שבוע הספר – בין הקינדל לריח הדפוס

שבוע הספר העברי, שנפתח אתמול (ד'), מעלה שוב את השאלה שנמצאת אתנו כבר זמן רב: האם העידן הדיגיטלי מחליף את הספרים המודפסים? האם התחזיות השחורות, שלפיהן נפסיק לקנות ספרים מודפסים ונעבור למציגי ספרים דיגיטליים דוגמת קינדל (Kindle), יתממשו? התשובה: התחזיות היו שחורות מדי או, אם תרצו, השמועות על מותו של הספר היו מוקדמות מדי.

לפי נתונים שפרסמה אמזון (Amazon), ב-2010 מכרה חברת הענק יותר ספרים דיגיטליים מאשר מודפסים. אלא שפרסומים שונים בעיתונות בעולם מלמדים שבשלוש השנים האחרונות, מכירות הספרים הדיגיטליים אצלה ירדו ביותר מ-7%. נכון שיש מתחרים לקינדל, אבל מאחר שזהו קורא הספרים האלקטרוניים השולט בשוק, סביר להניח ששינוי המגמה אצל אמזון משפיע על האחרים.

מה שכן, ניתן לראות שימוש נפוץ בקינדל ודומיו בעיקר במטוסים, במקומות שבהם אנשים מוותרים על סחיבת ספרים שלפעמים משקלם כבד, אבל בבית, בסביבה הטבעית שלהם, הם עדיין מעדיפים את הספר המודפס.

בישראל, תמונת המצב הרבה יותר ברורה לטובת הספר המודפס. עופר שטגמן, מנכ"ל אחת החברות שמוכרות קינדלים, אמר לא מכבר בראיון עיתונאי כי גם בישראל, עשור לאחר הכרזתו של הקינדל, קריאה דיגיטלית לא חדרה למיינסטרים, והישראלי הממוצע ממש לא אימץ אותו במקום הספר העשוי מניירות.

לדבריו, הקינדל פופולרי יותר אצל קוראי ספרים בשפות זרות, בעיקר אנגלית ורוסית. בנוסף, חלק קטן מאוד מהספרים בישראל מותאם לקינדל, כנראה כי מדובר בשוק לא גדול. שטגמן העריך כי מספר הכותרים הדיגיטליים שנמכרים בישראל בכל חודש עומד על מאות בודדות. לעומת זאת, בארצות הברית המספרים הרבה יותר גדולים: שם, חמישית מהקריאה נעשית באמצעות קוראי ספרים דיגיטליים.

יש שוק משני, חשוב, שהספרים הדיגיטליים חודרים אליו יותר ויותר עם השנים, והוא שוק החינוך. בעידוד משרד החינוך, עוד ועוד בתי ספר מעודדים את התלמידים להשתמש בחומרי לימוד על גבי ספרים דיגיטליים מאשר בדפוס, מסיבה אחת פשוטה: הוזלת עלויות להורים. המהלך נתקל בהתחלה בהתנגדות של התאחדות המו"לים ובתי הדפוס, אבל המציאות חייבה את הצדדים להגיע להסכמות, וכיום ניתן לראות ילדים לומדים מקצועות דרך ממשקים מתוקשבים.

הטרנספורמציה הדיגיטלית בענף הדפוס

פריצת האינטרנט והעידן הדיגיטלי השפיעה על תעשיית הדפוס, ובעיקר על סוגי המכונות ומהירות ההדפסה. אבל מלבד זאת, היא ממשיכה להיות יציבה. חברת המחקר סמית'רס (Smithers), שחוקרת את ענף הדפוס, צופה שעד 2022 היקף ההדפסות בעולם יגיע ל-48.8 טריליון דפי A4 בשנה – ירידה קלה בלבד לעומת 2017. כלומר, יציבות שלא תפגע ברווחי התעשייה הזו. עוד צופה החברה כי הדפוס הגלובלי יגלגל ב-2022 סכום של 814 טריליון דולר לעומת 785 טריליון אשתקד. הסיבה לגידול בהכנסות הכלליות לעומת הירידה הצפויה במספר העותקים היא התייעלות והכנסת טכנולוגיות חדשניות, בהיקפים לא פחות מרתקים וגדולים מאשר בכל תעשיה אחרת.

את המשימה הזו נטלו על עצמן יצרניות הגדולות, כמו HP, ריקו ולקסמרק. חברות אלה ממקדות את הפוקוס שלהן בשנים האחרונות יותר בשירותי IT ללקוחות שלהן, אולם ממשיכות לחפש פתרונות למגמות המשתנות בצרכי הדפוס.

מהן אותן מגמות?

מידע שזורם ממקורות שונים והצורך בהדפסות איכותיות בכמויות קטנות בזמן אפס משנים מודלים עסקיים מהקצה אל הקצה ולמעשה, יצרני הדפוס צריכים להמציא את עצמם מחדש.

כך, למשל, משקיעים חלק מהיצרנים הללו בפיתוח מדפסות רב תפקודיות (MFPS), שיעזרו לספקי השירותים לתת מענה ללקוחות SMB בעלי טלפונים ורכיבים ניידים. אלה יכולים לבצע, בעזרת אפליקציות מתאימות, חלק גדול מתהליך ההוצאה לאור, עד לשלב ההדפסה, שגם הוא מבוצע אונליין.

זאת ועוד, המערכות שמסופקות כיום ללקוחות מבוססות על חיבורי אינטרנט של הדברים, שמאפשרים ללקוחות לקבל שירותים פרו-אקטיביים, חיזוי כשלנוות וצמצום זמן השבתת המכונות. התוכנה משתלטת גם בענף זה, ויצרני הדפוס לומדים מספקי טכנולוגיה אחרים, שאימצו אותה מזמן לטובת מינימום חומרה. כאן צריכים יצרני הדפוס להיכנס לעולם האבטחה והסייבר וכעת, עם תקנות ה-GDPR, לשמור על הפרטיות של כל אזרחי האיחוד האירופי. דרך נוספת להתמודדות היא שותפות טכנולוגית עם ספקי פלטפורמות כדי להעשיר את יכולת קבלת השירותים מהלקוח מנקודה מרכזית אחת, ולא לטרטר אותו בין ספקים שונים.

השורה התחתונה: שבוע הספר העברי מלמד שבישראל אמנם לא קוראים יותר מדי ספרים, אבל אלה שעדיין קוראים מעדיפים את הספר עם ריח הדפוס הטרי, מאשר את הקרירות והמונוטוניות של הקוראים הדיגיטליים. בשנים הקרובות, אלה ימשיכו לחיות לצד אלה.