‏"לטורקים יש אינטרס ללמוד מהטכנולוגיה בישראל ולשתף פעולה"

הבחירות שאירעו השבוע בטורקיה ניפצו תקוות של לא מעט אנשים לחילופי שלטון במדינה זו והעלו שוב לסדר היום את מערכת היחסים המורכבת שיש לנו עם הטורקים. ד"ר איתן לסרי, מנכ"ל אתגר פתרונות אסטרטגיים ויזמות, יזם עסקי ומומחה ליחסי ישראל-טורקיה מזה 16 שנים, סבור שיחסי המסחר והעסקים אתה ימשיכו להתקיים, למרות ההצהרות הקיצוניות של ארדואן ערב הבחירות.

כיצד תוצאות הבחירות האחרונות בטורקיה ישפיעו על עסקי הסחר והעסקים אתה?
"בעבר, היחסים הכלכליים בין טורקיה לישראל הושתתו בעיקר על קשרים ביטחוניים טובים, סחר חוץ, תיירות ותעופה. אירועי המרמרה ב-2010 פגעו בשיתוף הפעולה הביטחוני-ממשלתי, אך הם מעולם לא הביאו לנתק כלכלי, מה שמלמד על כך שאינטרסים כלכליים מתנהלים במקביל לאינטרסים פוליטיים ומדיניים.

נכון הוא שהעברת שגרירות ארצות הברית לירושלים והיחס הישראלי לפלסטינים בעזה החריפו את המתיחות. המהלכים שעשה ארדואן לפני הבחירות, כמו גירוש השגריר הישראלי, נעשו לצרכים פנימיים, חלק מטקטיקה ידועה. ארדואן תמיד יודע ללכת עד קצה החבל, אבל לא קורע אותו. עובדה היא שלפני שנתיים הוא חתם על הסכם עם ישראל. האם זה אומר שנראה ממנו יחס חיובי בעתיד? כנראה שלא ממש. אבל עניינית, לשני הצדדים טובים היחסים, וכדאי ברגע משבר מהסוג הזה לחשוב מבחינה ריאלית ולא לפעול באופן אמוציונאלי, שרק יגרום להעצמתו".

איזו פעילות עסקית-טכנולוגית יש לנו עם טורקיה?
"היקף הסחר הבילטרלי בין ישראל וטורקיה הסתכם ב-2016 על כ-3.8 מיליארד דולר וב-2017 הוא עמד על כ-4.3 מיליארד – גידול של 10.8%. סך הייצוא הישראלי לטורקיה הסתכם בשנה שעברה בכ-1.4 מיליארד דולר, וגם כאן יש עלייה.

עיקר הייצוא שלנו לטורקיה הוא כימיקלים ועוד מוצרים, אבל המנהל לסחר חוץ של ישראל מייחס חשיבות גדלה והולכת לכלכלה הטורקית וקבע מספר ענפי יעד שסביבם תתבצע פעילות שיווקית נקודתית, בהם מים ואגרו-חקלאות, ציוד רפואי, טכנולוגיה ותקשורת.

ליפמן הנדסת אלקטרוניקה הייתה אחת הראשונות שזיהתה את הפוטנציאל הגדול בשוק הטורקי וב-2004 תפסה טורקיה 26% בתמהיל הגיאוגרפי של המכירות שלה. לאחר שנמכרה ל-וריפון (Verifone) היא הייתה החברה הזרה הראשונה בטורקיה שמכרה מסופים אלחוטיים למוסדות פיננסיים.

ככלל, הסקטור הפיננסי הטורקי מגלה מחויבות בולטת להטמעת הפתרונות המקיפים ביותר בתחום סליקת הכספים, ולעתים קרובות הוא מהראשונים לאמץ טכנולוגיות חדשות במדינה זו.

ראוי לציין גם את הפעילות של סטף ורטהיימר, שהיה אחד הראשונים שפעל בהיקף משמעותי למינוף היחסים הכלכליים שלנו עם טורקיה. הפארק התעשייתי שהוקם בגבזה שליד איסטנבול הינו תולדה של שיתוף פעולה שלו עם שותפים טורקיים ואוניברסיטת סאבאנצ'י הטורקית. הפארק איחד חברות טכנולוגיה ואחרות לפעילות עסקית משותפת".

מה לגבי סטארט-אפים והשקעות בחדשנות?
"במאי לפני כשנה הייתה לי הזכות לסייע בתיאום הגעתה לארץ של משלחת עסקית בת כ-120 חברות עסקיות מטורקיה, והתקיים מפגש של פורום עסקי במעמד ראשי הארגונים העסקיים ושגריר טורקיה בישראל, וכן התקיימו למעלה מ-200 פגישות אישיות ועסקיות. שגריר טורקיה בישראל, כאמל אקם, הדגיש כי למרות הביקורת של הממשל באנקרה, יש להתמקד במישור העסקי ובקידום השותפות העסקית בין המדינות.

הטורקים רוצים ללמוד רבות מהטכנולוגיה הישראלית, הסחר בין המדינות יציב ויש רצון הדדי לשתף פעולה. קיימת עלייה מתמדת במספר הישראלים הטסים לטורקיה, בעיקר לטיסות המשך (קונקשנים), ורבים מהם אלה אנשי היי-טק שטסים לפגישות ברחבי העולם. זאת, לצד התיירות, שגדלה בעקבות מדיניות השמיים הפתוחים של ישראל.

כמו כן, באחרונה פורסמו מספר אירועים מתוכננים והזדמנויות עסקיות בין הצדדים, בסיוע מכון היצוא שלנו, כגון סיוע במימון השתתפות של ישראלים שמעוניינים להציג את הפתרונות הטכנולוגיים שיש להם בתחום החקלאות בתערוכה הבינלאומית Agrotec 2018, שתתקיים באנקרה בספטמבר השנה".

מה אתה צופה לעתיד הקרוב?
"הדו-קיום שהיה במשך 500 שנים בין הטורקים ליהודים יוצר מקום לתקווה לחיזוק הקשרים בין שתי המדינות. טורקיה הינה מעצמה כלכלית אזורית ובינה לבין ישראל יש יחסי סחר ענפים. בנוסף, שתי המדינות חתומות על הסכם אזור סחר חופשי, הסכם למניעת כפל מס והסכם לעידוד השקעות. בשנתיים האחרונות אני מעורב בהבאת מספר משלחות עסקיות טורקיות לישראל, בכלל זה עם גורמי ממשל, ואין לי ספק שהם לא היו באים ללא אישור מלמעלה. בסופו של דבר, לשתי המדינות יש אינטרס לחזק את היציבות באזור".