חדשנות דיגיטלית תחילתה בשינוי

כמומחה בתחום הפקת ערך עסקי ממידע בעולם הדיגיטלי, הוזמנתי לתת מצגת להנהלה בכירה של ארגון במגזר הציבורי. הפעם חשבתי שזה יהיה שונה מפורומים של אנשי IT, כי במצגת ינכחו מנהלים בכירים מאגפים עסקיים שיבינו מיד את הערך של המידע לארגון.

למדתי מה הם האתגרים העסקיים של הארגון ובניתי מצגת מותאמת העושה שימוש בשפה ובמונחים של הארגון ונותנת לו ערך עסקי אמיתי.
המנהלים אכן התלהבו והיו אקטיביים בזמן המצגת, אבל… יצאתי מהארגון בלי משימות המשך. הבנתי ששוב טעיתי.

המנהלים עימם נפגשתי התלהבו מהנושא ומהמצגת הממוקדת והמחכימה כלשונם, אבל לבסוף הם רק סימנו וי על קיום ההרצאה וחזרו לשגרת היום יום העמוסה.

"להיכנס למסע הטרנספורמציה הדיגיטלית"

מהר מאוד הבנתי שהאתגר האמיתי שלי הוא להניע אנשים וארגונים להיכנס למסע הטרנספורמציה הדיגיטלית, שאיננו טכנולוגי או עסקי, אלא פסיכולוגי – ארגוני– אישי. איך להניע מנהלים לצאת "מתחום הנוחות שלהם", לבצע מעשה ולהיכנס למסע ארוך עם סיכונים ועבודה קשה מחד, אבל עם הזדמנויות עסקיות מדהימות מאידך.

בארגון אחר שבו העברתי מצגת להנהלה בנושא "הטרנספורמציה הדיגיטלית כמנוף עיסקי", פגש אותי לפני המצגת אחד המנהלים, בחור בתחילת שנות ה- 40' לחייו, ואמר לי כי הוא מחכה למצגת הרבה זמן וישמח ללמוד על עולם הטלפון החכם והאפליקציות הדיגיטליות המתקדמות כגון פייסבוק (Facebook), לינקדאין (LinkedIn) ואינסטגרם (Instagram).

נאלצתי לאכזב את אותו מנהל ולומר שמדובר במצגת אחרת, שכן ליבה של הטרנספורמציה הדיגיטלית נמצא בארגון, באנשים, באסטרטגיה ובתרבות ורק אחר כך מיישמים את הפתרון הטכנולוגי המתאים לארגון.
פתרון שכזה יכול לכלול רכיבי חדשנות כגון מיחשוב ענן, Big Data Analytics, שילוב ישומי IoT, טכנולוגיית בלוקצ'יין, מיחשוב קוגניטיבי, צ'אטבוטס ועוד.

בבסיסם של כל המוצרים והפתרונות הללו יש צורך לשלב יכולות של בינה מלאכותית לצד למידת מכונה וליצור שיפור מתמיד של מערכת המיחשוב החדשנית. חיזק את הדברים ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה, שנאם בספטמבר 2017 בפני סטודנטים ואמר: "המדינה שתוביל את תחום הבינה המלאכותית, היא זו שתשלוט בעולם".

לפי חברות הייעוץ וארגוני מחקר כגון MIT, מקנזי (McKinsey), ו-Cap Gemini, במסע לטרנספורמציה הדיגיטלית משולבים האסטרטגיה הארגונית של החברה, התרבות הארגונית והמיקוד בלקוח, המבנה הארגוני, תהליכי העבודה, המימד האנושי וכמובן טכנולוגיות המידע.

רז הייפרמן מחברת הייעוץ איי8 ונצ'רס (i8 Ventures) אף בחן את נושא המוכנות של ארגונים לביצוע הטרנספורמציה, ויצר מדדים בתחומי ההנהלה, האסטרטגיה, תהליכי העבודה, המבנה הארגוני, וכדומה שמטרתם לדרג את מידת המוכנות של הארגון לטרנספורמציה ומה צריך לעשות בכדי להצליח בביצוע המעבר לעולם הדיגיטלי החדשני.

"לא הזן החזק הוא זה השורד וגם לא זה היותר אינטליגנטי"

על דבר אחד כולם מסכימים– המהלך צריך להתחיל בשינוי ואפילו שינוי מהותי. יש המשתמשים אף במילה Disruptive המצביעה על עומק הטרנספורמציה הנדרשת.

שינוי מתחיל באנשים ובעיקר במנהלים המובילים את הדרך. יצירת תהליך של שינוי אישי וארגוני הינו האתגר הגדול ביותר במסע ליישום הטרנספורמציה הדיגיטלית. שינוי פירושו יציאה "מאזור הנוחות", הסתכלות אחרת על דברים שאנו מכירים, ולקיחת סיכונים. שינוי הינו עבודה קשה שאם נבצע אותה נכון היא עשויה לייצר הזדמנויות חדשות לארגון.

יישום הטרנספורמציה הדיגיטלית יכול להיות ההבדל שבין "טיפול בחשוב" ל- "טיפול בדחוף" ויהווה איזון בין הצורך בטיפול בנושאי טווח קצר לנושאים ויכולות הארגון בטווח הארוך.

צ'רלס דארווין המנוח אמר: "לא הזן החזק הוא זה השורד וגם לא זה היותר אינטליגנטי, אלא זה המסוגל לקבל וליישם את השינוי".
אז איך גורמים למנהלים לצאת מאזור הנוחות שלהם ולהגיע למסקנה שעליהם לבצע שינוי עמוק שמשמעותו אסטרטגית, ארגונית, תהליכית, עסקית וגם טכנולוגית? זהו האתגר המרכזי בו אני נתקל יום יום בעבודתי כיועץ אסטרטגי ב- IT ומומחה להפקת ערך ממידע.

זוהי שאלת מיליון הדולר ויש לה תשובות שונות. אשמח לשמוע את דעתכם.

הכותב הוא בוגר ממר"ם, מומחה מידע, בורר, מנהל חברת DCS לייעוץ אסטרטגי ב- IT.