הרשויות עלו כיתה בכל מה שקשור לערים חכמות

אבי כהן, מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי, מסביר לאן מיועדים מיליוני השקלים שהשקיע המשרד בשלוש השנים האחרונות בעיר חכמה, והאם יש שינוי בשטח

אבי כהן, מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי. צילום: דוברות המשרד

המשרד לשוויון חברתי הודיע לא מכבר כי יזרים 70 מיליון שקלים לתמיכה ברשויות מקומיות, שיניעו פרויקטים בתחום העיר החכמה. המשרד פרסם קול קורא שבו הוא פונה לרשויות להציע הצעות לפיתוח כלים שיסייעו לספק שירותים טובים יותר לתושבים ולעסקים הפועלים בתחומן.

בתחילת השנה פרסם המשרד קול קורא נוסף ל-232 רשויות, בכדי לקבל 45 מיליון שקל נוספים לשיפור התשתיות הדיגיטליות.

מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי, אבי כהן, משיב לשאלות אנשים ומחשבים, אודות מבול המיליונים שנשפכים לרשויות.

אבי כהן, פרסמתם כעת קול קורא עם תקציב של 70 מיליון שקל לרשויות. בשנה שעברה שחררתם קול קורא עם 45 מיליון שקל. מה ההבדל ולאן הולכים כל המיליונים האלו?
כהן: "היינו במצב שבו לחלק גדול מתוך 232 הרשויות אין תשתיות מחשוב בסיסיות – הן ברמת הניהול הפנימי, מערכות GIS ועוד – וזה עוד לפני שבכלל מדברים על ערים חכמות. אנחנו כמשרד רואים עצמנו מחויבים לסייע לרשויות ליישר קו ולהכנס למסלול של עיר חכמה, שהמשמעות שלו היא כמובן שיפור השירות והתייעלות פנימית. ולכן הקול קורא בתחילת השנה היה השלב הראשון. קיבלנו עשרות פניות בעקבות השלב הראשון והפרויקטים רצים באותן רשויות".

אז מה יהיה עכשיו?
"רשויות שהתקדמו וביצעו את השלב הראשון, עולות עכשיו לשלב השני. אני מגדיר את זה כעליית קומה. הקול קורא הזה מדבר על 12 מיזמים שאנו נממן לרשויות שיעמדו בכל הקריטריונים. צריך לשים לב שמדובר כרגע בפנייה לציבור להעיר הערות, ורק אחר כך נצא לדרך. במסגרת הקול הקורא, יוצעו לרשויות המקומיות שלושה-עשר תחומים של מיזמים דיגיטליים, וכל רשות תוכל לבחור מיזמים בהיקפים של 500,000 עד3,000,000 שקלים, בהתאם לגודל הרשות המקומית".

באילו פרויקטים מדובר?
"הפרויקטים עוסקים בפיתוח יישומים כמו מודלים של GIS, בתחומי החינוך, למדיה דיגיטלית, פרויקטים יישומיים שיאפשרו לרשויות להתייעל ולהתמקד בנושאים חשובים, ועוד פרויקטים אחרים דומים שיופיעו בקול קורא".

יש תנאי סף? לפי מה אתם קובעים, הרי אין דין עיריית תל-אביב כדין עיריית דימונה למשל?
"ראשית אין תנאי סף. מה שקובע זה הביצוע בשטח. חילקנו את הרשויות לכמה קטגוריות לפי גודל, ובהתאם לזה גם גודל התקציב, כמובן. למשל, לרשות קטנה הקצינו תקציב גג של עד ארבעה מיליון שקל. זה לא מעט.  באופן כללי איני יכול לומר שהרשויות הקטנות קיבלו עד 90 אחוז מימון. מעבר לזה, אנחנו מאוד מעודדים שיתוף פעולה אזורי בין רשויות. יש ערים סמוכות ברמה הגאוגרפית ואין שום הצדקה לכך שהן תהיינה עצמאיות, ורק לשם דוגמה אציין את חולון ובת ים.

הקול הקורא כולל שני מסלולי יישום לרשויות המקומיות – מסלול פרטני לכל רשות, ומסלול שמעודד שת"פ בין רשויות מקומיות. כל רשות תידרש לבחור עד שלושה תחומים ולהעמיד תכנית עבודה התואמת את האסטרטגיה הכללית של הרשות, כאשר, בסיוע בוחנים מרשות החדשנות, יקצה המשרד לשוויון חברתי את המשאבים הנדרשים, כמו גם את הליווי, ליישום אותם המיזמים שייבחרו".  

ואחרי שהם עומדים בקריטריונים מה יהיה התהליך?
"כל רשות קובעת לעצמה את סדרי העדיפויות, והטיפול בפרויקטים זהה לטיפול בכל פרויקט של רשות, שמחייב בדרך כלל מכרז מסודר, עם כל התהליכים הנלווים אליו. כמובן שיש בקרה צמודה שלנו, שדורשת הוכחת ביצוע ועמידה בכל התנאים. שים לב שהכסף הולך לפרויקט ולא לרשות מסוימת והם לא יכולים להשתמש בזה לשום דבר אחר".

אתה בוודאי מודע לטענות בציבור כי כל נושא העיר החכמה די תקוע ולא מתרומם, מלבד בחלק מ-15 הרשויות המקומיות. אתם מרגישים שינוי?
"עיר חכמה זה לא פרויקט אחד ולא עושים אותו ביום אחד. כפי שאמרתי לך לפני שלוש שנים, היינו במצב שבו ל-200 רשויות לא היו תשתיות מחשוב בסיסיות ולחלק מהן בכלל לא. אני יכול לומר לך ששלוש שנים אחרי המצב שונה לגמרי, לפחות ברמת המודעות. היום אין עיר שלא שמה על השולחן את הנושא של עיר חכמה. אנו רואים את השינוי בין היתר במספר אנשי הרשויות שבאים לקורסים והכשרות של מובילים דיגיטליים, ועד היום עברו אצלנו נציגים מ-80 רשויות".

האם ישראל דיגיטלית תשתתף גם השנה בתערוכה בברצלונה?
"עדיין לא סגרנו את אופן ההשתתפות שלנו השנה אבל אין ספק שנהיה שם".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים