ה-ERP יורד לשטח

מערכות ה-ERP עוברות לשטח ומתחילות לנצל את הפוטנציאל שקיים ביישומי אינטרנט של הדברים, מחשוב לביש ועוד – כך עולה ממספר הרצאות וסיפורי לקוח שהוצגו בכנס SAPPhire 2018, שהתקיים באחרונה באורלנדו, בצמוד לכנס ASUG למשתמשי סאפ (SAP).

במהלך הכנס ראיינתי בנושא את נטי סידאדו, סגנית נשיא לפתרונות עסקיים בחברת התשתיות הקנדית אאיקון (Aecon). החברה עוסקת בתחומי הנפט והגז, בניית תחנות כוח גרעיניות, שדות תעופה, כבישים, רכבות קלות ועוד, ובסיום הבנייה היא מוכרת את השותפות שהקימה לאחרים, כדי שיבצעו את התפעול. בישראל היא בנתה את כביש 6.

היא סיפרה לי על פרויקטים שביצעה החברה על בסיס מערכת ה-ERP של סאפ. כחלק מהם, "מערכות אינטרנט של הדברים שמוצבות על הציוד הכבד מדווחות כל הזמן על פעילותן ישירות לפרויקט שאליו משויך ציוד זה במערכת ה-ERP. כך נחסכת מהעובדים המפעילים את הציוד עבודת עדכון וההנהלה יודעת במדיוק את מצב הניצול של כל רכיב ציוד".

כחלק מהפתרון, ציינה סידאדו, העובדים לובשים אפודות ועליהן מערכות מחשוב לביש, שמודדות את קצב פעימות הלב ואת הנשימה שלהם. "בדרך זו אנחנו יכולים לגלות פעולות שגורמות להם למאמץ ולשנות אותן", אמרה.

"בנוסף, התחלנו להשתמש ברובוטיקה, למשל במערכות שבאמצעותן יכול העובד לבצע פעילויות על תקרות שקודם היה צריך לשכב על הגב, על משטח מוגבה, כדי לבצע אותן. אנחנו חוסכים בכך פציעות רבות", הוסיפה סידאדו.

"לבסוף", ציינה, "כל המידע שנאגר מהעובדים ומהמערכות נכנס למאגר שמנותח ומאפשר לנו לבצע תחזיות. מי שמנתח את הנתונים הם אנליסטים, אבל הכוונה היא לעבור למערכות בינה מלאכותית. נכון לעכשיו, המערכות העיקריות שעברו אוטומציה הן הכספים והגבייה, והזמן שהתפנה לעובדים בתחומים אלה משמש אותם לביצוע אנליטיקה".

לדברי סידאדו, "מערכות פיורי והממשק האינטואיטיבי מאפשרות שיפור של פעילויות עבודה מסורתיות ומסייעות גם לשמור על בריאות העובדים. מעבר לכך, הן חוסכות כסף וזמן, ומקלות מאוד על פתרון בעיות בפרויקטי בנייה ותשתית גדולים".

"כדי לנהל את הפרויקטים ביעילות חשוב לנו לדעת כמה שעות עבודה הושקעו בכל רכיב, וכמה זמן הפעלה של ציוד נוצלה. לכן אחד הדברים הגדולים שמערכות סאפ מאפשרת לנו זו מדידה מדוייקת של הפרודוקטיביות. פיתחנו על גבי המערכות הללו פתרונות לעובדי השטח כדי שיוכלו לבצע עבודה טובה מהירה ויעילה יותר והכל נעשה באמצעות הטלפון של העובדים בשטח. כשהם מסיימים מקטע של הפרויקט או אם חלילה ישנה תקלה, כמו למשל מקרה בו המחפר נתקע בתשתיות ונאלצים להפסיק את החפירה, הם מפרטים את האירוע בשפה חופשית ומקליטים הכל לתוך התוכנה. לחיצה על אייקון מאפשרת להם לצרף תמונות או סרטונים. לא צריך להקליד ולמלא טופס כבעבר. חלק מהעובדים אף לא מאומן בהקלדה. אלה אנשי שטח", הוסיפה סידאדו.

לדבריה, "כל מה שהם צריכים לעשות זה ללחוץ על כפתורים על מסך הטלפון. המערכת מתרגמת את הקול שלהם לטקסט, מכניסה את המידע למערכת ואז האחראי יכול לטפל בבעיה באופן מיידי, לדוגמה לשנות סדר עבודה בתוך הפרויקט, להתקשר ללקוח ולעדכן אותו, ולפצות אותו בהתאם לחוזה. ועוד. מעבר לטיפול בבעיות, ההנהלה יכולה לעקוב בזמן אמת אחר התקדמות העבודה. אם המגמה חיובית,,אין בעיה אבל אם מתחילים לפגר אחר לוח הזמנים משמעות הדבר היא הפסד כספי כך שכל פעם שמכניסים דיווח על שעות עבודה המערכת מעדכנת את המשכורות של העובדים הרלוונטיים והכל נעשה באופן אוטומטי למערכת הסאפ. אין יותר צורך במסכים לא ידידותיים ובהכשרה של המשתמשים, זה כמו כל אפליקציה על הטלפון".

"שלוש השנים הבאות קריטיות לעסקים יותר מ-50 השנים האחרונות"

באחת ההרצאות באירוע אמר אביעד ריבלין, מנהל מוצר בסאפ האחראי על ממשק המשתמש והפורטל, כי העולם סביבנו משתנה. "אנחנו משנים את הדרך שבה אנחנו מתקשרים, צופים, מדברים, קונים, משחקים ושואלים שאלות. מרבית הנשאלים בסקר שערכנו רואים את שלוש השנים הבאות כקריטיות לעסקים יותר מאשר 50 השנים האחרונות", אמר.

לדבריו, "88% מהחברות שהיו ברשימת הפורצ'ן 500 (Fortune 500) ב-1955 נעלמו, התמזגו או התפצלו. בנוסף, יש כיום יותר מכשירים מקושרים. מאז 2003, מספר ההתקנים המחוברים לרשת גדל מאפס וצפוי להגיע לכ-50 מיליארד עד שנת 2020. ובנוסף, העסקים הדיגיטליים עוברים לקדמת הבמה. 10 החברות הגדולות ביותר לפי פורבס (Forbes) הן חברות חדשות שנוסדו אחרי 2006".

הכותב היה אורח החברה בכנס.