מצעד הגאווה: להט"בים בהיי-טק הישראלי

יניב בן ישי, סמנכ"ל השיווק בקבוצת SQLink

"בעידן המתקדם של ימינו, אין באמת הגיון לבחון אדם על פי נטייתו המינית או המגדרית, אלא על בסיס כישוריו המקצועיים. קהילת הלהט"ב כוללת בתוכה מגוון כל כך רחב של אנשים מוכשרים, שעושים דברים יפים ופורצי דרך בהיי-טק הישראלי – זו פשוט גאווה לראות את זה מהצד ולהיות שותף לכך.

יניב בן ישי, סמנכ"ל השיווק בקבוצת SQLink. צילום: יח"צ

קבוצת SQLink מעסיקה כ-2,000 עובדים, שחלקם משתייכים לקהילה, ואנחנו מעודדים שוויון תעסוקתי באופן כללי. מבחינתנו, כחברה פתוחה וסובלנית, כולם שווים ולכל אחד מגיעה הזדמנות להתקדם על בסיס הכישורים המקצועיים שלו. זה בא לידי ביטוי גם בהנהלת החברה, שחלק מחבריה משתייכים לקהילה".

דוד בראונשטיין, מנהל צוות מעצבי UI/UX בקבוצת וובפאלס

"אני בן 37, בעל תואר ראשון בעיצוב תקשורת חזותית, מעצב גרפי במקצועי, גר בכפר סבא, בזוגיות ואב לילדה בת 7, שהולכת לכיתה א'. אני חובב מוזיקה, מכוניות, כימיה וספינינג, אוסף שעוני סווטש ומעריץ את השחקן אילן פלד.

את הבת שלנו הבאנו בתהליך פונדקאות בהודו הרחוקה. היא נולדה לפני הזמן, במשקל של קילו אחד, אבל הדביקה את הקצב במהרה.

אני עובד מזה שנה וחצי בקבוצת וובפאלס, שיושבת ברמת החייל בתל אביב ועוסקת בשיווק דיגיטלי מבוסס ביצועים בשווקים רבים ברחבי העולם, מנהל צוות מעצבי UI/UX בתוך קבוצת הסטודיו. הצוות עובד על מגוון האתרים שהחברה מתפעלת, ודואג לתחזוקתם השוטפת ולשיפורי הביצועים שלהם.

דוד בראונשטיין, מנהל צוות מעצבי UI/UX בקבוצת וובפאלס. צילום: מיכה לובטון

היחס ללהט"בים בחברה מכבד וחמים. לאורך כל השבוע אנחנו עובדים במשרדים מקושטים בדגלי הגאווה, והחגיגות מגיעות לשיאן באירוע שנתי גדול של משתה וכיבוד, ברוח חגיגות הגאווה. הדבר מצביע על פתיחות ושוויוניות, ותומך במדיניות החברה לשוויון הזדמנויות וגיוון אוכלוסיות. עובד שיכול לבטא את האני האמיתי שלו במקום העבודה הוא עובד מאושר יותר, ולכן עובד טוב יותר. זה מאפשר לאנשים במקום עבודתם להיחשף לאפשרויות משפחתיות מגוונות ולבחירות שונות בחיים אישיים – כאלה שמעשירות כל אחד, החל ממקום אישי ועד לנושאי שיחה בבית.

אני חושב שהיחס ללהט"בים בהיי-טק הישראלי נמצא כיום במקום טוב יותר ממה שהיה, בהתאם לפתיחות המסתמנת בכלל החברה שלנו".

עדי הייניש, מנהל פעילות CloudZone, חברת הענן של מטריקס

"אני בן 33, אב גאה לשני תאומים מקסימים, שאותם הבאתי לעולם בתהליך פונדקאות בארצות הברית לפני כשלוש שנים.
לשמחתי, במטריקס, עובדת היותי הומו מעולם לא היוותה סוגיה כלשהי. התחושה בחברה היא שיש מקום והזדמנות שווה לכולם, ושאתה נמדד על סמך הישגך המקצועיים בלבד.

עדי הייניש, מנהל פעילות CloudZone, חברת הענן של מטריקס. צילום: ניב קנטור

התחלתי במטריקס בתור מנהל תפעול בחטיבת אינטגרציה ותשתיות והייתי שותף להקמת CloudZone ב-2013, כשב-2017 הוצע לי, לשמחתי, להוביל את החברה. זהו אתגר מדהים ומרתק באחד התחומים הכי משמעותיים כיום בעולם ה-IT ובהיי-טק בכלל. מטריקס מאפשרת חופש לעובדיה להביע את עצמם – גם בפן המקצועי וגם בפן האישיותי".

עדי הרץ, מנהלת צוות בתחום ה-BI בחילן

"אני בת 41, אימא לשקד. אני עובדת בחילן, שמציעה פתרונות תוכנה כשירות (SaaS) בתחומי השכר, משאבי האנוש, הנוכחות והפנסיה. לחברה ניסיון מול יותר מ-1,800 חברות במשק, מכלל המגזרים, ויש לה חברות בנות, ביניהן נס, שנרכשה ב-2014.

עדי הרץ, מנהלת צוות בתחום ה-BI בחילן. צילום עצמי

הגעתי לחילן לפני 13 שנים, מרקע של טכנולוגיות למידה. הועסקתי כמדריכה ובהמשך ניהלתי את מערך ההדרכה מול לקוחות החברה. לפני כארבע שנים הוצע לי לשנות תחום ולהתקרב לגרעין העסקי. תחום ה-BI עניין אותי אז ומעניין אותי גם כיום, בהיותו תחום חם. הצוות שלי אחראי ליישם את מערכות ה-BI של חילן אצל בעלי התפקידים מהבכירים במשק, וכן לדאוג להטמעתן ולתמיכה בהן בשוטף. בחברה מועסקים כ-500 עובדים מכל המגזרים, מתוך אמונה שגיוון מביא להפריה, חשיבה מחוץ לקופסה והשפעה ישירה על התרומה וההתפתחות העסקית.

באופן אישי, אני מרגישה שההשתייכות שלי לקהילה מתקבלת בחברה בטבעיות רבה ושאין עניין מיוחד בנושא".

ד"ר מיכל חורב, חוקרת בתחום הלמידה החישובית והביו-אינפורמטיקה ביבמ ישראל

"הרבה אנשים לא מצפים מחברה שנוסדה לפני יותר מ-100 שנים להוביל בנושאים של מגוון והכלה, אבל באופן מפתיע, יבמ (IBM) תמיד הייתה שם. עוד ב-1984, יבמ הוסיפה את עקרון אי ההתחשבות בנטייה המינית לרשימת איסורי האפליה שלה, ובכך הייתה לחברה האמריקנית הגדולה הראשונה המתייחסת לנושא אי אפליה של להט"בים. החל מ-1996 מעניקה יבמ הטבות לזוגות חד-מיניים הזהות לאלה שלהן זוכות משפחות הטרוסקסואליות של עובדי החברה. כאן, בארץ, יבמ הייתה החברה הבינלאומית הראשונה לחתום על מסמך העקרונות Israeli Diversity Standrad של ארגון ההיי-טקיסטים הלהט"בים LGBTech.

ד"ר מיכל חורב, חוקרת בתחום הלמידה החישובית והביו-אינפורמטיקה ביבמ ישראל. צילום: דקל אייזנברג

גיוון משתלם גם לחברות וארגונים וגם לחברה כולה. חברות שמשלבות אנשים מרקעים שונים מצליחות יותר, גם כשמשווים לפי כמות העובדים, מספר שנות פעילות, שווי שוק וכדומה. כשהטכנולוגיה משנה את פני האנושות ובמהירות, אנחנו, כחברה, לא יכולים להרשות לעצמנו מצב שבו קבוצה צרה יחסית היא זו שתקבע איך העולם ייראה בשנים הקרובות. גיוון מאפשר ייצוג רחב יותר סביב שולחן מקבלי ההחלטות, כזה שדומה יותר לפני החברה, ובכך מאפשר לנווט את הפיתוחים הבאים לכיוונים שישפיעו על עולמנו לטובה".

לחלק ב' לחצו כאן.

לחלק ג' לחצו כאן.