה שבין ה-27 ל-29 ג'יגה-הרץ הם המועמדים העיקריים. מכרז הספקטרום מתוכנן ל-2019 ושרותי 5G מסחריים יהיו זמינים ב-2020, לקראת אולימפיאדת טוקיו. יצוין שהמפעילים ביפן בוחנים שימושים חדשים, שמבוססים על ההשהיה הקצרה של רשת הדור החמישי. הדבר יכול להאיץ את התפתחות הרשת ל-5G Stand Alone.

ומה קורה בארץ?

מבחינת הקצאת תדרים, נראה שישראל תאמץ עם כניסת הדור החמישי אליה את תחום ה-3.5 ג'יגה-הרץ, שמתוכנן להיות חלק ממכרז התדרים הקרוב. המפעילים בארץ יוכלו לנצל את שלושת השימושים של הדור החמישי:

• Fixed Wireless Access – סלקום ופרטנר כבר נכנסו לפריסת תשתית לאינטרנט באמצעות הסיבים. פתרון ה-FWA יכול להשלים את ארסנל הפתרונות לפריסה כלכלית במקומות שהנחת סיב פחות משתלמת או אפשרית. שימוש זה ידרוש תחום תדרים גבוה, כדי להגיע לקצבי תעבורה שדומים לסיב.
• Enhanced Mobile Broadband – בשל יכולת הקצאת תדרים משמעותית אפילו ב-3.5 ג'יגה-הרץ, המפעילות תוכלנה להדגים קצבי פיק של למעלה מ-1 ג'יגה-ביט לשנייה. על ידי שימוש ב-Dynamic Spectrum Sharing, יהיה באפשרותן להשיק דור חמישי גם בתחום התדרים שקיים להן.
• Ultra Reliable Communication – היכולת של רשת דור 5 שמאפשרת השהיה מאוד נמוכה (פחות ממילי-שנייה) תפתח אפשרויות חדשות לתעשיות כמו רכבים אוטונומיים ופסי ייצור מתקדמים.