ארגון הבריאות העולמי: משחקי וידיאו הם מחלה

החל מאתמול (ב') הופכת "הפרעת משחוק" (Gaming Disorder) לאחד הסיווגים הרשמיים ב-Internal Classification of Diseases, ה-ICD, של ארגון הבריאות העולמי (WHO), הכולל מעל 55,000 הגדרות של פציעות ומצבים רפואיים. ה-ICD נחשב ככלי אבחון עולמי למקרים רפואיים, הן בעת צורך באבחון קליני והן על ידי גופי בריאות גלובליים וחברות ביטוח.

יותר מ-2 מיליארד אנשים ברחבי העולם משחקים בקביעות, ולכן חשוב להבין כי לא כל מי שמשחק הרבה במשחקי וידיאו הופך אוטומטית לאדם שסובל מהפרעת המשחוק.

סימן ההיכר של ההפרעה הוא מצב שבו משחקי המחשב – שיכולים להיות גם נתונים ממש בכף היד, בתוך הסמארטפון, כמובן – מנטרלים חשק לביצוע פעולות אחרות, אפילו בסיסיות כמו אכילה, שינה וטיפול בבית ובילדים. כמו כן לצורך הכרה בהפרעה ההתנהגות אמורה להיות מתמשכת על פני תקופה או מסלימה, וזאת למרות ההשלכות השליליות שלה. האבחנה צריכה לכלול ראיות לסוג כזה של התנהגות שנמשכת למעלה משנה. לפי סוכנות הידיעות AP, ההפרעה משפיעה על לא יותר מ-3% מהמשחקים, כשיש המעריכים את תפוצתה באפילו כפחותה מ-1%.

מטרת הכללת הפרעת המשחוק ב-ICD היא, בין השאר, בכדי למשוך יותר תשומת לב לנושא, ולהגביר את הנראות של טיפולי הגמילה המשקמים שיכולים לסייע בעבור אלה המבקשים עזרה בשל משחקים בהיקף מופרז, כך אמר ארגון הבריאות העולמי.

עד היום מי שהיו מעוניינים לטפל בשימוש בטכנולוגיה באופן כפייתי או ממכר, כולל במשחקים, התקשו למצוא טיפול המכוסה על ידי חברות הביטוח. כעת ייתכן שהמצב ישתנה וטיפולים דומים יוכרו כחלק מזכאות הלקוחות.

אינה הפרעה נפשית ולא חלק מה-DSM

לא כולם מסכימים עם ארגון הבריאות העולמי, שהגדיר את המצב המצריך עזרה למטופלים.

תעשיית משחקי הווידיאו בארה"ב – באמצעות קבוצת השדולה Entertainment Software Association – זכתה לתמיכתם של כמה אנשי אקדמיה ורפואה, שהתנגדו למאמצי ארגון הבריאות העולמי שאישר בשנה שעברה לכלול את המינוח "הפרעת משחוק" בהגדרות הרשמיות. מומחים אלה, שפרסמו מאמר בכתב העת Journal of Behavioral Addictions, אמרו כי לא נעשה מספיק מחקר בכדי להגדיר את התופעה כהפרעה העומדת בפני עצמה, וכי ההגדרה זו אינה עקבית. הרופאים גם התייחסו אל התוקף של הגדרת הפרעת המשחוק, שלטענתם חולקת מאפיינים רבים עם הפרעות התמכרות אחרות.

האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית (The American Psychiatric Association) זיהתה את "הפרעת משחקי האינטרנט" כנושא הראוי למחקר נוסף בשנת 2013 וציינה זאת במדריך האבחוני והסטטיסטי להפרעות נפשיות, המכונה DSM ושנחשב כמשאב המרכזי לזיהוי ואבחון של הפרעות בארצות הברית. אבל התופעה לא נוספה רשמית למגדיר הנחשב.

מאמצים עולמיים ודרישה להתערבות חברות הטכנולוגיה

ובכל זאת, יש מי שמשחקים בצורה כפייתית, ואת חלקם מכנים קרוביהם "מכורים למשחקים" כבר מזה עשרות שנים. משחקי וידיאו רבים נועדו לתפוס את השחקנים ולהעסיק אותם לפרקי זמן ארוכים. עד היום היו מטופלים שפנו לפסיכולוגים או לקבוצות תמיכה בכדי לקבל סיוע בהפסקת השימוש המאסיבי במשחקים, או לפחות במיתונו.

לאחר פרסום מקרי מוות של אנשים שהמשיכו לשחק משחקים מעבר לנקודה העל-חזור, למשל במקרי התייבשות ותשישות, הוחלט על מאמץ עולמי למצוא מזור לתופעה. סין, יפן ודרום קוריאה, כולן בחנו תכניות ממשלתיות שמטרתן לסייע לגברים ולנשים, מבוגרים וצעירים, שלא לעשות "שימוש יתר באינטרנט", במיוחד במשחקי וידיאו.

בארה"ב, ישנם כמה מתקני טיפול פרטיים העוסקים בהתמכרות למשחקים, כשהעיסוק בנושא הולך ותופס תאוצה גם בתוך הדיון הנרחב יותר אודות השימוש הכללי והבעייתי בטכנולוגיה. אלא שבמקום להתמקד בטיפול הרפואי בנושאים אלה, חלק גדול מהמאמצים עד כה נועדו לגרום לחברות הטכנולוגיה לשנות את התנהגותן.

אפל (Apple) וגוגל (Google) נענו לדרישה ויצרו בקרות חדשות להגבלת השימוש בטכנולוגיה במערכות ההפעלה הבאות שלהן, וזאת בתגובה לדאגה הנרחבת לגבי התדירות שבה אנשים משתמשים בסמארטפונים שלהם בכדי לשחק משחקים ולבדוק אפליקציות אחרות.

עושה רושם שכעת מגיע כנראה גם התור של מערכות הבריאות בכלל, ובריאות הנפש בפרט, לתת את הדעת לתופעה המדאיגה.