הלהט"בים וההיי-טק הישראלי – האם יש במה להתגאות?

ענף ההיי-טק מקדם את המגוון, וחלק מהחברות אף חרטו את הנושא על דגלן ● הרבה צעדים נעשים לקידום העניין, חלק גדול מהם בהקשר של קהילת הלהט"ב, אלא שכמאמר השיר, הדרך ארוכה היא ורבת הדר - וגאווה

לחיי הגיוון התעסוקתי. אילוסטרציה: BigStock

כשאומרים "גאווה", בהקשר של ההיי-טק הישראלי, האסוציאציה הראשונה היא גאווה בהיותנו אומת הסטארט-אפ והחדשנות, גאווה במיצובנו בעולם ככאלה. גאוות יחידה. אלא שכידוע, המשמעויות של המילה "גאווה" בהקשר הכללי אחרות, ואחת המרכזיות שבהן מתקשרת לקהילת הלהט"ב.

עד לפני שנים לא רבות, הגאווה הלהט"בית וההיי-טק ניהלו יחסים מורכבים: הענף הוא אמנם לא הכי שמרני מבין ענפי התעשייה והתעסוקה, אבל גם לא הכי פתוח. עם זאת, הדבר הולך ומשתנה – ולטובה.

לפני כמה שנים החלו לצוץ, לאט לאט וטיפין טיפין, קבוצות ופעילויות להט"ביות בהיי-טק הישראלי: קמה לה קבוצת LGBTech, שמאגדת היי-טקיסטים להט"בים ומחתימה חברות בענף על תקן המגוון הישראלי – Israeli Diversity Standard; קבוצת ההיי-טקיסטיות Lesbians who codes החלה לקיים אירועים בישראל; והשלוחות המקומיות של כמה וכמה חברות רב לאומיות, כמו גוגל (Google), שהייתה הראשונה, מיקרוסופט (Microsoft) ויבמ (IBM) הקימו תאים להט"ביים – ממש כמו שקורה ב-"קורפורייט" בחו"ל. רק בחודשים האחרונים עשו זאת Dell-EMC ואינטל (Intel), שניצלה – לטובה – את אירועי הגאווה השבוע כדי להכריז על פתיחת תא ישראלי גאה משלה.

מספר הולך וגדל של חברות גם עוזרות לארגונים להט"ביים כמו מעברים, שפועל למען הקהילה הטרנסג'נדרית, ארגון הנוער הגאה איגי וחוש"ן, שעוסק בחינוך ובהסברה לקבלת להט"בים. כמה חברות היי-טק אף יצעדו בקבוצות מאורגנות במצעד הגאווה שיתקיים מחר (ו') בתל אביב, כאשר מיקרוסופט תגדיל לעשות ותפעיל את אחת המשאיות. על המשאית המיקרוסופטית תהיה נטע ברזילי, זוכת האירוויזיון, שהפכה לגיי אייקון (ושגם קיבלה השבוע את פרס המגוון של יבמ ישראל).

לתת "בוסט" לגאווה

היום (ה') פרסמנו כאן, באנשים ומחשבים, פרויקט שאני גאה בו במיוחד, ושינינו את הלוגו שלנו למשך סוף השבוע, במטרה לתת "בוסט" למגמה הזאת, "בוסט" לקבלה, לאהבה ולהבנה שאותן קבלה ואהבה עושות רק טוב – גם לחברה הכללית וגם לחברה העסקית.

חברות היי-טק רבות מבינות את זה ומקימות את התאים הגאים לא רק בשביל הקבלה כשלעצמה, אלא גם מתוך הבנה שעובד – כל עובד – שמרגיש טוב, נוח ומקובל יותר הוא גם עובד טוב ופורה יותר. וזה, בסופו של דבר, משפיע על שורת הרווח. על שני האדנים האלה בנוי כל הבאזזז וורד שנקרא Diversity, מגוון. בנוסף, הן מתחילות להבין שגאווה ויחסי ציבור לפעילות למען להט"בים משפרים את התדמית שלהן כנאורות, מקבלות וחדשניות.

אלא שיש לפרויקט הזה עוד מטרה: הניראות. בצידה האחד, המטרה היא להראות לעובדים להט"בים שבארון במקום העבודה שלהם שהכל בסדר. כל מי שמשתתף בפרויקט גאה בעצמו, מקבל את עצמו ונוח לו בסביבת העבודה שלו, אבל זה לא נכון לגבי כל העובדים מהקהילה הגאה. שהרי אם הכל היה מושלם, לא היה צורך בתאים להט"ביים בחברות. עדיין, ההתייחסות לגייז בשיחות המטבח והמסדרון לא תמיד חיובית, גם בחברות היי-טק, הערות נשמעות פה ושם, ויש אף עובדים שלא יצאו מהארון בחיים הפרטיים שלהם – ובטח שלא במקום העבודה.

בצידה השני, המטרה היא להוביל. כמו שההיי-טק מוביל את החדשנות ונחשב, כמאמר הקלישאה, לקטר של המשק הישראלי, כך הוא צריך לפחות לעלות על "רכבת" היציאה מהארון והקבלה. לגלות חדשנות גם בעניין זה. אם לא להראות את הדרך לחברה הישראלית – זה החל כבר במגזרים אחרים – לפחות להצטרף אליה.

הדלתות אמנם כבר נפתחו, כאמור, והעלייה של ההיי-טק לאותה "רכבת" כבר בעיצומה. אלא שאליה וקוץ בה: קיבלנו בפרויקט גם סירובים, כולל מבכירים בענף, שלא נראה שיש להם מה לחשוש – לפחות לא בהיבט התעסוקתי. כאלה שלא מסתירים את היותם הומואים בחייהם הפרטיים, אבל מסרבים לנצל את הבמה שניתנת ושיכולה להינתן להם, ולקדם את הקהילה שאליה הם משתייכים. בעצם את הקהילות, כי ראיון שבו מספר בכיר זה או אחר, ו-ודאי בכיר מאוד, על היותו הומו ועל החשיבות שבמגוון מסייע ומקדם גם את קהילת ההיי-טק.

הדבר עוד יותר תמוה, בלשון המעטה, כשמדובר בבכירים בחברות שחרטו על דגלן את המגוון וקבלת הלהט"בים, אבל הם עדיין בארון מבחינה תקשורתית. זו זכותם, אבל כאמור – גם חבל, כי הם יכולים להיות סוכני שינוי חברתי – בקהילת ההיי-טק ובכלל. כמו סלבס, פוליטיקאים ואחרים, אנשי עסקים ומנהלים גאים יכולים להוביל לשינוי תפיסות. אלא שמה שהם עושים בהישארותם בארון הוא לטאטא את הבעיה מתחת לשטיח. הסתרה, אף על פי ש-"כולם יודעים" עליהם, היא בעייתית ולא נתפסת טוב.

מה עושים? מחדשים

הגאווה ההיי-טקיסטית היא כרגע נחלתם בעיקר של תאגידים רב לאומיים. זה מתחיל לחלחל לחברות היי-טק ישראליות, ובעיקר לסטארט-אפים, אבל עדיין מדובר בניצנים בלבד.

מה עושים? מחדשים. מן הראוי שהגישה תשתנה ותהיה מכילה יותר בעוד ועוד חברות כחול לבן – מהענף ובכלל – כדי לקדם את הקבלה וההבנה, ועל מנת שבשנה הבאה נוכל להתגאות בהן הרבה יותר.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים