יום הפנדלים: קספרסקי ואמדוקס עלו לרבע גמר המונדיאל

את יום האתמול (א') במונדיאל ניתן לכנות יום הפנדלים. שני המשחקים שהתקיימו במהלכו, שניהם בשמינית הגמר, הסתיימו בקרב בעיטות מהבעיטה הלבנה. נבחרות קספרסקי-רוסיה ואמדוקס-קרואטיה החטיאו פחות, או הבקיעו יותר, ולכן עלו לרבע הגמר. הן ניצחו את גוגל-ספרד ואינפורמטיקה-דנמרק, בהתאמה, שיש להניח שכבר עלו על המטוסים בדרך הביתה.

עכשיו כבר ניתן לבצע הימור יותר מושכל מיהן שתי הנבחרות שיגיעו לגמר. אני מהמר על שתיים מתוך שש הנבחרות הבאות: רוסיה, קרואטיה, שווייץ, שבדיה, קולומביה או אנגליה. כדאי לשים לב כאן לשני דברים: הראשון הוא שאף לא אחת מהנבחרות שציינתי כאן זכתה בגביע העולמי – למעט אנגליה, שעשתה זאת ממש מזמן, לפני 52 שנים. הדבר השני הוא שהמונדיאל הזה מקדם אותנו לעידן החדש בכדורגל העולמי. עידן שבו בשלבים המתקדמים יש כוכבים רק בשמים או בטיסות בדרך הביתה (מסי ורונאלדו כבר עפו, ולא הכללתי את ניימאר ברשימה שלי). עידן שבו הטכנולוגיה משפיעה על המשחק, וחברות ונבחרות חדשות עולות לגדולה על חשבונן של חברות ונבחרות ישנות.

ולמשחקים בהרחבה

המשחק הראשון אתמול הפגיש את קספרוסיה (קספרסקי-רוסיה), עם יתרון הביתיות שלה, מול גוגל-ספרד. הספרדים היו מועמדים בטוחים לעלות לגמר, אם לא לזכות בו – שהרי לגוגל יש את מנוע החיפוש השולט בעולם ללא עוררין. אפילו נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, לא חשב שהנבחרת שלו תנצח ושלח את ראש הממשלה, דמיטרי מדבדב, לצפות במשחק במקומו. אלא שמאמן קספרוסיה ידע גם ידע: הוא אמר בסוף ההפסד לצ'ק פוינט-אורוגוואי לאחר המשחק האחרון של הנבחרת שלו בשלב הבתים שההפסד הזה לא חשוב כל עוד הוא לא יפסיד במשחק הבא. כלומר, לגוגל-ספרד.

הגוגל-ספרדים, עם המון יחסי ציבור ואוהדים בכל העולם, חיפשו כל המשחק (אמרנו מנוע חיפוש?) למי למסור בצורה מדויקת. היא אולי זכתה באליפות המסירות לרוחב, אבל התוצאה המדהימה הייתה שאף אחד משחקניה לא כבש שער שדה. הם כנראה לא הצליחו למצוא במנוע את המילים האלה. אלא שגם הקספרוסים לא הבקיעו במהלך 120 הדקות.

כך מצאו את עצמם שחקני שתי הקבוצות מתייצבים לקרב פנדלים. בשלב הזה, קספרסקי-רוסיה, בתור ענקית אבטחה וסייבר, ידעה להפעיל את האנטי וירוס שלה מול הגוגל-ספרדים. אלה, מצדם, לא נכנסו ל-Securelist של קספרסקי – שם הם אולי היו מגלים את הפרצות שלהם והשוער היה עוצר יותר שערים, מה שהיה מביא לניצחונה במשחק ולמעבר שלה לשלב הבא.

112 דקות של שעמום

יותר מאוחר עלו לכר הדשא אמדוקס-קרואטיה ואינפורמטיקה-דנמרק. על הפתיחה של המשחק הוכיחה זו האחרונה שהיא יודעת לקחת את הכדור ולהעביר אותו ממקום למקום בצורה איכותית עד לשער, כמו שהיא יודעת לקחת נתונים ממערכות שונות ולהעביר אותם למקום מרכזי אחד. כבר בדקה הראשונה זרק שחקן הדני כדור חוץ ממש כמו קרן, והוביל למבוכה אמדוקס-קרואטית גדולה ברחבה, שבסיומה הכדור שכן ברשת שלה. אבל אמדוקס-קרואטיה הוכיחה את האיכויות שלה בתוך שלוש דקות, עם גול שהובקע בעזרתה של אינפורמטיקה-דנמרק, שההרחקה שלה הייתה אומללה והיא זו שאפשרה ליריבה להשוות.

מאותה הדקה נקלענו ל-112 דקות של שעמום – יתרת המשחק הרגיל ועוד מרבית ממחצית השעה של ההארכה. העניין חזר כשבדקה ה-116 שרק השופט פנדל לטובת האמדוקס-קרואטים – שהיה חייב לגרור גם כרטיס אדום, אולם הם לא הצליחו לנצל את ההזדמנות. כך יצא שגם במשחק הזה התקיים קרב כדורי עונשין מ-11 מטרים.

בשלב המכריע בעטו שתי הנבחרות לשער בסך הכל 11 פעמים, אבל רק חמש מהן הכניעו את השוערים. שמייכל (או סמייכל?) הבן הוכיח שהתפוח לא נפל רחוק מהעץ, אבל שהוא יודע ליפול על הכדור כמו שצריך ולהגן על שערה של נבחרתו. זאת, כמו שאינפורמטיקה יודעת להגן ולמנוע כניסה של נתונים לא איכותיים למאגר הנתונים המאוחד. היה מרגש לראות את האבא הגאה קופץ אחרי כל עצירה ואם כואב לי על אינפורמטיקה-דנמרק, זה בגלל שני השמייכלים.

מהצד השני, אמדוקס-קרואטיה הוכיחה את העומק שיש לפתרונות וליכולות שלה. לאורך כל השנים קמו מתחרים לאמדוקס בתחום הבילינג, למשל אורקל או קומברס, אבל היא תמיד ניצחה אותן בסוף. כך גם על המגרש: האמדוקס-קרואטים ידעו לעצור את הבעיטות של האינפו-דנמרקים כשצריך, ולכבוש בעצמם כשצריך – מה שהביא להם את הניצחון והעלייה לשלב הבא.

דנמרק כבר לא תפתיע ותזכה גם במונדיאל, כפי שזכתה בצורה מפתיעה באליפות אירופה, ואנחנו מתחילים לחלום על אלופה חדשה שמעולם לא הייתה. אלא אם כן יבמ-אנגליה תוכיח גדולה ותיקח את הגביע. זה יהיה רומנטי ומתאים למונדיאל המפתיע הזה.