התמיכה בקהילה הלהט"בית – ההזדמנות של חברות ההיי-טק

חברי.ות קהילת הלהט"ב, ובהם אני, מקיימים היום (א') שורה של הפגנות ואירועים, במחאה על אפלייתם. רבים בציבור ההטרוסקסואלי מצטרפים אליהם. הטריגר לכך היה התיקון לחוק הפונדקאות, ששוב מפלה זוגות גברים ומונע מהם מלבצע את התהליך בארץ, אבל משם הולכת ומתרחבת המחאה לשלל האפליות שמהן סובלים להט"בים: אם זה בהורות (גם באימוץ); בנישואים; האלימות הלהט"בפובית; אפליית הטרנסג'נדרים.ות ברישום המין שלהם.ן בתעודת הזהות; ובעוד ועוד נושאים. שלא לדבר על האפלייה החברתית, ההדרה ואפילו זריקת הילדים שיוצאים מהארון מהבית. כן, גם זה עדיין קיים. מצבם, או יותר נכון מצבנו, אמנם טוב יותר משהיה לפני שניים או שלושה עשורים, אבל בהחלט לא הגענו לסוף המאבק.

למה אני כותב את כל זה? הרי מדובר באתר שעוסק בהיי-טק וטכנולוגיה. אז זהו – למי שעדיין לא שמע על כך, כחלק מהמאבק מקיימת היום הקהילה הלהט"בית שביתה. אם הגעתם הבוקר לעבודה ומצאתם את הכיסא לידכם ריק, מאוד ייתכן שזה מאחר שהעובד.ת מהקהילה שיושב.ת לידכם לא הגיע.ה לעבודה ובמקום זאת יצא.ה להפגין ולמחות.

לא מעט חברות עסקיות תומכות בכך, בהן חברות היי-טק רבות. תאגידים כמו פייסבוק, גוגל, מיקרוסופט, יבמ ואפל הודיעו על תמיכתם במאבק הקהילה ועל כך שהם יתנו לחבריה ולתומכיה שירצו בכך יום חופש כדי לצאת ולהיאבק. במקרה של השתיים האחרונות אף היה מדובר בהודעות שיצאו מהתאגיד העולמי. גם חברות היי-טק ישראליות רבות, וכאלה שקרובות לתחום, עשו כך, כולל חברות ידועות רבות כמו מלאנוקס, מטריקס, סלקום ופלייטיקה. אליהן הצטרפו תאגידים אחרים במשק, בהם אל על, שופרסל וגופים ציבוריים. כמה מהחברות האלה אף הודיעו כי יתמכו כספית בעובדים שלהן שמעוניינים לבצע פונדקאות.

תמיכה בלהט"בים = יחסי ציבור טובים

החיבוק החם הזה לא פחות ממרגש, מכמה סיבות: ראשית, כי הוא מראה על הבנה שהזדהות עם המאבק של קהילת הלהט"ב עושה להן יחסי ציבור טובים. אם לפני שנתיים-שלוש היינו צריכים לרדוף אחרי חברות כדי לפרסם אייטמים בנושא, ביום ה' האחרון קיבלנו עשרות פניות של חברות שביקשו לפרסם את תמיכתן במאבק. כלומר: הן רדפו אחרינו. שנית, משום שבימינו, כשההון הולך ביחד עם השלטון, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מקשיב לקולות האלה, גם אם הוא לא יעשה עם זה הרבה, בטח שלא כשהמפלגות החרדיות נושפות בעורפו. שלישית, מפני שנראה שענף ההיי-טק מבין שאין חדשנות בלי פתיחות, ופתיחות נוצרת על ידי קבלת האחר. החברות גם מבינות שאם העובד שלהן – ורבים מעובדיהן הם להט"בים – ירגיש שלא בנוח, יחוש מופלה ולא מקובל, הוא יהיה עובד פחות פורה, פחות יצרני. ועובד פחות יצרני שווה שורת רווח קטנה יותר.

לכן הוקמו בחברות רבות, בעיקר בתאגידים רב לאומיים, יחידות שעוסקות ב-Diversity – מגוון. הן עוסקות במיעוטים מופלים שונים, לא רק להט"בים, אלא גם נשים, שחורים ואחרים. בארץ הנושא עדיין בחיתוליו, והתמיכה הנוכחית של חברות ההיי-טק במאבק הגאה לפונדקאות מקדמת אותו עוד צעד.

לא רק להט"בים

אלא שעל תאגידי ההיי-טק להרחיב את נושא המגוון, ולדרוש מגוון לא רק בקרב עובדיהן ולא רק בנושאים שמביאים יח"צ רב וטוב כמו הורות ללהט"בים, ותמיכה בקהילה הגאה בכלל, אלא גם בנוגע לציבורים אחרים. כך הדבר גם בנוגע לעובדים – ולפעמים עבדים – שמועסקים על ידי חברות אחרות, אבל בעצם עובדים עבורן. הכוונה היא לעובדים במפעלים במזרח או באפריקה שמייצרים את הסמארטפונים, הטאבלטים והלפטופים שאנחנו אוהבים. להפסיק להסתכל עליהם רק כעל תשומות שמיבות רווח, אלא גם להסתכל עליהם כעל בני אדם.

בארץ אמנם אין עבדות, ואנשים בהיי-טק הישראלי לא עובדים שעות אין ספור כמעט בלי משכורת, אבל גם כאן יש עדיין מה לשפר. בין אם זה אנשים שעובדים שעות רבות בשכר לא גבוה, עובדי קבלן, הייצוג העגום של נשים, ערבים וחרדים בהיי-טק, ועוד כהנה וכהנה. טוב שהחברות התגייסו למאבק הלהט"בי, אבל כדאי שהן יראו זאת כהזדמנות להשתפר ולהתגייס למען עוד עובדים, עוד ציבורים ועוד מטרות חברתיות. אם להשתמש בקלישאה השחוקה, כדי להיות הקטר של המשק גם כאן. הן יכולות להיטיב בכך עם העובדים שלהן, עם החברה וכן, גם עם עצמן ועם שורת הרווח שלהן.